מעבורת החלל אטלנטיס

מעבורת החלל אטלנטיס נמצאת כעת (י"א תמוז תשע"א) בתחנת החלל הבינלאומית. זהו מסעה האחרון של המעבורת לחלל. תוכנית המעבורות של ארצות הברית הופסקה והתחליף העתידי בוטל גם הוא. ההגעה לתחנת החלל הבינלאומית בעתיד תהיה באמצעות חלליות סויוז רוסיות וייתכן ובעוד כמה שנים בחלליות של גופים מסחריים פרטיים. המשמעות בנאסא אדירה, המעבורות, שלוש בסך הכל (דיסקברי ואנדוואר בנוסף לאטלנטיס), העסיקו מרכז תמיכה ובקרה שלם ואלפי משרות בייצור 2 מיליוני החלקים במעבורות, שחלקם מוחלפים בכל משימה (מיכל הדלק החיצוני) חלקם ממוחזרים (המאיצים) וחלקם מתוחזקים ומתוקנים. מבחינת מערכת, זוהי המערכת המורכבת ביותר שנבנתה בידי אדם, כאשר גם התמיכה הסביבתית לה (החל ממסלולי השינוע של המאיצים העוברים בים), במטוס הבואינג המיוחד המרכיב את המעבורת על גבו ומטיס אותה ממקום למקום, במתקנים בפלורידה עצמה, כני השיגור ואולמות ההרכבה אדירי המימדים (זהו הבניין הגבוה ביותר בעולם שהוא בן קומה אחת בלבד, למעלה מ-110 מטרים גובהו, זכר לימי אפולו ולטיל האימתני סאטורן 5 שעד היום מחזיק בתואר הטיל הגדול/חזק ביותר).
רבות נאמר ועוד ייאמרו על המעבורות. גם אני כתבתי עליהן כבר במאמר כללי המתאר את מעבורת החלל ובהמלצה לצפייה בשיגור מעבורת מזוויות מיוחדות וכלה בתמונות בהן נראית המעבורת כנקודה קטנה הטסה בשמים כמו כוכב מהיר.

מעבורת החלל מקדימה את תחנת החלל אך במקצת במעופן בשמים. ככה זה נראה מכדור הארץ

המשימות ממוספרות ולפני המספר מופיעה הקידומת STS שמשמעותה Space Transportation system. מטרת המונח היא לאפיין כלי שהוא רב-פעמי בניגוד לחלליות אפולו שהיו באופן מוחלט חד פעמיות, המעבורות יועדו לשימוש חוזר, עד 100 טיסות כל אחת (אף אחת מהמעבורות לא התקרבה למספר זה, אטלנטיס טסה 35 פעמים בלבד).
מלמעלה ממאה המשימות של המעבורות, שתיים יזכרו במיוחד, אלו הן משימות 51 ו-107. המשימות בהן המעבורת המריאה אך לא נחתה. ב-1986 התפוצץ מיכל הדלק החיצוני של הצ'לנאג'ר 70 שניות לאחר שיגורה. ב-2003 התפרקה הקולומביה 16 דקות לפני הנחיתה בעת הכניסה לאטמוספירה לאחר שגוש קצף ממיכל הדלק החיצוני פגע בכנף המעבורת שבועיים קודם בשעת השיגור. באסונות אלו נהרגו 14 אסטרונאוטים (מתוך 355 שהיו על המעבורות בכל השנים), בינהם אילן רמון האסטרונואט הישראלי הראשון והיחיד עד כה.
אולם לא ניתן לזכור רק את הכשלונות ויש לציין גם את ההצלחות הגדולות. החל מטיסתה הראשונה של קולומביה בידי ג'ון יאנג, אחד מ-12 האנשים שהלכו על הירח, טיסת הנסיון המלאה והראשונה שארכה יומיים בלבד.
חמש טיסות נדרשו לטובת טלסקופ החלל האבל. החל מהצבתו, דרך משימת התיקון הראשונה שהרכיבה לו משקפיים ועד המשימה 125 שהחליפה רכיבים רבים והאריכה את חיי הטלסקופ לפחות לשבע השנים הבאות.
טיסה 95 הציבה שיא חדש. האסטרונאוט הותיק, ג'ון גלן, גיבור ואגדה אמריקניים. האמריקני הראשון שהשלים מסלול סביב כדור הארץ והחזיר במעט את הגאווה לאמריקאים לאחר שיורי גגארין והרוסים הקדימו אותם, המריא בגיל 77 שוב לחלל.
טיסות ראשונות לתחנת החלל מיר, וכמובן בנייתה של תחנת החלל הבינלאומית שהמשימה האחרונה עכשיו של אטלנטיס עוסקת בהשלמתה הסופית ובמילויה בכמה שיותר חלקי חילוף ומלאי לעתיד הקרוב.
תקצר היריעה מלתאר את המעבורות. מיליוני תמונות ואלפי שעות וידאו צריכים להתמצת בקצרה
להלן שני קישורים
תמונות מכל אורך חיי המעובורת כפי שרוכזו בידי מגזין אטלנטיק (הדמיון לשם המעבורת מקרי)
סרט של נאסא (80 דקות) המסכם את הפרוייקט - פנו לעצמכם שעה וצפו.

ובנוסף באתר נאסא  - עדכונים יומיים על המשימה ולמעשה כל המידע שאי פעם תרצו על כל תוכנית החלל האמריקאית.