המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום רביעי, 25 במאי 2011

ספיריט הגיע לקצה הדרך

רכב החלל ספיריט הנמצא כשבע שנים על מאדים הגיע לסוף הדרך. רכב החלל נתקע בשנת 2009 עמוק בחול המאדימי. חודשים של נסיונות להוציאו משם לא הצליחו וכנראה האנרגיה בסוללות שלו אזלה. במרץ 2010 התקבלה ממנו התשדורת האחרונה.  לאחר 1200 פקודות ששוגרו אליו ממרכז הבקרה, תשוגר היום (25/5/2011) הפקודה האחרונה, שכנראה גם היא תיוותר ללא מענה. למרות זאת, המשימה היא הצלחה אדירה.

ספיריט בשקיעה
ספיריט בשקיעה. מקור: NASA. תמונה סימבולית ביותר. תמונה זו היא כמובן פוטו-מונטאז'. אין שום דבר שיכול לצלם את ספירט מכזה מרחק. תמונת השקיעה צולמה על ידי ספיריט בשנת 2005. וספיריט עצמו הוסף לאחר מכן

משימה שתוכננה לתשעים יום והמשיכה שנים רבות מעבר לתכנון (2628 ימי מאדים. יום מאדים אורך 24.6 שלנו כך שבימי ארץ הזמן הוא בערך 2693 יום), הרכב נסע מרחקים גדולים (7730 מטר, נחשב הרבה יחסית לגודל הרכב והאנרגיה הזמינה שלו ) חקרה הרים ומכתשים וסלעים על המאדים והעשירה את ידיעותינו אודות שכנינו האדום. בין התגליות ניתן למנות תגליות הקשורות להרכב האטמופסירה הקדום של מאדים ועדויות לפעילות גיאו-תרמית על המאדים המרמזת על מקור אנרגיה זמין בבטן הכוכב, וכמובן על האפשרויות למציאת מים עמוק באדמה. הבעיה העיקרית לשמור על רכב מאדים היא אנרגיה. ספיריט מונע באמצעות תאים סולריים אבל על מנת לנצל את אנרגיית השמש בחורף המאדימי חייבים להטות את הרכב בזוית מתאימה (התאים עצמם אינם יכולים לנוע לבד, יש להזיז את כל הרכב - דגמים חדשים יותר מצוידים בתאים הנעים עצמאית ללא קשר לזוית הרכב כולו).  בחורפים הקודמים הצליחו המפעילים לגרום להטיות בזוויות שיספיקו לעבור את החורף אולם התקיעה הארוכה בחול והמיקום הגיאוגרפי לא אפשרו לבצע זאת בחורף האחרון וכך ספיריט קפא.
מפת מסלולו של ספיריט. המספרים מציינים את היום במשימה. מקור: נאסא


רכב החלל ספיריט
רכב החלל ספיריט (הנקודה הלבנה) כפי שצולם מחללית המקיפה את מאדים. מקור: NASA
ספיריט אינו לבד על המאדים. בן הזוג שלו אופרטיוניטי ממשיך להיות חי ופעיל מאד, וגם זו הצלחה גדולה לאחר שבע שנים. אופרטיוניטי כבר עבר מרחק של 30 קילומטר! זהו מרחק עצום, והוא בדרכו לחקור את מכתש אנדוואר (עוד 4 קילומטר מגיעים - כנראה בעוד שנתיים). קצב התנועה היומי הממוצע הוא כ-100 מטר. למי שתוהה למה כל כך לאט, רכב החלל לא לוקח סיכונים אם יש בעיות, סטיות, או בורות, אין מי שיבוא לחלץ, והרכב עוצר ומחכה להוראות ממרכז הבקרה. גם במרכז הבקרה לפעמים לוקח זמן להחליט מה עושים, ולפעמים גם צריך לסוע אחורנית ולהתרחק מהיעד, וכמובן חשוב לזכור שתקשורת למאדים, לוקחת זמן, לפעמים עד 20 דקות לכל כיוון. כל הנתונים האלו מצביעים על קצב התנועה האיטי. בחורף, הרכב כמובן לא זז, הוא נמצא בתרדמת כשרק מערכות החיוניות ביותר שלו פעולות. עקב כך קצב התנועה הוא מאד איטי.

הרחבה (באנגלית) באתר יוניברס טודיי
צוות ספיריט מפרט את תחושותיו בסיום המשימה מאתר יוניבס טודיי
עמוד הבית של משימות מאדים באתר נאסא

יום שני, 9 במאי 2011

עץ האלמוגן ותוכי הדררה

עץ האלמוגן הינו עץ נוי נשיר הנפוץ בגנים ובפארקים. העץ זכה לשמו בעקבות הצבע האדום העז של פרחיו. שימו לב להבדל במראה העץ, בתקופה בה הוא עם עלים, וכולו ירוק לבין התקופה בו הוא מכוסה פרחים, ללא עלים כלל ומלא פרחים ופירות אדומים.
אלמוגן רחב עלים
אלמוגן רחב עלים

הפרח והפרי של האלמוגן. בשלב זה לעץ אין עלים כלל
הפרח והפרי של האלמוגן. בשלב זה לעץ אין עלים כלל


כמו כן עליו של עץ האלמוגן מזכירים בצורתם את צורת מעבורת החלל. במקרה או שלא במקרה, אנדרטת הזכרון לאילן רמון בפארק רמון בגבעת שמואל ממוקמת בין עצי האלמוגן.
עלה עץ האלמוגן מזכיר בצורתו את מעבורת החלל
עלה עץ האלמוגן מזכיר בצורתו את מעבורת החלל



אנדרטת זיכרון לאילן רמון בגבעת שמואל
אנדרטת זיכרון לאילן רמון בגבעת שמואל

למידע נוסף על עץ האלמוגן
 

פעם אחת בפארק ראיתי שפרחי האלמוגן נופלים לקרקע בקצב גבוה מאד. לא הייתה רוח חזקה שיכולה לגרום לנפילה זו. התופעה הייתה צריכה הסבר ומבט מקרוב הראה תוכי דררה שתולשים את הפרחים אחד אחרי השני. פעולת התלישה הזכירה לי מאד פיצוח גרעינים. התוכי נעזר במקורו ובאצבעו לתלוש פרח אחד, אוכל את הגרגר הפנימי ואת כל השאר משליך. התוכים מאומנים היטב ועושים זאת במהירות גבוהה ביותר ועוברים פרח אחר פרח ואוכלים את כל זרעיו. למעשה עץ האלמוגן הצליח לסדר את התוכים. לצמחים, בניגוד לאנשים או בעלי חיים יש בעיה קשה בבואם להתרבות. יכולת התנועה שלהם מוגבלת. מאד מוגבלת. צמחים שונים פיתחו טכניקות מדהימות להתמודדות עם בעייה זו, והאלמוגן מטעה את הדררה לחשוב שזרעיו טעימים. למעשה הזרעים מרים מאד, רעילים אפילו ומשלשלים... תוך זמן קצר מאד הזרעים נפלטים ממערכת העיכול של הדררה כאשר קליפתם הקשה הגנה עליהם מפני חומצות העיכול. הזרעים מתפזרים בשטח רחב ועץ האלמוגן הצליח להפיץ את זרעיו לכל עבר... מבין כל הציפורים בפארק רק הדררה אכלה את זרעי האלמוגן. ייתכן שהדררה, מין פולש בארצנו מאוסטרליה, עדיין אנו מכיר את תרגילו של האלמוגן (שאמנם גם הוא אינו במקור מישראל אבל ותיק פה הרבה יותר) ולכן מתפתה שוב ושוב. כאשר אתם ליד עצי אלמוגן בעלי פרי בשל, חפשו לראות מחזה נאה זה של תוכי הדררה מפצחים גרעינים.

יום רביעי, 4 במאי 2011

כתמי שמש וסיבוב כדור הארץ

כתמי שמש הינם איזורים על השמש בהם הטמפרטורה קרה במקצת משאר פני שטח השמש. אזורים אלו פולטים פחות קרינה ואור לחלל ובמבט מכדור הארץ נקראים כמו כתמים. תצפית בשמש באמצעים מיוחדים מראה את כתמי השמש וניתן גם לצלמם. לפני המשך המאמר נזהיר כי תצפית וצילום ישירים בשמש אסורים לחלוטין ומחייבים שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך).

במאמר זה נדגים באמצעות צילום כתמי שמש את סיבובו של כדור הארץ סביב צירו. ליחצו למאמר מפורט על צילום כתמי שמש

למאמר נרחב על תצפיות בשמש עיינו בעין צופיה השמש. מאמר זה יתרכז בצילום כתמי השמש. הצילום התבצע באמצעים פשוטים מאד. מצלמה רגילה עם זום 35 ופילטר שמש אסטרונומי מיוחד. כתמי השמש נראים בבירור. צילומים דרך טלסקופ יראו פירוט רב ומדויק הרבה יותר של הכתמים.
שימו לב לשתי התמונות הבאות. מומלץ מאד ללחוץ על התמונות ולראות אותן בהגדלה. כתמי השמש ייראו בבירור כנקודות שחורות על הרקע האחיד של השמש.
כתם שמש
כתם שמש

כתם שמש
כתם שמש

שתי התמונות מראות את אותם שני כתמים על השמש (הכתמים ממוספרים ומספרם של כתמים אלו הוא 1203 ו-1204). התמונה הראשונה צולמה בבוקר והשנייה לפנות ערב. מדוע מיקום הכתמים על השמש כה שונה?
גורמים אפשריים יכולים להיות תנועת השמש בשמים (ולמעשה התנועה של כדור הארץ סביב השמש) אולם זו תנועה איטית (הקפה אחת בשנה) שאינה משפיעה כל כך על המיקום. אפשרות שנייה היא סיבוב השמש סביב צירה. תנועה זו קיימת ואכן גורמת לשינוי מיקום הכתמים אולם בצורה קטנה מאד על פני כמה שעות. הגורם לשינוי המיקום בשתי התמונות האלו הוא סיבוב של כדור הארץ סביב צירו. השמש נדמית לנו כחלקה ולכן אנו לא רואים את השינוי של הופעתה בשמים. התמונה הבאה והסרטון ידגימו היטב את השפעת סיבוב כדור הארץ. בתמונה הבאה הוספתי את צירה של השמש (בצורה לא מדויקת). כעת רואים כי הכתמים נמצאים באותו מקום ביחס לציר אבל הציר עצמו (ועימו כל השמש זזו ביחס לצופה). תזוזה זו מקורה בסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו.
כתם שמש
אותם כתמי שמש בבוקר (ימין) ובערב (שמאל). הציר פונה תמיד לכיוון צפון דרום ולגובה קטבי כדור הארץ
הסרטון הבא ימחיש את התנועה באופן ברור.



השפעת הסיבוב של כדור הארץ בולטת מאד בירח. צפו בירח בתחילת הערב וצפו בו לאחר כמה שעות. הסיבוב של הדמות (כתוצאה) מסיבוב כדור הארץ תהיה מורגשת מאד. בהערכה גסה ניתן להשתמש בירח כמצפן. הקו המחבר בין הקטבים, יצביע תמיד לכיוון דרום (פחות או יותר).
כתמי שמש. צילום המראה פרטים רבים. מקור: נאסא