יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

כוכב הלכת נוגה

בימים אלו מיד לאחר השקיעה, מבט מערבה מגלה כוכב שמימי בהיר בצורה יוצאת דופן. הוא כל כך בהיר שהוא נראה כריבוע ולא כנקודה ולעיתים אפשר להתבלבל ולחשוב אותו למטוס. זהו כוכב הלכת נוגה, העצם הבהיר ביותר בשמים פרט לשמש ולירח. נוגה הוא כוכב הלכת השני במערכת השמש. מרחקו מהשמש כמאה מיליון קילומטר, וגודלו כמעט זהה לגודל כדור הארץ. בעבר נוגה נחשב מעין תאום של כדור הארץ. במציאות, אם יש גיהנום במערכת השמש, נוגה הוא אחד המתמודדים הראשיים על התואר.

לא לגמרי ברור איך ומה קרה בנוגה. בשלב מסוים, אולי כתוצאה מפגיעת מטאורים, התפרצויות וולקניות או גורמים אחרים, כול הנוזלים שהיו על פני השטח שלו התאיידו לאטמוספירה. מכאן התחיל תהליך שאין ממנו חזור, הידוע בשם אפקט החממה, האטמוספירה נהייתה עבה יותר וצפופה יותר. האטמוספירה היתה חדירה לקרינת אינפרא אדום (קרינת חום), אך אטומה לשחרור שלה, האויר הלך והתלהט עד שהמערכת הגיעה לשיווי משקל כמו שהיא היום. אנשי איכות הסביבה טוענים שדבר דומה יכול להתרחש גם בכדור הארץ.

שיווי המשקל הוא נוראי, הטמפרטורה על פני נוגה היא בין 400 ל-500 מעלות כאשר אין כמעט הבדל בין קו המשווה לקטבים ובין יום ולילה. הרוחות בנוגה מהירות מאד והאויר החם מתפזר במהירות על פני כל כוכב הלכת ולא מאפשר לו להתקרר. האטמוספירה מורכבת מפחמן דו חמצני וגופרית ופני השטח לעיתים מבעבעים בגלל הטמפרטורה. כמובן שאין מה לדבר על נוזלים והגשם היחידי שאולי יורד הוא גשם חומצי המתאדה מייד. בהחלט מקום לא נעים.
תמונת ראדאר של נוגה
תמונת רדאר של פני השטח של נוגה. הצבעים ובססים על גשושיות שהצליחו לנחות על ונוס. מקור הצבעים בגופרית ובשאר החמוצות שבאטמוספירה. מקור: נאסא.

לנוגה עוד מספר מאפיינים מוזרים, כיוון סיבובו העצמי הוא ממזרח למערב, הפוך מרוב כוכבי הלכת האחרים, ולכן השמש זורחת במערב (בכיוונים במונחי כדור הארץ). זמן הקפתו סביב השמש קצר מזמן הקפתו העצמית (כלומר אורך היום גדול מאורך השנה במושגי יום ושנה כפי שאנו מכירים אותם) ועדיין למרות שצד מסוים לא פונה לשמש במשך כמעט 4 חודשים, צד זה לא מצליח להתקרר.

נוגה סובב לאט מאד. מהירות הסיבוב בקו המשווה היא 6.5 ק"מ לשעה. לו היה אדם רץ או הולך מהר בקו המשווה הוא היה יכול לראות שקיעות באורך אינסופי (לשם השוואה, מהירות הארץ בקו המשווה היא 1600 קמ"ש - מהירות של מטוסי קרב בטיסה על קולית). אבל בנוגה, השמש נראית בקושי, חיוורת מבעד לאטמוספירה הסמיכה וכוכבים אינם נראים כלל. בסמיכות של האטמוספירה אדם בקושי היה מסוגל לזוז ומהירות של 6 קמ"ש תיחשב שם גבוהה מאד. צפיפות האויר על פני השטח גבוהה פי 90 מאשר בארץ (ושקולה לצפיפות בעומק קילומטר מתחת לפני הים). מי שהיה הולך שם היה נמעך מיד. קשה להיות על נוגה.

מרחקו הקרוב של נוגה וגודלו גורמים לבהירותו הגבוהה בשמים. בשיא קרבתו נוגה נמצא בין כדור הארץ לשמש ולא נראה כלל (כמו הירח, כל האור הנופל אליו חוזר לשמש). למרות זאת לנוגה יש אטמוספירה ולכן אפשר לצפות בו גם בשיא הקירבה ולראות רק את האור העובר דרך האטמוספירה. בשיא ריחוקו הוא נמצא בדיוק מאחורי השמש ולא נראה כלל (אמנם כל האור
מהשמש חוזר אלינו, אבל נוגה נעלם באור השמש החזק) בין לבין נוגה משנה מופעים כדוגמת הירח.

השינויים הקיצוניים במרחקו של נוגה, מ-50 מיליון קילומטר  ועד 250 מיליון קילומטר, מתבטאים בכך שגודלו משתנה מאד, וניתן לראות שינויים אלו בקלות דרך טלסקופ (בדומה לשינויים בכוכב הלכת מאדים). גם את שינויי המופע ניתן לראות בקלות וכבר גלילאו שם לב לשינויים אלו בגודל ובמופע ואפילו טרח להצפין מידע זה בהודעה לטינית לקפלר שלא הצליח לפענח אותה. לאיזון מגיע נוגה כשהוא במרחק מקסימלי מהשמש. מופעו אז הוא בדיק חצי, גודלו ממוצע, ובהירותו גבוהה מאד. במרחק זה מהשמש הוא גם מגיע לשיא מרחקו הזוויתי מהשמש ונראה כשלוש שעות לאחר השקיעה.

השינויים בגודל ובמפוע של נוגה.צולם על ידי Statis Kalyvas בתקופה של כחמישה חודשים

נוגה בלבל את התוכנים הקדמונים, בגלל היותו כוכב לכת פנימי (בין השמש לכדור הארץ), הוא נראה לפעמים מיד אחרי השקיעה, או כמה שעות לפני הזריחה, מסיבה זו הוא זכה גם לכינוי איילת השחר, וגם לכינוי כוכב המערב, הקדמונים הבינו שמדובר באותו כוכב בדיוק ושמרחקו לשמש קטן ממרחק הארץ לשמש.

נוגה הוא אוביקט התצפית ההמונית הראשון. כאשר נוגה נמצא בין הארץ לשמש הוא יכול לעבור בדיוק על פני דיסקת השמש. זהו אירוע נדיר במיוחד המתרחש בממוצע 4 פעמים ב-240 שנה. במעבר של 1761 צפו עשרות אסטרונומים בנסיון לקבוע זמנים מדויקים ואת המרחק של הארץ מהשמש (ראו עוד במאמר על מדידת מרחקים ביקום). המעבר האחרון התרחש בשנת 2012 ונראה היטב מישראל. המעבר הבא יתרחש רק בתחילת המאה הבאה.



נוגה כל כך בהיר שאפשר גם לראותו ביום. המאמץ משתלם. בלילות בלי ירח במקום חשוך וללא אורות, נוגה מסוגל להטיל צל. הצל שונה מצל שמש וגם מצל ירח ויש לו איזו כחלחלות משונה. מומלץ מאד לנסות ולראות את הצל שנוגה מטיל.
תצפית טלסקופים על נוגה תראה כוכב לבן ללא שום פני שטח. אנו נראה את העננים של נוגה וללא שום תצורה מפני הקרקע. רק  חלליות שנשלחו לנוגה ובסיוע רדאר המצליח לחדור את העננים הצליחו למפות את פני כוכב הלכת נוגה. הנקודה הישראלית: משימה של לווין מחקר ישראלי הכולל רדאר למשימת מיפוי מדויקת מאד של נוגה הוגשה לנאסא אך לא התקבלה ובניית הלווין לא יצאה אל הפועל.

יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

קאסיני - מתכוננים לגראנד פינאלה

חללית קאסיני נמצאת כבר שנים רבות מסביב לכוכב הלכת שבתאי. הדלק אוזל והמשימה מתקרבת לסיומה הבלתי נמנע. בכדי לסיים את המשימה כמו שצריך ועם גראנד פינאלה שייזכר עוד שנים רבות בנאסא, הוחלט להטיס אותה ישירות לתוך שבתאי!

בפעולה חריגה זו מרוויחים שני דברים - חקר האטמוספירה העליונה של שבתאי (למשך זמן קצרצר אמנם, אבל בכל זאת משהו) והסרת החשש שהחללית תתרסק על אחד מירחי שבתאי ותזהם אותו בחומר ביולוגי ארצי (תתפלאו כמה זמן חיידקים ושאר מרעין בישין יכולים להחזיק מעמד בחלל).

סיום מפואר זה יקרה רק בספטמבר 2017 אבל כבר מהשבוע הקרוב החללית תעבור שינוי מסלול, באמצעות הפעלה מספר 183 וכנראה האחרונה של המנוע הראשי, ותחל סדרה של עשרים מעברים שיגרדו את טבעות שבתאי (לא יעברו דרכן אבל סמוך אליהן). קאסיני תעבור ליד טבעות מסדרה F, הטבעות החיצוניות ביותר בקבוצה הראשית. ישנן טבעות רחוקות יותר, אבל הן דלילות בהרבה. במעברים יעשה ניסיון לדגום חלקיקים מהטבעות ולהבין את ההרכב המדויק שלהם.
באפריל ישונה המסלול שוב כך שיתקרב יותר ויותר לשכבת העננים העליונה של שבתאי ויגיע עד מרחק מזערי של 1600 קילומטר ממנה ובאמצע ספטמבר, הגראנד פינאלה, צלילה חופשית לתוך שבתאי.
סיום מפואר למשימה מפוארת שיספק עוד נתונים רבים על כוכב הלכת היפה במערכת השמש!

טבעות שבתאי קיבלו את מספרן בהתאם לסדר הגילוי שלהן. מקור התמונה: נאסא JPL


והנה סרטון מ-JPL  שמדגים את סיום המשימה :


מאמרים נוספים על קאסיני עם שפע תמונות ממשימה נהדרת זו:



יום שני, 7 בנובמבר 2016

סופרמון

מפעם לפעם שומעים בחדשות על ירח גדול ובהיר במיוחד שלא היה כבר עשר, עשרים מאה או אפילו אלף שנים. אפילו נתנו לזה שם -  "סופר מון". התקשורת יוצרת ציפיות מוגזמות והירח ייראה די דומה לכל ירח מלא אחר. הנה כל מה שרציתם לדעת על סופרמון ולא העזתם לשאול. המרחקים והזמנים מתייחסים לסופרמון  ביום שני 14/11/2016.

מהו סופר-מון?
הכינוי לרוב מתייחס לירח מלא שגם נמצא בפריגאה מכדור הארץ. מסלול הירח גורם לכך ששני אירועים אלו (ירח מלא + ירח קרוב) מתלכדים כל כמה חודשים, וזוכים לתואר סופרמון וחשיפה תקשורתית מרובה.

כמה הירח יהיה קרוב?
מרחקו הקרוב ביותר של הירח בכל הקפה משתנה ואינו קבוע. הוא נע סביב 357000 קילומטר, ויכול גם להיות פחות מכך. ככל שהירח יותר קרוב הוא כמובן נראה יותר גדול בשמים.

המרחק הפעם (14/11/2016) הוא 356511 קילומטר. המרחק הוא בין מרכזי הארץ והירח וכמובן המרחק משתנה בהתאם למיקומו של כל צופה על הארץ. בישראל הירח יזרח כמה שעות לאחר השיא.
  • ירח בפריגאה 13:24
  • ירח מלא 15:54
  • זריחת הירח בישראל (משתנה מעט ממקום למקום): 16:58

האם ההפרש בגודל משמעותי?
ההפרש בין ירח קרוב לירח רחוק משמעותי  ויכול להגיע ל-14%. לרוב בהודעות תראו את המספר הזה, אבל ההתיחסות צריכה להיות ביחס לירח ממוצע ולכן יש פה הטעייה והגזמה. את ההפרש בין ירח קרוב לרחוק קל לתעד  בתמונות שצולמו בתאריכים שונים (הנה למטה).  אכן הפרש מרשים.


הפרשים בגודל הירח 
אבל ההפרש בין ירח קרוב לירח קרוב  אחר אינו משמעותי בכלל. נניח שהוא אלף קילומטרים (ולפעמים הוא אפילו הרבה פחות). הבדל של שליש האחוז. חשוב לזכור שמרחק כזה הוא זניח. שני צופים בכדור הארץ יכולים להיות מרוחקים מהירח מרחק גדול הרבה יותר. ולכן הכותרות כמו "מאז 1948 הירח לא היה קרוב כל כך" אולי נכונות עובדתית אך חסרות כל משמעות לגודלו ובהירותו של הירח.

תסביר קצת יותר את המשפט האחרון המודגש בבקשה.
המרחק המצוין של 356511 הוא המרחק בין מרכז הארץ למרכז הירח, אבל הוא לא רלוונטי לצופה שנמצא במיקום מסוים על כדור הארץ. צופים רבים כלל לא יראו את הירח בדיוק בשעה שהוא בפריגאה אלא כמה שעות לפני או אחרי, כך שהמרחק כבר משתנה. המרחק לצופה על פני כדור הארץ תלוי מאד במיקום שלו. למעשה בכל לילה כאשר צופים בירח הזורח תוך כמה שעות מתקרבים אליו בכמה אלפי קילומטרים רק בגלל סיבוב כדור הארץ (מתקרבים מרחק רדיוס שלם, אם הירח היה מעל הראש). ולכן אפילו אם מרכזי ארץ ירח לא היו קרובים יותר מאז 1948, סביר שצופה מסוים היה קרוב יותר לירח בפרק הזמן הזה, מאחר וההבדלים הם של מאות קילומטרים בודדים. בגלל זה, הנתון כעובדה אולי נכון, אבל חסר משמעות.


ולמה הירח כתום או גדול במיוחד כשהוא זורח?
לצבע הכתום ולאשליית הירח הגדול בזריחתו או בשקיעתו אין שום קשר לסופרמון. אלו אשליות אופטיות והשפעות של האטמוספירה.

האם צופה בישראל יראה הבדל כלשהו בגודל הירח?
סביר להניח שלא. אם תצאו ותביטו בכל ירח מלא תראו שהוא מאד בהיר. אולי תשימו לב שהוא יותר בהיר מהירח שהיה יום קודם, אבל זה נכון לגבי כל ירח מלא. גם מבחינת גודל, אין למה להשוות את הירח, ובהשוואה לירח שראיתם אתמול הוא באותו גודל. אני מתקשה להאמין שיש מי שמסוגל להשוות לירח מלא מלפני שבעה חודשים.  רוצים בכל זאת להשוות. צלמו תמונות, חכו בסבלנות כשבעה חודשים (ואז יהיה בקירוב ירח מלא ורחוק) וצלמו שוב.

ומה לגבי הבהירות?
איך אומרים בעברית? This is a whole new ball game . הגודל הנראה של הירח תלוי רק במרחקו מהצופה. אבל הבהירות רבותי, תלויה בעוד כמה גורמים ולכן אם הדיווחים על הגודל עוד אמינים במידה מסוימת, הדיווח על הבהירות כמעט תמיד שגוי לחלוטין.

תסביר!
שני הגורמים הברורים ביותר שמשפיעים על הבהירות הם מרחק הירח מהארץ אבל גם מרחק הארץ מהשמש. ככל ששניהם קרובים יותר, בהירות הירח תגדל. כדור הארץ קרוב לשמש בתחילת ינואר. סטייה אפילו של חודש מתאריך זה פוגעת בבהירות הירח. 

אמרת שיש שני גורמים ברורים, יש עוד?
יש עוד. גורם משמעותי במיוחד שמשום מה רבים לא מתייחסים אליו הוא מרחקו של הירח (במעלות קשת) ממישור המילקה! ככל שהוא רחוק יותר הוא יהיה פחות בהיר. בסופרמון הנוכחי (11/2016) הירח רחוק לגמרי מהמילקה. יותר מחמש מעלות! הבהירות שלו ממש לא תהיה גבוהה יותר מירחים שהיו בעבר. מצטער.

אז מתי בעצם יהיה הכי הכי הכי בהיר?
טוב, בואו נראה. נניח שיש לנו ירח מלא בפריגאה (הכי קרוב), נניח שכדור הארץ בפריהליון (הכי קרוב לשמש), ונניח שהוא גם בדיוק על מישור המילקה. במצב הזה הירח יהיה הכי הכי הכי בהיר שאפשר. אבל דא-עקא תקראו טוב את כל התנאים ותגלו ששילוב של כולם מוביל לכך שאנחנו באמצע ליקוי ירח עמוק במיוחד! חוויה נהדרת לצפייה אבל ירח לא רואים. אופס.... מסיבה זו, לירח יש בהירות מקסימלית תיאורטית אולם לעולם לא ניתן לצפות בה. שוב מצטער.

נו ובכל זאת מתי הכי הרבה שאפשר לצפות?
נחשוב שוב על התנאים בסעיף הקודם. כולם צריכים להתקיים, הפשרה היחידה שאפשר לעשות היא שהירח לא יהיה בדיוק מלא אלא טיפה פחות או יותר (הפרש של שעות אחדות) כלומר הירח הכי קרוב לארץ, הארץ הכי קרובה לשמש, יש ליקוי ירח מלא. הירח הבהיר ביותר האפשרי יהיה בדיוק לפני או אחרי כניסה לאזור הצל של כדור הארץ.

ומתי זה יקרה בפעם הבאה?
אברר ואודיע לכם כשזה יקרה. ביררתי. הפעם הקודמת הייתה בליקוי של 9/1/2001 והפעם הבאה תהיה בליקוי של 12/12/2114. הכי הכי בהיר בין השנים 1800-2200 יהיה בתאריך 3/1/2151, כאשר הארץ כמעט בפריהליון. הנתונים נלקחו מתוך ספרו של ז'אן מיו Jean Meeus, Astronomical Morsels II. 

ומה זה ירח כחול ירח שחור ועוד כל מיני ירחים?
אלו כינויים למצבים כמו שני ירחים מלאים בחודש אחד, או ארבעה ירחים מלאים ברבעון, או חודש פברואר שאין בו ירח מלא כלל. לא משהו מעניין. תתעלמו. יש גם שמות פולקלוריים לירחים מלאים. נחמד אבל חסר חשיבות אסטרונומית.

אז על מה כל המהומה?
כרגיל, על לא מאומה. אבל אם אנשים בגלל זה יוצאים להביט בירח, דיינו. צפייה בירח המלא זורח היא תמיד חוויה. הנה תראו בעצמכם בסרטון המצורף!

אז מה כן מעניין לצפות בירח?
ירח תמיד מעניין לצפייה. אפילו עם משקפת קטנה אפשר לראות פרטים עליו והם משתנים מדי יום בהתאם למופע של הירח. ליקויים הם תמיד מעניינים וגם התקבצויות של הירח וכוכבי לכת או כוכבים בהירים הם מעניינים. עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותקבלו עדכונים שוטפים. למשל יום לאחר הסופרמון, הירח יכסה את הכוכב אלדברן בשור. בישראל יראו רק את הדקות האחרונות של ההתכסות, אבל בתחילת הערב תיראה התקבצות יפה וקרובה.

עוד שאלות?
שאלו בתגובות ואשמח לענות!



לקריאה נוספת
הירח בעין צופיה - סדרה בת שלושה מאמרים על תצפיות בירח ללא טלסקופ
בהירות הירח


יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

וזרח השמש

אחת מתופעות הטבע הפשוטות ביותר לצפייה היא הזריחה והשקיעה. הופעת קצה השמש או העלמותה באופק היוו השראה לאדם מאז שחר האנושות.

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (קהלת א' ו)

בתקופה זו של השנה, מתאפשר לי לראות את הזריחה ממרפסת ביתי בינות לבניינים הרבים. טוב, לא בדיוק את הזריחה שכן כל מי שגר באזור גוש דן לא רואה את האופק המזרחי, אלא את פסגות הרי שומרון ולכן אפשר לראות את השמש לראשונה דקות ספורות לאחר הזריחה.

צילמתי את הזריחה בכמה ימים עוקבים. אמנם אין חדש תחת השמש, אבל הצילום מאפשר לראות את התזוזה של השמש דרומה (כמובן, תזוזה הנגרמת מתנועת כדור הארץ), קצת יותר מחצי מעלה ביום. לאחר סדרת התמונות נביא מעט הסברים על מיקומי הזריחה השונים לאורך השנה.

יום ראשון כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016 - היו הרבה עננים כך שלמעשה לא ניתן היה לראות את הזריחה ואת מיקומה המדויק של השמש, אבל התמונות הנאות מפצות על כך.

זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016

זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
"וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל..." (בראשית ל"ב לב)

יום שני כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016 - הגבעה בתמונה היא ג'בל טרוג'ה הוא מצפה הר אפרים. במקום קבר שייח ואנטנה של חברת התקשורת הפלשתינאית. המקום כולו בשטחי A ולכן ליהודים אין אפשרות גישה אליו. חבל. נשמע כמו מקום עם תצפית יפה. מיקום הגבעה 35.5 קילומטר ממקום הצילום.
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016

שימו לב לעץ (העץ נמצא בגבעת שמואל, כ-400 מטר ממיקום הצילום).
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
"וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית" (יונה ד' ח)

וסתם ציפור שהצטרפה לשמש

זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" (דברים ל"ג ב)

יום שלישי כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016 - שימו לב לתזוזה ביחס לג'בל
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016

ואפשר גם להנות מסרטון יפה של הזריחה (דקה בהילוך מהיר *6)


או רק להנות מתמונה בה העננים נראים כבולעים את השמש

זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
"וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁכִּים..." (שופטים ט' לג)
"וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל-הַמָּיִם..." (מלכים ב ג' כב)

יום רביעי כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016 - הזריחה משמאל לעץ
זריחה כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016
זריחה כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016
"וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח-שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ" (שמואל ב כ"ג ד)

יום חמישי כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016 - הזריחה כבר מימין לעץ
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
 ועוד ציפורים

זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
"וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק" (מלאכי ג' כ)

יום שישי כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016 - הזריחה ממשיכה להדרים

זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016


זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
"תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל-מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן" (תהים ק"ד כב)

שבת קטעה את רצף הצילומים ולכן הצילום הבא הוא מיום ראשון, ערב ראש השנה כ"ט אלול 2/1/02016, זו הזריחה האחרונה של שנת תשע"ו.
זריחה כ"ט אלול תשע"ו 2/10/2016
זריחה כ"ט אלול תשע"ו 2/10/2016
"כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם" (מלאכי א' יא)

הנה תמונת רחבה יותר (צולמה בנייד) המראה את הגיזרה הרלוונטית. ביום הראשון השמש זרחה בגבעה השמאלית וביום הצילומים האחרון, שבוע לאחר מכן, בקצה הימני מעל הבניין. התמונה צולמה ב 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
תנועתה הנראית של השמש בשמים מורכבת משתי תנועות. התנועה של כדור הארץ סביב עצמו היא התנועה המוכרת המגדירה לנו את היום ואת הלילה, התנועה השנייה היא תנועתו של כדור הארץ סביב השמש הגורמת לכך שבכל יום הזריחה (והשקיעה) יראו במקום שונה מעט.
המיקום המדויק תלוי בתאריך ובמיקום הצופה על כדור הארץ.
הסבר מפורט על תנועת השמש הנראית נמצא במאמר - השמש בעין צופיה

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

ליקוי ירח צל חלקי 16/09/2016

ישנם שלושה סוגים של ליקויי ירח. המלך הוא ליקוי ירח מלא, יש גם ליקוי ירח חלקי ויש את הבן החורג, הכבשה השחורה של משפחת ליקויי הירח, ליקוי צל-חלקי או בשמו האחר ליקוי חצי צל - Penumbral eclipse.
למרות שליקויים אלו מפורסמים פחות, ניתן וכדאי לצפות בהם וגם אין צורך במיכשור מיוחד. הנה כמה שאלות ותשובות על ליקויי צל חלקי.

מהו ליקוי צל חלקי?
בליקוי צל חלקי, הירח עובר בצל-החלקי של כדור הארץ. זהו אזור בחלל שאינו נמצא בצל כדור הארץ (כלומר רואים ממנו את השמש) אבל הוא מקבל רק חלק מאור השמש כי כדור הארץ מסתיר חלק ממנה, כתוצאה מכך הירח יחזיר פחות אור לכדור הארץ ויהיו בהיר פחות.

איך זה נראה על הירח?
מי שנמצא על חלק הירח שנמצא באזור הצל החלקי - יראה ליקוי חמה חלקי. מי שנמצא על הירח בחלקו הנמצא בצל כדור הארץ יראה ליקוי חמה מלא. בליקוי ירח מלא, כל הירח נמצא באזור בצל ולכן כל מי שבצד הקרוב של הירח יראה ליקוי חמה מלא.
הנה אילוסטרציה שעשה ידידי דייב דיקנסון המראה את המראה מהירח (התוכנה מוסיפה קרניים לשמש ועוד אפקטים שלא קיימים במציאות חסרת האטמוספירה של הירח).


ומה בכלל אנחנו נראה?

הירח המלא בהיר מאד, במהלך הליקוי יהיה אפשר להבחין שאזורים מסוימים שלו הולכים ונהיים כהים יותר. חדי עין יוכלו לראות את הפס עצמו על הירח. מומלץ לנסות. למתקדמים אפשר לצלם את הירח ולהקפיד שהגדרות המצלמה של זמן חשיה, צמצם ו-ISO יהיו זהות (במצלמות המאפשרות כיוונון ידני) ולראות את הפרשי בהירות בין התמונות.
הנה דוגמה לליקוי ירח בשלב הצל-חלקי. צד שמאל למעלה נוגע בשולי הצל ואילו צד ימין למטה בהיר לחלוטין. הבדלי הבהירות נראים בבירור.
ירח בשלב ליקוי צל חלקי
ירח בשלב ליקוי צל חלקי
הנה תרשים במבט מהצד
(המחשה בלבד - קנה המידה  ממש לא מדויק).




מתי יש ליקויי חצי צל?
כל סדרת ליקויים המכונה מחזור סארוס - סדרה של ליקויים בהפרש של 18.6 שנים שנמשכת מאות שנים - מתחילה ונגמרת בליקויי חצי צל. הם אינם נדירים אבל שומעים עליהם פחות.

מתי הליקוי הבא שיראו מישראל
שמח ששאלתם. ממש עוד מעט 16/9/2016 י"ג אלול, שישי בערב.

ליקוי לא אמור להיות באמצע חודש עברי? איך י"ג באלול??
ליקוי אכן אמור להיות באמצע חודש עברי אבל בגלל חוקי הלוח העברי והדחיות שלפעמים דוחים את ראש השנה ביום או יומיים, כבר אין זהות מוחלטת והבדל של יום יומיים אינו נדיר. מה גם ששישי בערב כבר נחשב י"ד באלול שזה די קרוב לאמצע החודש ט"ו.

תן לנו איזה תרשים או משהו גראפי שימחיש מה קורה.
בבקשה. שמח ששאלתם:


וקצת הסברים?
החלק הכהה UMBRA הוא הצל של כדור הארץ. אם הירח שם יש ליקוי חלקי, אם כול הירח שם יש ליקוי מלא. החלק האפור הוא ה-PENUMBRA האיזור בו הצל חלקי. אם הירח שם יש ליקוי חצי צל. בתרשים רואים את מסלול הירח בתוך אזור הצל החלקי.  רואים שהוא לא מגיע לאזור המלא ואפילו שלא כולו באזור הצל החלקי.
הזמן הראשון בו חלק מהירח נכנס לאזור הצל החלקי מכונה P1. הרגע האחרון בו חלק מהירח נמצא בצל החלקי הוא P4.

איפה P3 ו-P2 נעלמו?
P2 הוא הרגע הראשון שבו כל הירח באזור הצל החלקי. כפי שרואים מהתרשים אין רגע זה הפעם. P3 הוא הרגע האחרון בו כל הירח בצל חלקי. ברור שגם רגע כזה אין הפעם.

אז בעצם כל ליקוי ירח (חלקי או מלא) מתחיל בליקוי חצי צל?
נכון! בליקוי מלא/חלקי יש קודם כל P1. אחר כך נהיה מעניין יותר ויש רגע המכונה U1 (הרגע הראשון בו חלק מהירח נמצא באזור הצל). אם הליקוי מלא יש גם U2 (כל הירח בצל - תחילת השלב המלא של הליקוי) ו-U3 (הרגע האחרון בו כל הירח בצל - סוף השלב המלא). וכמובן U4 ו-P4 שאחריו אפשר להגיד חזל"ש.

רגע רגע רגע - אז בליקוי חלקי מלא שוב פעם P2 ו-P3 נעלמו?
כן ולא. כן - הנקודות לפי ההגדרה קיימות, לא - בגלל שרוחב החלק האופר כרוחב הירח, כאשר מגיעים ל-P2 בעצם הגענו גם ל-U1 שזה קצת יותר מרגש ולכן לרוב נוטים להתעלם מנקודה זו ולא לציין אותה בלוחות הזמנים (ובצורה דומה U4=P3).


ומה זו המפה בתחתית התרשים?
המפה מראה מאיפה בכדור הארץ יראו את הליקוי. בחלק הכהה לא יראו שום חלק מהליקוי - פשוט בגלל שבזמן הליקוי הירח יהיה מתחת לאופק. בחלקים האפורים יראו רק חלק מהליקוי (ושאר הליקוי יהיה לאחר שהירח שקע או לפני שהוא זרח). בחלק הלבן, וישראל שם, יראו את כול שלבי הליקוי.

אז מתי לצפות?
את התאריך כבר כתבנו - 16/9/2016, השעות המדויקות הן:
תחילת הליקוי - P1- 19:54
סיום הליקוי - P4 -23:53


מאמרים מומלצים נוספים על הירח

הירח - מאמר מבוא על הירח ותצפיות בו שאפשר לעשות ללא טלסקופ
להגיע לירח - על מסע בחלל
ירח כתום וגדול - על הירח הגדול והצבעוני שרואים לפעמים