המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

גשם של זהב

"של מי האדמה, האוויר והים,
של מי העולם?
של מי הזהב והיהלומים
למה התן מילל בכרמים?"
לשאלות אלו (והנוספות) בשירו היפה של מיכה שטרית ובביצוע המוכר של ארקדי דוכין, אין תשובות פשוטות, אולם מחקר חדש שפורסם במגזין Nature מנסה לענות על השאלה, של מי הזהב, או יותר נכון, מהיכן הגיע הזהב לכדור הארץ.
מומלץ להאזין לשיר היפה בהמשך הקריאה

 זהב ושאר היסודות הכבדים, נוצרים בהתפוצציות כוכבים, סופרנובות (נושא למאמרים נפרדים), והיו חלק מענן החומר שבסופו של דבר התגבש והפך להיות כדור הארץ. במהלך היווצרותו של כדור הארץ שקעו החומרים הכבדים ובמיוחד הברזל, פנימה והם מהווים את ליבת כדור הארץ. כמויות הזהב בתוך ליבת כדור הארץ (למתענינים באפשרויות ההפקה, מדובר על עומק של אלפי קלומטרים באדמה, תשכחו מזה) יכולות היו ליצור שכבה אחידה בגובה 4 מטרים על פני כל כדור הארץ, אולם הם שקעו פנימה ואינם נגישים. כמויות הזהב, ושאר המתכות הנדירות, שנשארו על פני הקרקע (ובעומקים המתאימים למכרות) הם חלקיקי פרומילים מהכמות שאנו מוצאים וכורים בפועל. ואת הפער יש להסביר.
גושי זהב
גושי זהב. מקור: אתר physorg.com

אז מאיפה הגיע הזהב (ושאר המתכות הכבדות והיקרות החיוניות לטכנולוגיה של ימינו)?
המחקר החדש מחזק את ההשערה שהזהב הגיע (כמו הרבה דברים אחרים) באמצעות גשם מאסיבי של מטאוריטים בתקופה קצרה מאד לאחר היווצרות כדור הארץ (משהו כמו 200 מיליון שנה לאחר היווצרותו, בערך לפני 4 מיליארד שנה). כדור הארץ נוצר, והזהב החדש שהגיע לא שקע לליבה אלא נשאר בקרום החיצוני. ניסויים בוצעו למדידת איזוטופים נדירים של היסוד טונגסטן (יסוד כבד שגם היה צריך לשקוע בליבה) שהראו הבדלים (קטנים אך ברורים) בין סלעים עתיקים שנמצאו בגרינלנד לבין סלעים חדשים יותר. ממצאים אלו מחזקים את ההשערה כי החומרים לא היו בקרום כדור הארץ לאחר היווצרותו והגיעו מאוחר יותר. תהליכים גיאולוגיים בקליפת כדור הארץ שנשמכו מאז מיליארדי שנים הביאו את הזהב למצבו כיום.
גם כיום כדור הארץ מקבל חומר רב מהחלל, הערכות (מאד לא מדויקות) מדברות על מסה שבין 1000-55000 טון! ליום. הרוב בצורת גרגרי אבק קטנים אבל, עם קצת מזל, אולי בפעם הבאה שאתם רואים כוכב נופל, יפול עליכם קצת זהב מהשמים?

תגובה 1:

  1. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ראיתי בכלל כוכב נופל. החיים בעיר פשוט משכיחים את העבודה שיש גם טבע בחוץ.

    השבמחק