יום חמישי, 11 באוגוסט 2016

מטאורים פרסאידים

מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט. בשנת 2016 לילה זה הוא בשבת, צופים דתיים ינסו לצפות בלילה הקודם בין ה-11 ל-12 (או  מי שגר במקום מספיק חשוך יכול לצפות מהבית). מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.


איפה אפשר לראות מטאורים בשנת 2016 פרסאידים


הלילה הטוב ביותר בשנת 2016 הוא הלילה בין יום חמישי לשישי ובין שישי לשבת. בחמישי בלילה הירח שוקע בחצות, ובשישי בלילה קצת לפני אחת. עיקר המטאורים הם בחצי השני של הלילה כך שהירח לא יפריע לצפייה.
במקומות הבאים יש תצפיות מאורגנות. חלקן חופשיות וחלקן בתשלום. הרשימה אינה מלאה. מכירים עוד הוסיפו בהערה או שילחו לי אימייל ואני אעדכן. המידע מוגש לטובת הציבור ולי אין נגיעה לאף אירוע.
ואלו לא הכל. שרשרו עוד אם אתם מכירים. או צפו לכם סתם באיזה מקום חשוך (ובטוח!).


המטאורים הינם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל עוד הם מרחפים בחלל נהג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ מתנגש במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).
כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטאר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש איזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.
למטרי מטאורים יש שמות לפי האיזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם ייראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר. מי שינסה השנה (2011 תשע"א) להרוס את החגיגה יהיה דווקא הירח המלא ששוקע רק בשעה 5:45לפנות בוקר (ואז כבר מתחיל להיות אור הזריחה). אור הירח בהיר מאד והוא יקשה לראות את המטר. כמו כן שיא המטר הוא בליל שבת ולכן השנה נוותר.
למי שעדיין רוצה לנסות מומלץ לצפות רק משעות הלילה הקטנות (שלוש לפנות בוקר) כאשר קבוצת פרסאוס כבר גבוהה בשמים וגם הירח כבר נמוך במערב ומפריע פחות. בשנת 2012 הירח שוב יפריע לצפייה אך במידה פחותה ובהחלט כדאילצפות ורק בשנת 2013 הירח ישקע באיזור חצות ואז מטר הפרסאידים יהיה מטר מעולה. עקרון זה נכון לכל מטר מטאורים שתאריכו הלועזי קבוע, אולם מצב הירח משתנה משנה לשנה בהתאם ללוח העברי. ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSRL, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').
חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל הועלם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.


אני מאחל הנאה לכל מי שייבחר לצפות במטאורים במטר הקרוב או באחרים במהלך השנה.
למידע נוסף וללקיחת חלק פעיל בצפייה ורישום מטאורים: חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

כל כוכבי הלכת ביחד

הזדמנות נוספת לראות את כל כוכבי הלכת בשמים בבת אחת היא בחודשי הקיץ של שנת 2016. בתחילת חודש אוגוסט נוגה וכוכב חמה הם כוכבי ערב ומספיק רחוקים מהשמש, מעט למעלה מהם צדק וישר בכיוון דרום, מאדים ושבתאי. בניגוד לתחילת השנה הפעם התצפית תהיה נוחה בשעות הערב המוקדמות. בתאריך 4/8 גם הירח יצטרף לחגיגה.
כרגיל, כוכב חמה הוא הבעייתי מבין כוכבי הלכת ותוך ימים ספורים בלבד הוא יחל לנוע לכיוון השמש ויהיה קשה לראותו. גם צדק בדרכו להיעלם ולהפוך לכוכב בוקר. המסקנה היא לנצל את מחציתו הראשונה של חודש אוגוסט לחזות במחזה יפה זה
הנה תרשים מים 4/8/2016 כ"ט תמוז (אור לראש חודש אב). הכולל גם את הירח החדש .

כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016
כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016


בתחילת שנת 2016 צפוי סידור שמיימי מעניין ונדיר. כל כוכבי הלכת ייראו בו זמנית בשמים. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בתחילת שנת 2005. הצפייה תהיה אפשרית בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם הזריחה בין התאריכים 20/1-20/2.  מומלץ לצפות בין התאריכים 27/1 כאשר הירח ליד צדק (המערבי ביותר) ועד 6/2/2016 כאשר הירח יהיה במזרח וסמוך לכוכב חמה. את ארבעת כוכבי הלכת הראשונים תראו בנקל, אבל כוכב חמה הוא חמקמק וחיוור, כדאי להיעזר בנוגה על מנת למצוא אותו.

מיקום כוכבי הלכת יהיה כך: צדק בדרום מערב בקבוצת אריה הנוטה לשקוע, מאדים בקבוצת מאזניים בדרום. בין צדק למאדים יראו את כוכב ספיקה הבהיר בקבוצת בתולה. משם מזרחה נמצא את שבתאי בקבוצת נושא הנחש (מעל עקרב) בדרום מזרח ואת נוגה הבהיר וכוכב חמה החיוור בקבוצת קשת הזורחת נמוך בדרום מזרח.

כעבור חודש צדק כבר ישקע עם אריה וכוכב חמה ונוגה יתחילו להתקרב לשמש ושוב נצטרך לחכות כמה שנים לאפשרות לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד.

הנה שני תרשימים זהים (רק הפרספקטיבה שונה) מתאריך 2/2/2016 בשעה 5:45. ההבדל העיקרי בין הימים הוא במיקום הירח שיבקר כל פעם כוכב לכת אחר. התרשימים נוצרו בעזרת התוכנה החינמית סטלריום. שימו לב לחלוקה של כוכבי הלכת על מישור המילקה (אקליפטיק)

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016


יום שלישי, 26 ביולי 2016

שקיעה מטוסים כוכבי לכת שועלים וירח אדום

בשעה של צילום אפשר להספיק לא מעט דברים. נסענו הדר ואני לפארק שוהם, נהנו מהפסיפס הישן ופגשנו עדר כבשים שנתנו הזדמנות לצילום מול השמש.


"שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם" (שיר השירים ו' ו)


התמקמנו בגבעת הספלולים, צפינו על מטוסים נוחתים בנתב"ג וראינו שבדיוק בשקיעה הם עברו לנחות ישירות מהים בלי לעשות סיבוב ולנחות ממזרח למערב.  השמש שקעה - לא שקיעה מרהיבה במיוחד, היה המון אובך ולחות והשמש נעלמה בעננים הרבה לפני זמן השקיעה אבל בכל זאת נוצרו צבעים יפים. הספקנו עוד לצפות בשני כתמי השמש הגדולים שהיו.

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (קהלת א' ה)
שקיעה עם ציפורים מתחת לשמש
שקיעה עם ציפורים מתחת לשמש

שקיעה
שקיעה
 בתמונה הבאה ניתן לראות את כתמי השמש (בחלקה התחתון ימני)
שקיעה
שקיעה
עוד אנו מסתכלים בשקיעה ושני שועלים קטנים וסקרנים התקרבו לראות מי נמצא והאם יש לו אוכל להביא להם (לא קיבלו, אבל הפרצוף המאוכזב שלהם הסגיר את הרגשתם - בכל מקרה, אל תנסו להתקרב, ללטף או להאכיל שועלים. אלו חיות בר. אל תשאירו אוכל בשטח, הם ימצאו אותו בקלות).

  "אֶחֱזוּ-לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר" (שיר השירים ב' טו)

שועל
שועל

שועל
שועל בפרצוף של מה יש לאכול

שועל
שועל

שועל
שועל

נוגה וכוכב חמה צצו להם, את נוגה ראינו בעין, את כוכב חמה רק המצלמה ראתה.

"הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" (תהילים קמ"ח ג )
נוגה הוא הנקודה הבהירה במרכז התמונה, כוכב חמה חיוור בחלק העליון. 
נוגה וכוכב חמה
נוגה וכוכב חמה בינות לעננים
 המרחק לשדה התעופה הוא כ-8 קילומטרים בלבד אבל חוץ מהאורות קשה לראות משהו ובכל זאת, בעין המצלמה הצלחנו לצלם מטוס נוחת. פשוט כיוונו זום מקסימלי על נקודת האור שבאה מהים ועקבנו אחריה עד הנחיתה.


ולסיום ירח מלא ואדום זורח
"הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (יואל ג' ד)
כאן תמצאו את ההסבר לשאלה למה הירח נראה כתום גדול בזריחה שלו

והנה סרטון של זריחת הירח

יום שלישי, 28 ביוני 2016

עובדות מרתקות על צדק

צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. ענק גזי של ממש המורכב ממימן והליום, קצת אמוניה בשכבת העננים העליונה והיפה ועוד. לכבוד הגעתה הצפויה של חללית יונו (Juno) אליו ב4/7/2016 , תאריך סימבולי, הנה כמה עובדות מרתקות עליו:

צדק - טלסקופ האבל - נאסא
צדק - טלסקופ האבל - נאסא

צדק הוא מאסיבי
צדק לא רק גדול. המסה שלו עצומה. מקובל לחלק את המסה במערכת השמש בצורה גסה בה 99% נמצאת בשמש, 2/3 אחוז בצדק ו1/3 כל היתר.  צדק מכיל פי 2.5 מסה מכל שאר הדברים במערכת השמש פרט לשמש. צדק מאסיבי כל כך עד שמרכז המסה במערכת שמש-צדק מצוי מחוץ לשמש (לשם השוואה מרכז המסה ארץ-ירח נמצא כ-5000 קילומטר ממרכז כדור הארץ ועדיין בתוך הארץ). אם מישהו מביט בשמש מהחלל הרחוק (מרחק של עשרות שנות אור), הוא יוכל לזהות על נקלה את צדק גם בלי לראות אותו בגלל השפעתו הכבידתית על תנעת השמש.

צדק רחוק מלהיות כוכב
צדק לא יכול להיות כוכב שבת, ככזה שבליבתו מתבצע היתוך גרעיני. מאסיבי ככל שהוא יהיה, יש לו עוד הרבה לגדול. למעשה אפילו אם כמות המסה תגדל פי 5, צדק עדיין יישאר בגודלו הנוכחי ופשוט יהיה צפוף הרבה יותר. אם צדק יגדל פי כמה עשרות, הוא יוכל להיפך לכוכב, אולם כפי שכתבנו בחלק הקודם, אין מספיק מסה לכך במערכת השמש.

צדק נראה גם באור יום
צדק נראה מצוין מכדור הארץ ולאחר השמש הירח ונוגה הוא האוביקט הבהיר ביותר בשמים. צדק כל כך בהיר שאפשר לראות אותו גם ביום בתנאים מיטביים. זה לא כל כך קל ורצוי להתאמן עם ראייה של צדק קצת לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה אבל עם קצת אימון אפשר לראות גם באור יום מלא.

צדק זוכה לביקורים קבועים
לא מעט חלליות עברו ליד צדק. החלוצות היו חלליות פיוניר 10 ו-11 בראשית שנות ה-70 וחלליות וויאג'ר בסופן. אחריהן  יוליסס (92) שהיתה בכלל משימה לחקר קוטבי השמש, גלילאו (95) - החללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב צדק וסיימה בהתרסקות מרשימה לתוך האטמוספירה שלו. חללית קאסיני רק אמרה שלום בדרך לשבתאי (2000) וחללית "אופקים חדשים" גם עצרה לקפה בדרך לפלוטו (2007). חללית יונו מיועדת למשימה ארוכה ומענינת סביב צדק. כמעט כל חללית המיועדת לקצה מערכת השמש חייבת לעבור ליד צדק ולהשתמש בכח הכבידה שלו להאצה.

צדק שומר עלינו
המסה העצומה של צדק תורמת לניקוי מערכת השמש ולסילוק מפגעים חיצוניים כך שלא יגיעו לכדור הארץ. אמנם צדק לפמעים "נרדם בשמירה" והדינוזאורים עדיין כועסים עליו, אבל בלעדיו המצב היה גרוע הרבה יותר. צדק המסכן מגן עלינו בגופו ממש. אירוע מתועד היטב הוא פגיעת כוכב השביט שומייקר לוי בשנת 1994, שגרם לחבורה לא נעימה על צדק למשך כמה זמן (הוא התגבר על זה כבר, לא לדאוג). במרץ 2016 צלם חובב תפס התנגשות נוספת על צדק בסדרת תמונות שהפכה לסרט וידאו.

צדק לא לבד
לצדק יש די הרבה ירחים. כיום מצאו כבר 67 אולם סביר שימצאו נוספים, קטנים יותר. ארבעת הירחים הגדולים שלו - איו, אירופה, גנימאד וקאליסטו - מכונים הירחים הגליליאנים על שם גלילאו, הראשון שגילה אותם כאשר צפה הצדק בטלסקופ שלו בשנת 1609. גלילאו דווקא כינה אותם הירחים המדיצ'יאנים על שם פטרונו (גלילאו ידע היטב באיזה צד של הלחם החמאה מרוחה), אולם הכינוי ההולם יותר התקבע. תיאורטית הירחים הגדולים של צדק מספיק בהירים כדי שיהיה אפשר לראות אותם בעין. בפועל צדק בהיר מדי לידם ולא מאפשר לראות אותם, למרות שיש כמה שמתעקשים שהצליחו. משקפת ואפילו קטנה תראה אותם מיד כנקודות קטנות לידו. לא תמיד רואים את ארבעתם. חלקם יכולים להיות מלפניו או מאחוריו. בטלסקופים ובצילומים אפשר לראות את הצל שהירחים מטילים על צדק ואת כניסתם לליקוי מאחוריו.

כדאי להתרחק מצדק
צדק זה נחמד, אבל לא כדאי להתקרב אליו. תשאלו את איו. ירח קטן וככל הנראה הירח שמושפע הכי הרבה מכוכב הלכת שלו במערכת השמש. מרחקו ממרכז צדק כ-400,000 קילומטר, דומה לירח. אבל איו קטן מהירח וצדק גדול בהרבה מהארץ. הקירבה לצדק לא עושה טוב. כוחות גאות ושפל, הפרשי כבידה בין צידו הקרוב וצידו המרוחק והשפעות מגנטיות חזקות, חוללו רעידות אדמה והתפרציות געשיות על עיו איו וגרמו לו להיראות כמו.... כמו מה בעצם???
הירח איו. גלילאו - נאסא JPL
הירח איו. גלילאו - נאסא JPL

תצפית על צדק עזרה למדידת מהירות האור
האטסרונום הדני אולה רומר צפה רבות בליקוים של איו (גוש הגבינה מהסעיף הקודם) מאחורי צדק במשך כמה חודשים וחלק מהנתונים לא הסתדרו לו. מסקנתו הייתה שפערים בזמן ההיעלמות/הופעה של איו נגרמים עקב מרחק גדול יותר והצורך של האור לעבור מרחקים שונים. תצפיותיו הביאו לקביעת ערך מקורב למהירות האור, בערך כ-75% מהערך כיום. לא רע. פירוט מלא של הנושא במאמר באנגלית בויקיפדיה.


צדק יכול פתאום להיעלם
טוב לא פתאום, צריך משהו שיכסה אותו. הירח. הירח יכול לכסות את כל כוכבי הלכת וצדק אינו חריג. התכסות צדק היא אירוע נדיר ומענין. הנה סרטון שצילמתי לפני כמה שנים.

צדק הוא כדור זה ברור, אבל מה לא יודעים מה שיש בו בפנים
אולי לא זיהיתם שכותרת הסעיף לקוחה מפתיחת תוכנית הילדים ריץ'-רץ' (היה פעם משהו כזה) אבל שאלה פתוחה בנושא ההרכב של צדק היא שאלת הליבה. לא לימודי הליב"ה המוזכרים בחדשות לפעמים, אלא הליבה של כוכב הלכת עצמו. האם יש כזו בכלל? ואם כן ממה היא עשויה? תעלומה. מסתורין. איך פותרים תעלומה כזו? מדידות כבידה מדויקת מחללית יונו אמורות לענות על השאלה. נחכה ונראה. למה זה בכלל חשוב? לקיומה או אי קיומה של הליבה חשיבות להבנת התנאים ליצירת כוכבי לכת ומערכת השמש כולה. תשאלו גם למה זה חשוב? אתם כנראה לא בבלוג הנכון... בינתיים מאמר בנושא באנגלית מאתר UT.

יום שלישי, 24 במאי 2016

ההר הגבוה ביותר בעולם

מהו ההר הגבוה ביותר בעולם? רוב האנשים יגידו אוורסט באופן אוטומטי, אבל האם זו התשובה הנכונה? לא בטוח. התשובה הנכונה תלויה בצורה המדויקת בה נשאל את השאלה והגדרה טובה יותר של המושג גובה.

הבה נראה שלוש אפשרויות שונות שיתנו תשובות שונות לשאלה. המאמר מבוסס בתרוגם חופשי ממאמר של מאט ויליאמס מאתר UniverseToday . נציין רק שבאנגלית יש חשיבות הא שאלה על highest או  tallest, בעברית ההבחנה הזו הולכת לאיבוד.

שאלה ראשונה: מהו המקום על כדור הארץ המרוחק ביותר ממרכז כדור הארץ?
לכאורה נראה שזו אותה שאלה. כדור הארץ הוא כשמו, כדור, ולכן הנקודה הרחוקה ביותר היא גם הגבוהה ביותר. לכאורה בלבד, כי כדור הארץ אינו כדור. כמו כל גוף המסתובב סביב צירו הוא פחוס מעט. הרדיוס ממרכז הארץ לקוטב הוא 6356 קילומטר וממרכז ארץ לנקודה כלשהי על קו המשווה הוא 6378. יתרון של 22 קילומטרים!
מרחק ממרכז כדור הארץ. מקור: Geodesy2000
מרחק ממרכז כדור הארץ. מקור: Geodesy2000

בשל כך, הר צ'ימבורסו הממקום באקוודור, רק מעלה אחת דרומית לקו המשווה מרוחק יותר ממרכז כדור הארץ מאשר הר האוורסט הממקום בקו רוחב 27, אמנם ההבדל הוא כשלושה קילומטרים בלבד, אבל חשוב להיות מדויקים.
הר צ'ימבורסו
הר צ'ימבורסו - אקוודור (ומקדימה, ויקונה מצויה) - David Torres Costales / @DavoTC

טוב אז נשנה את השאלה
שאלה שנייה: מהו ההר הגבוה ביותר מבסיסו?
תשובה: גם כאן התשובה אינה אוורסט! באופן מפתיע ההר הגבוה ביותר לעומת הבסיס שלו הוא מאונה קיאה בהוואי. אמנם גובהו מעל פני הים "רק" 4207 מטר, אבל בסיסו נמצא עמוק באוקינוס כך שגובה הכללי מהבסיס הוא 10,206 מטרים!! מרשים. ההר ידוע במיוחד בגלל אוסף מצפי הכוכבים שנמצא בראשו וכולל את טלסקופי הענק קק, סובארו ועוד. כמה הייתי רוצה להיות שם!
מאונה קיאה: צילום: Vadim Kurland
טוב, ננסה שוב...
שאלה שלישית: מה ההר הגבוה ביותר מעל פני הים?
מה הבעיה, אוורסט. כל אחד יודע...
הר אוורסט מכיוון טיבט
הר אוורסט מכיוון טיבט: מקור Luca Galuzzi

דרך אגב, אני מניח שכבר הבנתם שים המלח אינו בדיוק המקום הנמוך ביותר העולם. כלומר תלוי איך אנחנו מגדירים נמוך....