המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

וויאג'ר - הצילום האחרון

איך מצלמים בחלל?

משפחות תמיד אהבו להצטלם ביחד. אבל משפחה אחת קשה לצלם. ככה זה כשהמרחקים בין האחים יכולים להיות מעל 5 מיליארד קילומטר ואין סיכוי שהם יתקרבו. צלם מיומן יצטרך להתרחק מאד בשביל להצליח לראות את כולם. זה היה המצב המערכת השמש אולם לקראת סיום המסע הגדול של וויאג'ר הסתבר שהיא יכולה להיות צלם מצוין ושהיא נמצאת בדיוק במקום המתאים. כפי שאתם זוכרים היו שתי חלליות וויאג'ר כמעט זהות, אבל במסלולים שונים. לביצוע הצילום נבחרה וויאג'ר 1 מהסיבה הפשוטה שהמיקום שלה היה טוב יותר. וויאג'ר 1 עזבה את מישור המילקה (אותו מישור בו סובבים כל כוכבי הלכת את השמש) כבר בשבתאי והייתה מספיק גבוהה מעליו בשביל זווית צילום מיטבית. וויאג'ר 2 עזבה את המישור רק לאחר נפטון והייתה עדיין קרובה אליו ובזווית פחות טובה.

פנורמה אחרונה בהחלט

אלו התמונות האחרונות של החללית (של שתיהן). ב-14 לפברואר 1990 החללית הופנתה לעבר השמש (בניגוד למכונית או מטוס - הפניית החללית לא משפיעה על כיוון תנועתה) ולקחה תמונה משפחתית של מערכת השמש שנראית כך.
פורטרט מערכת השמש - וויאג'ר 1
פורטרט מערכת השמש - וויאג'ר 1

טוב, אז זה לא בדיוק מה שציפיתם ועכשיו נתחיל לנתח מה רואים. הריבועים האפורים הם משטחי התמונות שנלקחו. היה צורך ביותר משישים תמונות כדי לכסות את כל המשפחה, וכמו בהרבה צילומים משפחתיים תמיד מישהו חסר. הפעם המישהו הזה היה כוכב חמה (קרוב מדי לשמש) ומאדים (החללית לא הצליחה למצוא אותו עקב אור השמש שהפריע), גם פלוטו, שבאותו זמן היה  קרוב יותר לשמש מאשר נפטון וגם חבר מכובד במשפחת כוכבי הלכת לפני שגורש למעמד זוטר של כוכב לכת ננסי, לא בתמונה (חיוור מדי ולא היה אפשר לראות אותו), אולי כמעין נבואה על גורלו העגום.

הנקודה הכחולה

בתמונות רואים אותיות שמייצגים את כוכבי הלכת, ותמונות בודדות שלהם. אפשר בקושי רב לראות מספר פרטים על צדק ואת הטבעות של שבתאי. אורנוס ונפטון נראים הרבה יותר גדולים מפני שהם יותר קרובים אבל בעיקר בגלל שהם נמרחו בצילום שלקח 15 שניות. את השמש לשם השוואה צילמו במהירות הגבוהה ביותר האפשרית 1/125 של שנייה ועם הפילטר הכהה ביותר שהיה בנמצא. אור השמש כל כך בהיר שברוב התמונות רואים אור מפוזר. המצלמה בקושי הצליחה לקלוט את כדור הארץ. גודלו פחות מפיקסל והתמונה שמראה רק אותו, זכתה לכינוי האייקוני הנקודה הכחולה החיוורת The pale blue dot על ידי קארל סאגאן.

Pale Blue Dot
כדור הארץ - הנקודה הכחולה החיוורת

לאחר תמונה זו המצלמות כובו. אין עוד מה לצלם ומצלמה פועלת מבזבזת אנרגיה. לוויאג'ר מכשירים אחרים הדורשים את מעט האנרגיה שנשארה לכמה שיותר זמן, אבל תמונה אחרונה זו מהווה סיום מושלם למשימת המסע הגדול.

מאמרים נוספים בסדרה
וויאג'ר - המסע הארוך מכולם

2 תגובות: