המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום ראשון, 20 בפברואר 2011

שירה ואסטרונומיה

האם שירה ואסטרונומיה הם תחומים שאינם קשורים כלל, מקבילים, משיקים או קשורים בעבותות זה לזה? אוניברסיטת הארווארד מקיימת בכל שנה סדרת הרצאות בתחומי אומנות שונים. בשנת 1967 הגיע לואיס חורחה בורחס לתת סדרת הרצאות בנושאי השירה. ההרצאות הוקלטו ונשכחו עד שהתגלו מחדש עשרות שנים אחר כך ויצאו גם בספר הנקרא "מלאכת השיר" או באנגלית This Craft of Verse. ממש בהרצאה הראשונה אומר בורחס:
"מאז ומעולם, כשעילעלתי בספרי אסתטיקה, היתה לי ההרגשה המעיקה כאילו אני קורא בחיבוריהם של אסטרונומים שמעולם לא צפו בכוכבים. כוונתי לומר שמחבריהם כתבו על שירה כאילו היתה משימה שיש למלא, ולא כפי שהיא באמת: תשוקה והנאה"
בודאי בורחס התכוון לקריקטורה הבאה בה האסטרונום הראשון מצהיר בחגיגיות שהוא לא משתמש בטלסקופ, השני שהוא אפילו לא מתקרב לטלסקופ והשלישי לא מביט לעולם לשמיים
אסטרונומים בפעולה?
אולם הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן, דמות ססגונית בפני עצמה לא נשאר חייב כלל ואימרתו היא נגד המשוררים:
"What men are poets who can speak of Jupiter if he were like a man, but if he is an immense spinning sphere of methane and ammonia must be silent?"
ובתרגום חופשי שלי לעברית:
"אילו אנשים הם המשוררים היכולים לדבר על יופיטר כאילו היה אדם אך אם הוא ענק מסתובב של אמוניה ומתאן דוממים הם?"
ומכאן נראה כאילו שני תחומים אלו הם רחוקים אחד מהשני, האמנם? לי לא נראה כך ונביא כמה מקרים בהם האסטרונומיה והשירה צמודים אחד לשני והראשון שבהם יהיה שיר מופלא של משורר מופלא שהיה גם אסטרונום מוכשר והכוונה היא לרבי אברהם אבן עזרא, איש אשכולות, חכם גדול ופרשן שעסק בכל מלאכות המדע והחוכמה כמו גם בכתיבת שירת קודש וחול. מילות השיר לקוחות מפרוייקט בן יהודה המצדיק ביקור בפני עצמו:

הַמְעִיל הַקָּרוּעַ - רבי אברהם בן עזרא

מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִדְמוּת כְּבָרָה             לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה,
כְּאֹהֶל אֶפְרְשֶׂנּוּ לֵיל בְּאִישׁוֹן                   וְכוֹכְבֵי רוֹם יְשִׂימוּן בּוֹ מְאוֹרָה,
בְּתוֹכוֹ אֶחֱזֶה סַהַר וְכִימָה                     וְיוֹפִיעַ כְּסִיל עָלָיו נְהָרָה.
וְאֵלַהּ מִסְּפֹר אֶת כָּל נְקָבָיו                    אֲשֶׁר דּוֹמִים לְשִׁנֵּי הַמְּגֵרָה,
וְתִקְוַת חוּט תְּפִירַת כָּל קְרוּעָיו–           עֲלֵי שֶׁתִי וְעֵרֶב – הִיא יְתֵרָה,
וְאִם יִפֹּל זְבוּב עָלָיו בְּחָזְקָה                   כְּמוֹ פֶתִי יְהִי נִמְלַךְ מְהֵרָה.
אֱלוֹהַי, הַחֲלִיפֵהוּ בְּמַעְטֵה                     תְהִלָּה לִי וְתֵיטִיב הַתְּפִירָה!
שם השיר מתאים מאד לתפיסות אסטרונומיות עתיקות יותר הרואות בכוכבי השמים חורים בגלגל האתר השמיימי דרכו רואים את אש הבראשית. מכאן והלאה שירי הכוכבים רק התעצמו ונביא שתי דוגמאות לשירים אהובים עלי במיוחד. הראשון הוא Space Oddity של דיויד בואי לשיר גירסאות רבות ואני ממליץ לשמוע את כולן (ובמיוחד את הגירסה הווקלית של ה - Flying Pickets).

ושיר ישראלי שתמיד נעים לחזור אליו הוא "בלדה בין כוכבים"


האסטרונום רוברט ברנהם (Robert Burnham Jr) הוציא את אחד ממדריכי השמים הטובים ביותר שיש עד היום הנקרא Burnham's Celestial Handbook. מדריך זה בן למעלה מאלף עמודים הוא תוצאה של אלפי שעות עבודה וצילום טרם היות הצילום הדיגיטלי (התמונות בספר ישנות וכיום כל חובב עם ציוד פשוט מפיק תוצאות טובות הרבה יותר) ומהווה עד היום ספר חובה אצל כל אסטרונום. סיפורו של ברנהם הוא טרגי וכל אזכור כלשהו של עבודתו חשוב. ברנהאם תיבל את ספריו בשירה פרי עטו והיו כאלו שקנו את הספרים רק בגלל השירים...

עוד דוגמה? בבקשה. רוברט פרוסט (כן כן, ההוא עם השיר על שתי הדרכים...) כתב מספר פואמות אסטרונומיות, אחת מהן מתארת את קבוצת הכלב הגדול (שממקום מושבו בצפון ארה"ב רואה את הקבוצה נמוך בהרבה מאשר אנחנו)

Canis Major

by Robert Frost


The great Overdog
That heavenly beast
With a star in one eye
Gives a leap in the east.

He dances upright
All the way to the west
And never once drops
On his forefeet to rest.

I'm a poor underdog,
But to-night I will bark
With the great Overdog
That romps through the dark.

אלו הן רק מקצת דוגמאות אבל כנראה שבורחס ופיינמן טעו ואסטרונומיה ושירה הולכים יד יד לפחות כמו צדק ונוגה.

יום שבת, 19 בפברואר 2011

תצפית מבורות לוץ

אתר בורות לוץ נמצא בהר הנגב והוא אחד המקומות החשוכים בישראל. שני בסיסי צבא סמוכים גורמים לקצת הילות אור אבל המצב טוב לאין שיעור ממקומות אחרים. גם האויר לרוב מאד נקי ומאפשר צפייה בכוכבים נמוכים ביותר (מעלות בודדות מעל האופק) שאינם נראים מאיזור המרכז כלל. ההגעה למקום כוללת נסיעה של קילומטר בדרך עפר משובשת מאד אולם בסופה מצפה לבאים חניון מסודר עם סככות ברזיה ושירותים. הקירות במקום גם עוזרים בהגנה מפני הרוח ואנו מתקמים תמיד לידם. המקום הפעם (4/3/2011) היה הומה. נתקלנו בקבוצה של ארבעה מטיילים במסע של כמה ימים ששמחו מאד לשלב במסע גם תצפית. הראינו להם כמה אוביקטים ובעיקר את שבתאי.
להלן רשימת האוביקטים שנצפו בתצפית האחרונה במקום. כל האוביקטים שמספרים נמוך מ-110 הם מרשימת מסייר. אוביקטים אחרים הם מרשימת NGC. השתדלתי לרשום את כל האוביקטים שראיתי אולם מספר אוביקטים טריוויאלים (אך לא פחות יפים ומרשימים) כדוגמת M6 ו M7 לא נרשמו. הרשימה נראית קצת כמו רשימת מכולת אולם יש לה חשיבות שכן ככה לומדים להכיר אוביקטים חדשים וגם רושמים הערות על אוביקטים ידועים, למשל בהשוואת תנאי צפייה ממקומות או מכשירים שונים. כל האוביקטים נצפו בטלסקופ דובסוני 12 אינץ של חברת מיד ובעיקר עם עינית 26מ"מ. חלק מהאוביקטים מוכרים וידועים ומוצאים אותם בשניות. אחרים לא מוכרים אך נמצאים סמוך לכוכבים בהירים וגם אותם אפשר למצוא בקלות. מספר רב של אוביקטים הם קשים יותר ודורשים מאמץ מסוים בחיפוש. לפעמים גם לא מצליחים למצוא אוביקט או שמתברר למפרע שהוא חלש וחיוור מדי וקשה לראותו. לרוב בתחילת התצפית כאשר יש מרץ מחפשים אוביקטים חדשים וקשים ולקראת סוף התצפית כאשר העייפות משלטת, עוברים לאוביקטים הידועים והמוכרים. כמו כן לעיתים קיים קושי בזיהוי האבוקיטים הנצפים עקב כמות מרובה של אוביקטים באיזור מסוים. כזה הוא המצב בצביר הגלקסיות הגדול שבקבוצת בתולה. למרות שזיהינו את הגלקסיות הגדולות (אלו שזכו למספרי מסייר), ראינו בנוסף גלקסיות שונות רבות שלא הצלחנו לזהותן במדויק במפה. כתוצאה מכך ויתרתי על רישום קבוצה זו למרות שצפינו בה בגלקסיות מרובות. בעוד כמה חודשים ניתן יהיה להתחיל את התצפית בקבוצה זו במצב עירנות גבוה ולסיים את המלאכה.

רשימת אוביקטים (בתקווה שלא חלו יותר מדי טעויות ברישום)
2090 - צביר כדורי קטן מאד וחיוור ביונה
פאי פפיס - כוכב כפול צהוב עם שותף כחול קטן שמזכיר מאד את אלביראו בברבור (למרות שבאלביראו שני הכוכבים בעלי בהירות דומה)
M93
2547 - צביר נמוך בקארינה שצורתו מזכירה לב. נראה גם במשקפת ככתם ללא צורה
2456 - צביר פתוח גדול מאד
M46- צביר פתוח גדול ובתוכו ערפילית פלנטרית 2438 שנראתה מצוין במיוחד עם עינית 6.4 מילימטר
M47
M48
M50
M67
הצביר הכפול בפרסאוס
M108
M97
M109
M51
M53
M64
M59
M60
M35בתאומים ולידו צבירון 3738
M36
 כוכב הלכת שבתאי בהגדלות גדולות
M104
3078 - גלקסיה קטנה ליד הטריפל המפורסם באריה
הטריפל באריה - M65 M66 3628
הטריפל השני באריה - M96 M95ו- M105 ולידם גם 3384 ועוד שלושה באיזור שלמעשה יוצר שישית גלקסיות. 3337 3367 3338
3777 גלקסיה קטנה ליד כוכב
3607 3669 שתי גלקסיות קטנות מאד
M81 M82 בדובה הגדולה
3495
M51 - שוב פעם אחרי שעלתה קצת ונראית הרבה יותר טוב
M63- יופי של גלקסיה
קור קוראלי
M94
4618 - קרובה מאד לכוכב ביתא בכלבי ציד
4490 ברורה מאד עם צורה קצת מאורכת
4483 כתם קטן ליד הגלקסיה הקודמת.
3877 - גלקסיה הנראית כמו שריטה צמודה לכוכב X בעגלה הגדולה
3893 - כתם בלבד
M106 גלקסיה ענקית הנמצאת בדיוק באמצע של משולש גלקסיות שווה צלעות שמספרן 4217 4346 4220. היה תענוג לסרוק את האיזור ולמצוא לאט לאט את שלושתן.

M3- צביר גלובולרי גדול. העלינו הגדלות עד שהתחלנו להפריד כוכבים במרכז
הפסקת מנוחה
אומגה סנטאורי נראה גם בעין
M12
M10
M4
M13
M92
6229
M57
M56
M83
5986
M27
642?  בקושי בקושי
M9
6359
M107
6144 הצביר הקטנטן ליד אנרטס
מכאן הקצב כבר ירד ולמרות שעקרב כבר זרח לגמרי וקשת החל לזרוח לקחנו תנומה קלה לפני זריחת השמש
וכמובן התצפית מסתיימת בצפייה בכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ: השמש
זריחת השמש בבורות לוץ
זריחת השמש בבורות לוץ


יש לציין את תקופת החורף בה המדבר פורח, דוגמה לפריחת האירוס בבורות לוץ
המדבר פורח - אירוס בבורות לוץ
המדבר פורח - אירוס בבורות לוץ

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

כלב השמש מכה שנית

לפני כשנה הצגנו סרטון המראה איך טיל פוגע בכלב שמש (תופעה אטמוספירית) ומפרק אותו. למי ששכח מומלץ לחזור לקרוא ולצפות בסרטונים. בעוד אנחנו מתפעלים מהסרטון מסתבר שמדענים לקחו את הנושא למרחקים. עיון טוב בסרטון יצביע על כך שלמרות שכלב השמש נהרס, הילה חלקית מסוג שונה נשארה וליוותה את הטיל עצמו. הצילוםהבא ימחיש את הנקודה. יש להסתכל עליו מלמטה למעלה:
עמוד אור מלווה את הטיל. מקור: נאסא
עמוד האור מלווה את הטיל מצד שמאל ועולה איתו לגבהים (הוא נהיה קטן יותר). זוהי תופעה חדשה ולא מוכרת במדע, ולז קואלי (Les Cowley) מומחה לתופעות אטמפוספריות (הסבר שלו על כלבי שמש) החל לחקור אותה. באמצעות סימולציות מחשב מורכבות הגיעו החוקרים למסקנה כי גבישי הקרח (שצורתם משושה מושלם) הגורמים את תופעת כלב השמש לא התפזרו בצורה אקראית. גל ההדף מהטיל סידר אותם בצורה חדשה ומסדורת ונתן להם סיבוב. למעשה כל גביש קרח קטן התנהג כסביבון בזווית של 8-12 מעלות המסתובב במהירות ראו באיור הבא
גביש קרח החג כסביבון
גביש קרח החג כסביבון. מקור Les Cowly

תופעת סיבוב זה יוצרת הילה מסוג חדש לגמרי כאשר העמוד שנראה הינו רק חלק קטן מתוך אותה הילה. בתנאים של גל הדף חזק יותר הגבישים היו מסתדרים בצורה מעגלית סביב הטין ויוצרים עיגול מושלם הזז איתו דבר המודגם באמצעות האיור הבא:
סימולציה של הילת הטיל החדשה במלואה
סימולציה של הילת הטיל החדשה במלואה
מסקנת החוקרים: בפעם הבאה שאתם נוכחים בשיגור של טיל אל תסתכלו על הטיל, אלא תחפשו הילות. לא נראה לי שאני אאמץ את המסקנה.

חללית SDO ששוגרה ממשיכה במשימתה לחקר השמש.
לכתבה המקורית באתר נאסא

יום שני, 7 בפברואר 2011

השמש - מבט חדש

מתי בפעם האחרונה ראיתם את השמש? או ליתר דיוק את כל השמש? התשובה אינה ביום הבהיר האחרון, שכן מכדור הארץ בכל רגע נתון רואים רק את מחיצתה האחת של השמש, זו הפונה אלינו. כמובן, גם השמש מסתובבת סביב צירה ולכן תוך פרק זמן מסוים נראה את כולה, אבל איך אפשר לראות את כל השמש בפעם אחת?
התשובה היא שמישהו, או משהו, צריך להסתכל על השמש מהצד השני שלה, איפה שכדור הארץ יהיה בעוד מחצית השנה. כדי לקבל תמונת מצב מלאה על השמש שיגרה נאסא לחלל את משימת סטריאו STEREO. כמה השם מתאים. שתי חלליות תואמות המקיפות את השמש במסלול כדור הארץ ונמצאות בדיוק אחת מול השנייה. השבוע הגיעו החלליות לעמדה כך שכל אחת מהן מצלמת 180 מעלות שונות של השמש והמדענים מרכיבים את התמונה ליצירת כדור תלת מימדי של השמש. כדי לקבל תמונה טובה אף יותר כדור הארץ ממוקם בין החלליות כך שנוצרות שלוש תמונות בזוית של 90 מעלות. למרות זאת, התמונות מהחלל מיוחדות בכך שהן צופות בארכי גל אולטרא סגול מסוימים שחלקם נבלעים באטמוספירה ולכן הצילומים מהחלל הם באיכות גבוהה רבה יותר.

הסרטון הבא יסביר היטב את מהות המשימה.
מדוע חשוב לראות כך את השמש? בעיקר לעקוב אחרי תופעות על השמש כדוגמת התפרצויות מגנטיות וסערות שמש. התפרצויות אלו הפולטות כמות אדירה של חלקיקים לחלל משפיעות גם על מכשירים חשמליים לווינים וחלליות בסביבת כדור הארץ. צפייה מכמה מקומות על התפרצות בו זמנית, עוזרת ליצור דגם תלת מימדי של ההתפרצויות ועל ידי כך לשפר בהרבה את התחזית באשר למידת הפגיעה בכדור הארץ.
תמונה משולבת של השמש מ-3 לפברואר 2011. הפס השחור מראה כי החלליות עדיין לא במיקום ויש כיסוי רק ל-359 מעלות משטח השמש. מקור: נאסא


סרטונים נוספים מומלצים באתר נאסא

יום שבת, 5 בפברואר 2011

רוזלינד פרנקלין

אם לא שמעתם עד היום את השם רוזלינד פרנקלין אתם בחברה טובה, ואם השם זכור לכם במעורפל כמישהי עם תפקיד לא ברור בסיפור שקשור לדי.אנ.איי, אתם גם בחברה טובה. במאמר קצר זה ננסה להציג את דמותה של רוזלינד פרנקלין שהייתה חוקרת ומדענית מבריקה ושמותה המוקדם קטע את מסלול חייה בגיל 38 בלבד. לשם התודעתי לראשונה בקריאה של הספר "הסליל הכפול" מאת ג'ים ווטסון, חצי מהצמד ווטסון וקריק, מגלי מבני ה-DNA בשנת 1953. הספר שעודנו רב מכר מזכיר את רוזלינד בצורה שלילית ביותר, תחת התואר המפוקפק "רוזי", כינוי שהיא ראתה בו כינוי גנאי.

במהדורת היובל לספר, בשנת 2003, היה כבר ווטסון מפויס הרבה יותר ואף כי לא שינה את הספר הוסיף התנצלות ודברים על תפקידה החשוב של רוזלינד בגילוי ה-DNA, ספר שיצא לפני מספר שנים (רוזלינד פרנקלין - הגברת האפלה של ה-DNA מאת ברנדה מדוקס בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג) מיטיב לתאר את הסיפור ומעלה בסופו שאלות פילוסופיות מרובות. הספר מהווה ביוגרפיה עשירה של רוזלינד החל מילדותה (ולמעשה עוד הרבה קודם) ועד לפולמוסים הגדולים שקרו הרבה לאחר מותה וליוו את ספרו של ווטסון (כאשר כמעט לכל הגיבורים הסיפור היו תלונות על דרך הצגתם בספר), הספר מעלה נקודות חשובות בפילוסופיה של המדע (אליהן עוד נחזור בהמשך) אולם אינו מפתח אותן וחבל. למי שקרא את הספר הסליל הכפול, ספרה של מדוקס הינה בבחינת השלמת חובה לקריאה.

חייה של רוזלינד היו נינוחים למדי, היא נולדה למשפחה יהודית אמידה (אם כי לא עשירה) באנגליה, שגם הייתה בעלת השפעה, אחי סבה היה סר הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל. חלקו הראשון של הספר עוסק בקורותיה ובמחקריה המוקדמים שעסקו בתצורות שונות של פחם עד שחזרה לאנגליה ועסקה  בחקר ה-DNA. חלקו השני של הספר עוסק בשנה הגורלית של 1952 כאשר רוזלינד עסקה בעיקר בצילום DNA בקרני X, והפיקה צילומים שהיו איכותיים ביותר (ומהם ניתן להסיק על מבנה ה-DNA). למעשה רוזלינד צילמה שתי תצורות שונות של DNA שכיום אנו יודעים שהן סליל סגור וסליל פתוח שעומד להיות משוכפל. ווטסון וקריק (שספרו לא נותן שום קרדיט לרוזלינד), למעשה קיבלו את כל הנתונים שהיו חסרים להם לבניית הדגם המפורסם שלהם מהמחקרים של רוזלינד, לפני שהם הובאו לפרסום בצורות שונות.

תצלום הידוע בכינוי מספר 51 נתן לווטסון וקריק את התובנה כי מדובר בסליל כפול, ונתונים מדוח מחקר שלה שטרם פורסם גילו את המרחק בין הבסיסים. חמושים בידע זה, ווטסון וקריק בנו דגם מרהיב של ה-DNA שהתחבר בצורה נפלאה ולמרות שלא היה מגובה במחקרים מצדם על נכונותו, זה היה מספיק.
תצלום 51
תצלום 51 מתוך המאמר של רוזלינד למגזין Nature. מאמרה פורסם שלישי בלבד ולא הראה על חשיבותו הרבה של הצילום בתגלית המבנה. מן הראוי היה שמאמרה יפורסם שני אם לא לרשום את שמה במאמר הראשון של פרנסיס וקריק.


רוזלינד אפילו לא ידעה שנתונים אלו הגיעו לידיהם ולכן לאחר שבנו את הדגם, ובתוספת למאמר המפורסם של ווטסון וקריק במגזין Nature, צורף גם מאמר של רוזלינד פרנקלין המאשר כי הדגם מתאים תוצאות ניסוייה (דבר המובן מאליו מאחר והוא נבנה לפי תוצאות ניסוייה). כנראה שעד יומה האחרון היא לא ידעה כלל על תפקידה המהותי בפרשה, וכנראה שגם לא חשה נפגעת מכך כלל שכן המשיכה לשתף פעולה גם עם קריק  (והייתה בקשרים מצוינים איתו) וגם עם ווטסון. בעייתה של רוזלינד הייתה שבאנגליה היא לא מצאה עם מי לעבוד. ווטסון עבד עם קריק, והיא עבדה בעיקר לבדה ולא הצליחה להתחבר למח נוסף שיפרה אותה. ד

ווקא לאחר הפסקת עבודתה בקינגס קולג' ומעבר לקולג' בירקבק חברה לארון קלוג ועבדה עימו בשיתוף פעולה (היא הייתה בכירה ממנו) והקימה לעצמה צוות מחקר מצוין. גם כשהייתה כבר על ערש דויי דאגתה העיקרית הייתה לצוות המחקר שלה, ולהשגת מימון להמשך פעולתו. בצוואתה השאירה את רוב הונה לארון קלוג, החלטה גורלית עבורו ששינתה את מהלך חייו. חוסר הדאגה הכלכלית איפשר לו להצטיין בעבודתו, לזכות בתואר אצולה ובעיטור כבוד מהמלכה, לקבל בשנת 1982 את פרס נובל לכימיה ובסופו של דבר הגיע לדרגה המדעית הבכירה ביותר באנגליה: נשיא החברה המלכותית.

ארון קלוג הזכיר את רוזלינד בהרצאת הפרס שלו במילים חמות מאד: "הייתה זו רוזלינד שהראתה לי איך לגשת לבעיות גדולות ומורכבות. אם חייה לא היו נקטעים באופן כה טרגי, היה אפשרי ביותר כי היא הייתה עומדת פה הרבה לפני". לשאלה אם אכן רוזלינד הייתה מקבלת פרס נובל, אין תשובה ברורה, ונקודות אלו מעלה ברנדה מדוקס בספרה. פרס נובל מוענק רק לשלושה אנשים, וחוץ מווטסון וקריק יש רק עוד מקום פנוי אחד. היותה של רוזלינד אישה, ומחוץ למעגל הגברים האקדמי (מאחר וגם לא הייתה לה מישרת הוראה), הייתה כנראה מונעת ממנה את קבלת הפרס בשנה זו, אולם ייתכן והייתה מקבלת אותו בשנים אחרות. על הבעיתיות בפרס נובל כותבת ברנדה מדוקס (באחרית דבר המתארת את קורות הסיפור לאחר מותה של רוזלינד):
"הפרס, שנוסד ב 1901, הוא הפרס האינטלקטואלי הנחשק ביותר בעולם, אבל הוא גם שרירותי, בלתי הוגן מעצם טבעו ואולי אף מזיק. רבים הראויים לו לא זכו בו ורבים שאינם ראויים - זכו. הפרס לספרות מספק דוגמאות זועקות לעין: תומאס מאן, טולסטוי וגיימס ג'ויס לא זכו (שתי הערות שלי: תומאס מאן זכה בפרס ב-1929, הטעות היא במקור. פרס הנובל לשלום מספק דוגמאות זועקות ותמוהות  אף יותר ). במדע, פגיעתו של הפרס רעה במיוחד משום שהמדע בנוי על שיתוף פעולה. יתר על כן, ככל שהמחקר הולך ונעשה יקר יותר, קשה לייחס תגליות מדעיות לאנשים מסוימים, פרס נובל מסתיר את העובדה שכולם, אם לצטט את אימרתו המפורסמת של ניוטון, עומדים על כתפי ענקים וגם איש על כתפי רעהו... השמטות והזנחות כאלה אולי לא היו חשובות, אלמלא העובדה שפרס נובל משנה את חיי הזוכים, ויוצר פילוג בין עמיתים בכך שהוא מרעיף על הזוכים סוג של קסם שהפרס הכספי הנדיב הוא רק חלק ממנו"
רוזלינד פרנקלין
רוזלינד פרנקלין 1920-1953. רוזלינד נקברה בבית הקברות היהודי המאוחד בווילסדון לונדון. על מצבתה כתוב: "מדענית: מחקרה על נגיפים תרם תרומה נצחית לאנושות"

את ההשוואה בין דמותה של רוזלינד לדמותה של הנרייטה לוויטה אני משאיר לכם לעשות בעצמכם.

לקריאה נוספת:
רוזלינד פרנקלין - הגברת האפלה של ה-DNA - ספרי עליית הגג

50 שנה לגילוי ה-DNA באתר המגזין Nature
עדה יונת (זוכת פרס נובל לכימיה) על רוזלינד פרנקלין

יום רביעי, 2 בפברואר 2011

כנס החלל הבינלאומי 2011

כנס החלל הבינלאומי השישי ע"ש אילן רמון נערך ע"י מכון פישר בסוף חודש ינואר בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס מהווה נקודת מיפגש לתעשיית החלל הישראלית, למדעני חלל, לאנשי חינוך ותלמידים העוסקים בתחום (מכון פישר עושה מאמצים רבים להרבות בהיבטים חינוכיים בכנס כולל ארגון מפגשים לתלמידים עם האסטרונואטים, הזמנה של מאות בני נוער לכנס, עידוד תחרויות רובוטיות ועוד), לתעשיית הבטחון ומהווה פלטפורמה למפגשים עם עמיתים בכירים מחוץ לארץ. לכנס הגיעו משלחות מנאסא (בראש לורי גרבר, סגנית ראש נאסא)  ומסוכנות החלל האירופאית-ESA (בראשות נשיא הסוכנות, זאן ז'ק דורדן). למרבה הצער, משלחת סינית שהייתה צריכה להגיע בפעם הראשונה לכנס, ביטלה את הגעתה בעקבות אי הסדרת אשרות שנגרמו בשביתת עובדי משרד החוץ. פרט ליומיים במליאת הכנס, התקיימו אירועים רבים נוספים ברחבי הארץ.
הכנס במהלך שנותיו מקבל תבנית קבועה. ביום הראשון נערכת פתיחה חגיגית במעמד שר המדע, מעמד זכרון לאילן ואסף רמון (תאריך הכנס סמוך ליום הזכרון השנתי לאילן רמון) והענקת מילגות לדוקטורנטים העוסקים במדעי החלל על ידי קרן רמון. במהלך הכנס הכריזה רונה רמון על יוזמה חדשה של הקרן לתחרות לפרוייקטים פורצי דרך, פרוייקטים שיכולים להשפיע על חייהם של יותר ממיליון אזרחים תוך חמש שנים.
את המלגות קיבלו הפעם ליונל מזל מהמחלקה להנדסת חלל בטכניון על מחקרו בנושא רכיבי חלל המנסה לפתור בעיות הקשורות בפיצול לווין גדול למספר לווינים קטנים העובדים ביחד במבנה. המחקר הוא מעשי ולו יישומים רבים בתעשיית הלווינים העתידית. מילגה נוספת הוענקה לגב' דריה דוברובין על מחקרה במחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א בנושא שדוני ברקים בפלנטות של מערכת השמש. תופעת שדוני הברקים היא התפרקויות חשמליות בעוצמה גבוהה באטמוספירה העליונה, והמחקר הוא טהור וללא יישומים נראים לעין למרות שיש השערות שהכח החשמלי בברקים קשור להתפתחות החיים וליצירת חומר אורגני.
ההרצאות היו מרובות ומגוונות ונתארן את חלקן בקצרה. הגב' לורי גרבר (Lori B. Garver), סגנית ראש נאסא, סקרה את משימות ארה"ב בחלל, ואת הארכת תוכנית תחנת החלל הבינלאומית עד 2020, ז'אן ז'ק דורדן (Jean-Jacques Dordain), נשיא סוכנות החלל האירופאית (ESA) סקר את פעילות ומבנה הסוכנות וחקר החלל באירופה בדגש על פרוייקט הדגל של האיחוד, פרוייקט ה-GPS גלילאו ומשגרים ולווינים נוספים.
כרגיל ההרצאות שמרכזות את עיקר תשומת הלב, ובפרט בקהל הצעיר הן ההרצאות והמצגות  של האסטרונאוטים. האסטרונואט  טי.ג'יי קרימר (Timothy J. Creamer) הציג סרטון מתחנת החלל וסיפר על כל מהלך המשימה שלו, ומה עושים בחלל (הרבה חיבוקים נשיקות - כל פעם שמגיעים או עוזבים אנשי צוות).
את הסרטון ניתן לראות בשלושה חלקים:





הכנס גם לווה בהומר רב, דר' דיוויד סאוטווד (David Southwood) מנהל מדעי ומחקר רובוטי ב-ESA הרצה בהומור רב על תוכניות המדע של ארצו תוך כדי שהוא מישיר מבט לסגנית ראש נאסא ואומר בקול רציני: "רק שתדעו: הטלסקופ שלנו גדול יותר..." (תוך כוונה לטלסקופ הרשל בעל מראה של 3.5 מטרים, כמטר יותר מטלסקופ החלל על שם האבל).
גנרל סוזן הלמס (Lt. Gen. Susan Helms) מצבא ארצות הברית הירצתה על התוכנית למודעות בחלל, ועל החשיבות באיסוף המידע על מה שטס בחלל, איפה הוא טס, למי הוא שייך ולמה הוא משמש על מנת למנוע התנגשויות בין לווינים, נושא זה זכה להרחבה בהמשך הכנס.






מענין מאד להשוות את  הכנס הנוכחי לכנס מלפני שנתיים, נושאים רבים חוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת אבל ההתקדמות ניכרת, לפני שנתיים במושב החינוך התלונן תא"ל אסף אגמון, על כך שמשרד החינוך מתעלם מההזמנות לכנס ולא שולח שום נציגות, הדברים נקלטו ולכנס הפעם הגיע שר החינוך. כמו כן התלוננו אז על חוסר בתוכנית חלל לאומית, ובכנס הנוכחי הוצגה התוכנית שכבר אושרה בממשלה ונמצאת באישורים אחרונים על ידי פרופ' יצחק בן ישראל. כל אלו מחזקים את הטיעון כי הכנס תופס מקום מרכזי יותר ויותר בחשיבותו וביכולת ההשפעה שלו.
נושא המודעות למצב בחלל הורחב רבות ביום השני של הכנס. דובר על כך שמערכות ההתראה שיש כיום אינן מספקות. הן מנטרות רק חלקים גדולים (יותר מעשרה סנטימטרים) ונותנים עשרות התראות שווא. אירוע התנגשות הלווינים בין לווין קוסמוס רוסי ללוין תקשורות אירידיום קיבל התראה של סיכוי 1:100000 למעבר במרחק של פחות מחצי קילומטר, ההתראה דורגה כל כך נמוך בסולם ההתראות החמורות של אותו שבוע ולא זכתה להתייחסות. ככמויות החלקים הקטנים שנבעה מהתנגשות זו, ומניסוי סיני להשמדת לווין הגדילו עשרות מונים את כמויות השברים בחלל. בגלל המהירות של השבבים. גם שבב קטן במשקל מיליגרם שקול לקליע שיכול להרוס לווין או מעבורת. מידד פריאנטה הציג מחקר על התנגשות של לוויני תקשורות, התנגשות שיכולה לגרום לתאונות שרשרת, ולהשבתת לווינים. הוצגו שיטות הינע חדשות שיכולות לאפשר יותר תמרוני התחמקות ללווינים ולהאריך את משך חייהם (ללוין כמות דלק מוגבלת מאד, והוא נדרש מפעם לפעם לתיקוני מסלול רגילים עקב כוחות הגרר שמופעלים עליו. כל תמרון נוסף לצורך התחמקות מפחית את כמות הדלק וכתוצאה מכך את אורך חייו של הלווין) ונסיון למציאת פתרון על ידי רכיבי הגנה שיולבשו על הלווין עצמו (בדומה למערכות AWACS ברכב).
הוצג נושא השו"ב של לווינים על ידי ניסים ניר שסיפר על המורכבות הכרוכה בתכנון משימה אחת של לווין. יש לאסוף את כל הפרמטרים של הדרישה עצמה (מה רוצים לסרוק, באיזה סורק, במשך כמה זמן וכו'). מהדרישה מחשבים את הגיאומטריה הדרושה (איפה הלווין צריך להיות ואיך המכשירים שלו צריכים להיות מכוונים). בלווין יש הפרדה בין כיוון התנועה של הלווין עצמו לבין כיווני המכשירים המחבורים לו. לאחר מכן יש לחשב את לוגיקת המסלול להגעה ליעד ולבדוק שהמשימה עומדת בחוקים (למשל שבשום שלב המצלמה לא תהיה מכוונת לשמש), כל ההוראות אלו מתורגמות לשפת לווין ומועלות אליו לאחר אימות ותיקוף. כאשר יש התראת התנגשות נהיה צורך אקוטי לנסות ולתכנן תמרון התחמקות שעדיין יאפשר ביצוע המשימות ללווין.
 גלעד ויטמן הציג מערכת מומחה לתכנון משימות לווין היכולה לשלב בין מספר לווינים שונים תוך חלוקת המטרות בצורה אידאלית בינהם ועם גמישות רבה לשינויים. המערכת הממוחשבות מגיעה לניצול טוב בהרבה יותר של יכולות הלווין לעומת התכנון האנושי.
נורמן אוגוסטין (Norman R. Augustine), יו"ר הוועדה לבחינת תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב, הירצה על יעדים חדשים בתוכנית לאחר שהמשימות המאוישות לירח בוטלו (בהמלצת הוועדה) על ידי הנשיא אובמה. לאחריו עלתה האסטרונאוטית ברברה מורגן (Barbara Morgan) והירצתה על היותה מורה בחלל. ברברה הגיעה לסוכנות נאסא כאזרחית ולאחר סיום עבודתה בנאסא חזרה לעסוק בתחומי החינוך במשולב עם תחומי הנדסה, ברברה הציגה את האפשרויות החינוכיות הרבות שיש בכל משימה.
את הכנס כולו חתם אלוף (מיל') דוד עברי שסיים את תפקידו כיו"ר מכון פישר. הקריאה הבולטת ביותר בכנס בשנה זו הייתה לפעולה למען הצטרפותה של ישראל בצורה מלאה או חלקית לסוכנות החלל האירופאית, הצטרפות שתפתח דלתות רבות ואפשרויות מגוונות לתעשיית חלל ישראלית ונקווה שנוכל לדווח עליה בסיכומי הכנסים הבאים.
האסטרונאוט טי ג'יי קריימר והמחבר


האסטרונאוטית ברברה מורגן והמחבר