יום ראשון, 6 באוגוסט 2017

לונדון EYE ט - טיול משפחתי בלונדון

בין שתי ערים, ואחרי שבדקנו את פריס, הגיע הזמן לבדוק מה קורה בצדה השני של התעלה, בלונדון.

לונדון תמיד מחכה לנו על השפע הבלתי נתפס שיש לה להציע ובטיול קצר של שבוע, צריך להתמקד ולבחור מבין מאות אפשרויות הביקור. הנה מה שעשינו.

ההרכב - משפחה של 5 נפשות וילדים מגילאי 17 עד 11. הטיסות, איזי ג'ט לשדה התעופה לוטון. לאחרונה לא רק הבידוק נעשה בטרמינל 1 אלא גם הגייט הוא בטרמינל 1 שנפתח לאחר שיפוצים. חסרים שם עוד דברים רבים, בית כנסת למשל, והיצע החנויות מצומצם, אבל אמרו לנו שמוסיפים עוד אגף שלם בקרוב. הטיפול עצמי היה מהיר ויעיל. עשרים דקות לאחר הכניסה לשדה כבר מצאנו את עצמנו בדיוטי-פרי.

בדקנו כמה ימים לפני הטיסה את ממוצע האיחורים של איזיג'ט. בערך כשעה. זמן הטיסה עצמו כבר כולל עיכוב מסוים, ולמרות שהכול הלך די מהר, והיינו במטוס בזמן, הודיע הקברניט כי נאלץ לחכות. המתנו כארבעים דקות. שאר הטיסה עברה בצורה חלקה.

לוטון - שירות הסעות של איזיג'ט (ששמו כצפוי איזיבאס) מאפשר הגעה למספר יעדים מרכזיים בלונדון. כמו הטיסות גם אותו כדאי להזמין מראש כך שעלותו תהיה נמוכה. שימו לב שעל הכרטיס יש טווח זמנים שמאפשר שימוש בו גם בשעה איחור.

ירדנו באחת התחנות ולקחנו אוטובוס עד סמוך לדירה שהזמנו (במקום הליכה של כ-15-20 דקות). התנועה בלונדון היא עם כרטיסי אויסטר, או כרטיסי אשראי contactless. היו לנו אויסטרים וגם כאשר הם ריקים אפשר לבצע נסיעה אחת באוטובוס (לא תחתית) ולהיכנס למינוס. השתמשנו באפשרות זו ולא הייתה עם זה בעייה.

הדירה - מלון דירות בשכונת בלסייז. דירת שני חדרים עם מטבחון קטן. קומה שנייה (בלי מעלית כמובן). לא היה צפוף מדי. מיקום עדיין באזור 2 שנחשב קרוב אבל לא ממש מרכז העיר. הליכה מתחנות תחתית של כ10-12 דקות (יש שתי תחנות) או נסיעה של שתי תחנות באוטובוס (לפעמים כשאין כוח, כדאי לחכות כמה דקות). כמובן שהמחירים הם כ-70% ממחיר דירה דומה במרכז. ולכן יש טרייד אוף של הוספת כרבע שעה נסיעה ביום לכל כיוון לעומת חיסכון כספי ניכר שאפשר להפנות לאטרקציות.

אטרקציות - רכשנו עוד בארץ כרטיס London Pass, המאפשר כניסה חינם לעשרות רבות של מקומות. הכרטיס משתלם ככל שהשהות ארוכה יותר. אנחנו רכשנו ל-6 ימים. אם אתם נמצאים עשרה ימים אפילו תשלמו פחות. בכל מקרה אל תשלמו את המחיר באתר. תשאירו אימייל ותוך כמה ימים תתחילו לקבל מידע שיווקי עם הצעות להנחה של 10-20%. לרוב ההנחה היא 15% אבל זה משמעותי.
מאחר והשקענו בכרטיס, החלטנו לבצע את מרבית האטרקציות משם ולוותר על מקומות שאינם כלולים בו ובמקביל לבקר במקומות שלא היינו מנסים בלי הכרטיס. על הכרטיס יש מגבלה של מקמות שאפשר להיות בהם, מבחינת ערך כספי, אין מה לדאוג, אין כמעט אפשרות להגיע לערך שהם רושמים.

בטיחות - פרט לעירנות הרגילה הנדרשת, חשוב להבהיר לילדים, וגם לעצמכם, שלא חוצים כבישים אפילו במעברי חצייה וברמזור ללא מבוגר. באנגליה נוסעים בכיוון ההפוך, הדבר מבלבל מאד והנהגים לא בהכרח עוצרים לפני מעברי חצייה. ליד תחנות רכבות ובמרכז לונדון רשום על הכביש לאן להביט, ובל מקרה במקום שמאלה ימינה ושמאלה צריך ימינה שמאלה וימינה. הכי טוב להסתכל תמיד לכל הכיוונים.

כל זה ביום הראשון של הטיול - יום לוגיסטיקה

יום שני
קמנו מוקדם בבוקר והלכנו למכולת להצטיידות ראשונית ולקניית סים מקומי (10-15 פאונד ל1-3 GB וטונה של שיחות שאין באמת מה לעשות איתן). בתחנת התחתית הטעינו לנו את הכרטיסים ובעיקר הגדירו שני כרטיסים ככרטיסי ילדים (50% הנחה). נכון ל-7/2017 עלות יומית באזורים 1-2 היא 6.60 ולכן לילדים זה יוצא 3.30 ולא משתלם לקנות להם מנוי שבועי. למבוגרים קנינו מנוי שבועי הוספנו עוד קצת לכיסוי הגרעון מהנסיעה ביום הקודם ולנסיעות לאזורים מרוחקים יותר.

הטיול מתחיל
התחלנו בתחנת קינגס-קרוס. כן כן אי אפשר להימלט מהארי פוטר והעגלה ברציף 9 ו 3/4. יש תור לא קטן להצטלם ואפשר לצלם לבד או לרכוש את התמונות של הצלם המקצועי בחנות ליד. לא עמדנו בתור אבל הסתובבנו בחנות. גם באנגליה כולם התרגשו לקראת העונה של GOT ובקומה אחרת באותה תחנה הוצב כסא הברזל המפורסם (וגם שם היה תור להצטלם).

עלינו לאוטובוס תיירים, עם הגג הפתוח שעושה סיבוב בכל לונדון (3 מסלולים שונים) ואפשר לעלות ולרדת מתי שרוצים. בעיני זו דרך גרועה להתנייד. התדירות נמוכה והעצירות גבוהות. אבל זה טוב למי שרוצה לשבת בנחת 3 שעות ולשמוע הסברים. לאחר כשעה מיצינו וירדנו באזור כנסיית סנט פול.
סט פול
סנט פול
התרשמנו מהמבנה החיצוני ועברנו על גשר המילניום לצד השני, ישירות לטייט מודרן.
למוזיאון לא נכנסנו אלא המשכנו בהליכה לאורך הגדה הדרומית של התמזה, כולל ירידה לנהר עצמו (לא תמיד אפשר).
הקפצנו אבנים על התמזה, חיפשנו זהב (שימו לב, באופן תיאורטי צריך רישיון לחיפושים על התמזה) וכתבנו על החול, כתובות שיעלמו בגאות הבאה (ראו ביום חמישי).
גדות התמזה
גדות התמזה
המשכנו ללכת לאורך הגדה הדרומית. על הגדה היו מופעי רחוב וגם מזרקת ג'טים חביבה שציננה אותנו.
משתעשעים בסילוני המים
משתעשעים בסילוני המים 

לא נפספס הזדמנות לראות קשת, אפילו מלאכותית
לא נפספס הזדמנות לראות קשת, אפילו מלאכותית
ליד גשר ווסטמינסטר מצויות אטרקציות ( הדאנג'ן של לונדון, והרפתקאות שרק, אקוורים). לא נכנסו אליהן אבל יש שם מתחם נחמד של משחקי וידאו שכלול בכרטיס (3 פאונד לכל כרטיס) ומאפשר מנוחה להורים ופעילות נחמדה לילדים.

עברנו את גשר ווסטמינסטר והתרשמנו מהבטונדות שהוסיפו בין הכביש למדרכה ובכניסה למדרכות עצמן. גם הבריטים מתחילים להבין מה קורה סביבם, אבל פחות מהצרפתים.

הביג בן
הביג בן
הסתכלנו על הביג בן ועל ווסטמינסטר אבי והלכנו לנוח בגן מאחורי הפרלמנט. שימו לב, לאחרונה הפרלמנט נפתח לביקורים. לא היינו אבל אפשר למצוא פרטים באתר שלם.
אני הלכתי למגדל  Jewel tower הנמצא בסמוך (אין קשר לתכשיטים במצודת לונדון). מבנה מהמאה ה-15, ששימש מבצר קטן ואחר כך ארכיון של הפרלמנט. הביקור קצר מאד ומומלץ רק במסגרת הכרטיס. לא החמצתי את ההזדמנות להיות הגנומון בשעון השמש האנלמטי המוצב שם. השעה מדויקת למדי!
שעון השמש מול הפרלמנט הבריטי


המשכנו ללכת לכיוון כיכר טרפלגר, צפינו בבניין ראש הממשלה ובמשרדי הממשלה השונים, במשמר הסוסים ובטקס הבדיקה היומית בשעה 16:00 (לא חילופי משמרות, אלא משהו מצומצם יותר, אך עדיין חביב).
בדיקה יומית של משמר הסוסים
בדיקה יומית של משמר הסוסים
כיכר טרפלגר עמוסה ולקחנו תחתית לרחוב אוקספורד להתרשם מעט מהחנויות, למרות שמציאות גדולות לא מצאנו.

יום שלישי
יום גדוש לפנינו ובאתרים המרוחקים ממרכז לונדון. תחילת היום בארמון המפטון. הגישה לאתר אפשרית בדרכים שונות, בעיקר בשילוב של רכבות ואוטובוסים ולוקחת כשעה. באתר עצמו היינו כשעתיים תוך סיור במטבח, בחדרים של הנרי ה-8, צפייה בחלק מהצגה הנערכת לקהל וביקור בגלריות נוספות.
ארמון המפטון
ארמון המפטון

לאחר מכן המשכנו למבוך הידוע המוזכר גם בספר שלושה בסירה אחת. התיאור של המבוך בספר מוגזם, והשיטוט האקראי בו לא לוקח יותר מרבע שעה. בהמשך התרשמנו מגן ורדים יפה ולידו הוקמה זירת משחקים לילדים. אמנם לילדים קטנים, אבל נכנסנו לנוח מעט בדרך ליעד הבא.

היעד הבא הוא גני קיו. ההגעה מהפטון לקיו אינה נוחה. לכאורה אוטובוס אחד בלבד (68), אבל זה אוטובוס מאסף עם עשרות תחנות, והתחנה האחרונה שלו עוד רחוקה כרבע שעת הליכה. חפשו מסלול טוב יותר, אולי בשילוב שני אוטובוסים (קו 65 מגיע עד לשערי הגן), או לחלופין, פנקו את עצמכם והזמינו מונית באובר או פטנט דומה.

גני קיו ענקיים ויפים בכל השנה. אטרקציה חדשה יחסית היא שביל העובר בצמרות העצים בגובה של כשלושים מטר ומאפשר תצפית על הפארק ואפילו לנענע מעט צמרת של עץ ולראות איך היא זזה ברוח. אין אפשרות לטייל בכל הגן ואפשר להתמקד באטרקציות העונתיות, או באטרקציות הקבועות ובעיקר החממות בחלקו הצפוני של הגן.

בגן היה מייצג המכונה הכוורת, שאמור לדמות הרגשה בתוך כוורת דבורים בכל החושים. המיצג אינו מוצלח לטעמי. רשת סבוכה של לדים מהבהבים וקצת קולות זמזום.

בגני קיו הילדים הצעירים השתעממו, והבן הגדול, חובב הבוטניקה נהנה עד מאד. החזרה מקיו למרכז לונדון פשוטה ונוחה. או ברכבת, או בקו תחתית, תלוי ביעד הסופי שלכם.

לאחר ארוחת ערב מוקדמת וקצת בלחץ זמן, יצאנו לצפות במחזמר, שהפך כבר לשלאגר, מלך האריות. למחזמר הולכים בשביל השואו. לא בשביל המוזיקה (בשביל זה הולכים לאופרה) ולא בשביל העלילה (תיאטרון), אלא בשביל המרהיבות של ההפקה. קבלנו תמורה מלאה, שעתיים וחצי של קסם. ישבנו באולם, בשורות הראשונות בצד בשתי שורות אחת מאחורי השנייה. שני הכרטיסים האחרונים בכל שורה, הם עם צפייה מוגבלת והנחה של 15 פאונד. הצפייה אכן מעט לוקה, אבל לא מחמיצים משהו חשוב באמת.
מלך האריות
מלך האריות
יום רביעי
מתפצלים. אני והבן הגדול הולכים לגלריה הלאומית והשאר הולכים לצפות בחילופי המשמרות ועוד קודם לכן במוזיאון משמר הסוסים (לידו עברנו ביום שני וראינו את הבדיקה היומית). אחרי זה נפגשים להמשך היום.

הגלריה הלאומית - לאחר התורים במוזיאונים בפריז חששתי שגם כאן יהיו תורים, אבל לא היו כמעט בכלל. הגענו די בפתיחה ונכנסו מיד. הגלריה אינה גדולה מדי, בהשוואה ללובר למשל, ורובה מתפרש על מפלס אחד בלבד (שחלקו היה סגור בגלל הכנת תצוגה).
החדרים מסודרים לפי תקופות ושנים. הדפסתי מהאתר שלהם רשימה של שלושים יצירות מובחרות ורשמתי באיזה חדרים הן נמצאות (חבל שזה לא רשום כבר באתר), הצטיידנו במדריך קולי, ויאללה לדרך. אפשר לבקר במוזיאון משעה ועד יום שלם בהתאם לרצון. הספקנו לראות את כל מה שרצינו ועוד יותר מכך בשעתיים בערך ובתמונות מסוימות גם הקשבנו למדריך הקולי (יש הסברים על מאות תמונות).
השגרירים של הולביין
השגרירים של הולביין, חפשו את הגולגולת

נישואי ארנולפיני של ואן אייק - פרט בודד, המראה
נישואי ארנולפיני של ואן אייק - פרט בודד, המראה

משתה בלשאצר - רמברנדט
משתה בלשאצר - רמברנדט

למי שאינם חובבי אומנות הייתי ממליץ על מסלול מקוצר בחדרים 40-44 עם התמונות המפורסמות של ואן גוך, כולל אחת מהחמניות, מונה, רנואר ועוד.

חילופי המשמרות - לא ייאמן, אבל בדיוק באותו יום המלכה יצאה מהארמון, וראו את השיירה שלה. אשתי מתארת שהייתה התרגשות עצומה בקהל עד שהם הבינו שזו המלכה. בערב קראנו שהיא השתתפה באיזה טקס בבית קנדה, לציון משהו ל-X שנים עם קנדה, ואפילו מישהו נגע בה שלא כמקובל. שערוריות אנגליות!

האורוות המלכותיות - חברנו שוב באורוות המלכותיות - אין ספק שבתקופות מסוימות, זמנו של דיקנס למשל, עדיף היה להיות סוס באורווה המלכותית מאשר עני ואביון זרוק ברחובות. באורוות רואים כמה סוסים ובעיקר את הכרכרות המלכותיות לאורך השנים. הוד והדר של מלכים הגובל לפעמים בקיטש (כמו בכל ארמון למעשה). כמה כבר אפשר להפריז ולהחצין את העושר?

הגלריה המלכותית - שוב התפצלנו, הצעירים הלכו לנוח בפארק ואני והבן הגדול הלכנו לראות את הגלריה ובה בעיקר תערוכה של קנלטי וציורי ונציה. אחרי שראינו כמה בגלריה הלאומית, ראינו בערך את כל השאר שם. מומלץ לחובבי אומנות מתקדמים.

פרק סנט ג'יימס - הפארקים בלונדון יפים ומדהימים אחד אחד. כולם דומים וכולם שונים. אפשר להיות בכל אחד שעות, להאכיל את הברווזים (במתינות, ובבקשה בלחם מלא!), לחפש סנאים, וסתם לנוח בצלה עצים העצומים או בשמש הלונדונית שהיא לרוב נעימה. בכולם יש גם מופעים שונים ועוד אטרקציות.

סנאים - בפעמים קודמות בלונדון, בכל גינה רק היית מוציא אגוז ומיד סנאי היה קופץ עליך על הכתף ואוכל לך מהיד. הפעם הם כבר יותר ביישנים. קשה למצוא אותם וגם כשמוצאים הם הרבה פעמים בורחים. לא יודע מה קרה. מאידך, ברחובות מסתובבים לא מעט חתולים. גדולים ושמנים. האם יש קשר בין הדברים?

לאחר מנוחה הגונה שמנו פעמנו לאזור קובנט גארדן, אזור מופעי הרחוב. במעין תורנות תופסים את הרחבה אומנים שונים ומציגים מופע כזה או אחר. עניין של מזל מה תופסים. לאחר צפייה במופע כזה (בעוד אני מתגנב לחנות ספרים סמוכה), הלכנו לביקור במוזיאון התחבורה, המציג את התפתחות התחבורה בלונדון. המוזיאון מעניין, עם דגמים של רכבות ואוטובוסים, הרבה הסברים על קו התחתית החדש (קו אליזבת) שנחפר בימים אלו ושבמהלך העבודות נמצאו תגליות ארכיאולוגיות מרתקות, כולל השלד של המלך ריצ'רד השלישי הידוע לשמצה.

תחתית - התחתית של לונדון פועלות כבר מעל מאה שנה. החלה בעומק מטרים ספורים מתחת לפני הקרקע וכיום מגיעה עשרות מטרים לעומק. הרשת עברה מתיחת פנים לקראת אולימפיאדת 2012, והפעם גילינו חידוש - בקו CIRCLE הקרונות ממוזגים (ולמעשה דובר בקרון נחש אחד ארוך). מיזוג התחתית מהווה הוכחה ברורה להתחממות הגלובלית, והיה הרבה יותר נעים בקו הממוזג.

גם התחנות מעוצבות בהתאם למיקומן (בעיקר בחלקים העליונים שלהם, לא הרציפים), ועל הרציף מלא פרסומות ובגלל שיודעים שיש לך זמן, גם עם המון טקסט. תראו כמה הצליחו לחפור בפרסומת הבאה לג'ק דניאלס.


ריצ'רד השלישי - My kingdom for a horse! כולנו מכירים את שייקספיר. כולנו יודעים גם שריצ'רד האכזר רצח את הנסיכים, האחיינים שלו, כדי לרשת את המלך (הומאז' למלך האריות). האם זה באמת קרה או ששייקספיר קצת שינה את ההיסטוריה? לכו תדעו. עד נגיע לכך בהמשך.

לאחר ארוחת ערב בדירה ומאחר ועוד היום גדול (שקיעה בתשע בערב. אור עד עשר), יצאנו ושוב התפצלנו. חלקנו לקניות וחלקנו לשיטוט בחנויות הספרים.

חנויות ספרים - חנויות הספרים של לונדון הן תענוג. לא החנויות של WHsmith הנמצאות בכל חור, אלא חנויות פרטיות, או רשתות קטנות וכמובן חנות פוילס Foyles הענקית והחנות האהובה עלי ביותר, הסניף הראשי של Waterstone ברחוב Gower. חובבי ספרים? הקדישו לפחות שעתיים לביקור בשתי חנויות אלו וחפשו על הדרך חנויות נוספות. כתבתי בעבר על חנויות הספרים בלונדון, אולם מומלץ לוודא שחנויות קטנות ופרטיות עדיין קיימות. הפעם "גיליתי" את רשת Daunt שבחנות שלה הסמוכה לדירה שלקחנו צילמתי את חלון הראווה הבא:
חנות ספרים בלונדון
כל החלון גרוסמן. חנות ספרים בלונדון
יום חמישי
והפעם יום עומק באזור מצודת לונדון, האתר הראשון שבקרנו בו. הגענו בפתיחה ולא נרשמו תורים. ראינו את תכשיטי בית המלוכה, עושר שרובו נלקח בצורה כזו או אחרת ממדינות אסיה או אפריקה לפני מאות שנים. הבריטים כמובן לא חולמים אפילו להחזיר אותו. זה הרי שלהם.
במצודה מגדלים רבים והעיקרי הוא המגדל הלבן על התערוכות שבו, ומגדלים נוספים, כולל מגדל הדמים, בו נרצחו שני הנסיכים בידי ריצ'רד השלישי שכבר הזכרנו קודם.
במצודה מתקיימים סיורים מודרכים בהובלת אחד מאנשי המשמר YEOMAN בלבוש המסורתי, שתמיד נענים ברצון לבקשות צילום. גם העורבים במצודה מקבלים יחס של כבוד.

לאחר יציאה מהמצודה הלכנו לגשר המצודה. הגשר המפורסם שנפתח באמצעו ומאפשר לסירות גולות לעבור תחתיו, לפחות עד הגשר הבא על הנהר. עולים בגשר למעלה, צופים דרך חלון הזכוכית למטה, קוראים על גשרים אחרים בעולם ועל ההיסטוריה של הגשר ומסיימים בחדר המנועים והמכונות הישן שהיה פעיל עד לפני כארבעים שנה.
גשר המצודה - זהירות לא ליפול
גשר המצודה - זהירות לא ליפול
גאות ושפל - עובדה פחות ידועה היא שנהר התמזה מושפע מאד מהגאות והשפל באוקינוס האטלנטי. ההפרש יכול להגיע לשבעה מטרים. מספיק שתהיו כמה שעות באותו אזור ותוכלו להתרשם מכך בעצמכם. שימו לב לסדרת התמונות שצולמה לאורך היום, של בסיס הגשר. היעזרו בחבלים.
התמזה בגאות - ספרו חבלים
זמן קצר אחרי, מפלס המים יורד בצורה ניכרת - גאות ושפל בתמזה
זמן קצר אחרי, מפלס המים יורד בצורה ניכרת - גאות ושפל בתמזה

שפל בתמזה - שינוי מפלס ניכר
שפל בתמזה - שינוי מפלס ניכר

חווית גשר לונדון - מעט דרומה נמצא גשר לונדון המפורסם. המלכה עצמה חנכה אותו לפני כארבעים שנה לאחר בנייתו מחדש. לידו תמצאו אתר המאפשר גם מידע על הגשר, אבהל יותר על סיפורי האימה המקאבריים של האזור. משמר הראשים, השריפה הגדולה, ג'ק המרטש ומעין מבוך תת קרקעי. דומה במידה מסוימת לד'אנג'ן. חלק מהילדים לא אהבו את האטרצקיה, כך שהיא לא חיונית לביקור.

HMS BELFAST - משחתת אדירה עוגנת לה במימי התמזה. זוהי הבלפסט. אוניה שנבנתה בשנות השלושים והוכנסה לשימוש ישירות למלחמת העולם השנייה וגם לקחה תפקיד בפלישה לנורמנדי. מדריך קולי מומלץ. מסיבה לא לגמרי ברורה, הילדים הצעירים שלי פחות התעניינו, אבל אני נהנתי מאד, סיירתי בכל חלקי הספינה (לפחות 8 מפלסים נגישים ובוודאי יש עוד שאינם), במטבחים, בחדרי התחמושות, במחסנים, באזור טילי הטורפדו, על הסיפונים, בגשרי הפיקוד השונים, תותחי הנ"מ ותותחי ה-8" (קליבר שנחשב אפילו בזמן הפלישה לקטן כאשר הספינות החדישות יותר כבר היו עם תותחי 12-14"). נהנתי מכל רגע, ולמתעניינים הייתי ממליץ על סיור מודרך.
HMS בלפסט
HMS בלפסט

לו הייתי פיראט... מדמיין את עצמי בעמדת הפיקוד מול חופי נורמנדי
לו הייתי פיראט... מדמיין את עצמי בעמדת הפיקוד מול חופי נורמנדי

המונומנט - פסל המונומנט האדיר, עם 300 מדרגות עד לראשו, היה בעבר אטרקציה. לא תכננו לעלות עליו, אבל התפלאנו שכמעט ולא רואים אותו. בנייה מסיבית בלונדון הפכה אותו מהדבר הבולט באזורו, עמוד שנבנה לכבוד התחדשות לונדון לאחר השרפה הגדולה של שנת 1666, לבניין שבקושי רואים. סביר להניח שמראשו כבר לא תראו את כל לונדון אלא גם את האמצע של כמה בניינים גבוהים סמוכים. אם הייתה מעלית, מילא, אבל ברגל? עדיף כבר לעלות על סט פול (הרבה יותר מדרגות אמנם).

SKY GARDEN - אין כמו לסיים את היום גבוה. ומגדל סקיי גארדן מאפשר לכם לעלות לגובה 155 מטר בקומה ה-35 של המגדל, ובחינם! צריך להירשם כמה שבועות מראש ולבחור חלון זמן, ולהקפיד להגיע בו. למעלה, תצפית פתוחה, קצת גינון, תצפית סגורה, מסעדות, בארים וקפה. מרגיע ומהנה מאד. היינו שם יותר משעה.
תצפית מ SKYGARDEN
בניין SKYGARDEN

תצפית מ SKYGARDEN
תצפית מ SKYGARDEN


תצפית מ SKYGARDEN
תצפית מ SKYGARDEN

תצפית מ SKYGARDEN
תצפית מ SKYGARDEN
לאחר ארוחת ערב, יצאנו אשתי ואני לשכונת גולדרסגרין להצטיידות באוכל. בשכונה חנויות ומכולת ומסעדות כשרות בשפע, ולמעשה דתיים רבים מעדיפים מראש להתאכסן בשכונה זו.

יום שישי
אפשר להיות בלונדון בלי כדורגל? לא. אי אפשר. אז לאן הולכים? בחרנו בצ'לסי. בלי סיבה מיוחדת. היה אפשר גם לארסנל או לוומבלי. אבל בוומבלי לא משחקת אף קבוצה וצ'לסי כבר שנתיים זוכה בפריימיר ליג.

הסיור באצטדיון מתחיל בחדר העיתונות, עובר לחדרי ההלבשה, ואז עולים למגרש עצמו, יושבים על הספסל ומסיימים ביציעים. לאחר מכן המשכנו להסתכל במוזיאון, הכולל כצפוי את כל הגביעים של המועדון, וגבוה מעל כולם, הגביע של עונת 2011/2012 באלופות, בגמר אומלל ביותר מול באיירן, שהסתיים בהחטאות פנדלים בלתי אופיניות לגרמנים.
סטמפורד ברידג'
סטמפורד ברידג'

ארון גביע האלופות
ארון גביע האלופות

ארון הגביעים של צ'לסי - אליפות הפריימר ליג
ארון הגביעים של צ'לסי - אליפות הפריימר ליג

המשכנו לגן הבוטני הראשון של לונדון. הצעירים פשוט נחו ואני והגדול הסתובבנו ברחבי הגן, שאינו גדול ומאפשר סיור נינוח ורגוע בכל חלקיו.
נוף מהגן הבוטני בצ'לסי
נוף מהגן הבוטני בצ'לסי
בתכנון המקורי היה ללכת להחלקה על הקרח, אבל הזירה הייתה סגורה בשעות אלו, ולכן ויתרנו והלכנו לארמון קנזינגטון במקום. עוד ארמון, עוד פאר והדר, תערוכה על דיאנה שגרה שם מספר שנים ולאחריה שיטוט קצר בהייד פארק והאכלה של עופות מים (לחם מלא או מזון לציפורים). הזמן קצר והמלאכה מרובה וחוזרים להתארגן לשבת.
גן ארמון קנזינגטון
גן ארמון קנזינגטון

ברבורים באגם בהייד פארק
ברבורים באגם בהייד פארק

יום שבת
שבת מנוחה

יום ראשון
פתחנו במוזיאון המדע, עם עלייה לסימולטור טיסה. הילדים נהנו, אני חטפתי סחרחורות ובחילה. יותר מדי זמן להיות שם הפוך. נחנו ונרגענו וטיילנו בתערוכות. המוזיאון מלא בענייני חלל וחובב כמוני לא יכול לוותר על תצוגת החלל. אמנם הייתי בה כמה פעמים אבל תמיד יש חידושים ומשנה שעברה המוצג החדש הוא קפסולות סויוז בה נחת האסטרונאוט הבריטי טים פייק. יש גם סרט מציאות מדומה של תהליך הנחיתה (מומלץ) ובנוסף צפיתי גם בסרט תלת-מימד על אפולו 15. ככה שתוך יום אחד הייתי גם בסויוז וגם באפולו!

אני וסויוז
אני וסויוז
במוזיאון הטבע היו תורים, ושוב התפצלנו כאשר חוץ ממני כל היתר הלכו להסתובב מעט בגינות. אני ביקרתי במוזיאון הטבע שהיה דחוס ועמוס עד כדי מחנק. לכן עשיתי רק סיבוב קצר ועברתי את הכביש למוזיאון ויקטוריה ואלברט הסמוך. גם בו הייתי בעבר ועד היום אני לא מבין לגמרי את מגמתו.

מעין מוזיאון להכל. אומנות, עיצוב, אופנה. המון תצוגות. לא היה זמן רב אז בחרתי לראות רק את הציורים של רפאל ששימשו בסיס לשטיחי קיר בקפלה הסיסטינית. הציורים נתרמו למוזיאון על ידי המלכה. בנוסף יש חדר אחד באומנות עם תמונות של טרנר וקונסטבל, קצת אופנה ותובושת של מלך האריות (התמונה למעלה) ועוד כהנה וכהנה בשיטוט אקראי.

נגמר הטיול. קצר ומעניין וכמובן עם עוד מקומות רבים שצריך לבקר בהם: המוזיאון הבריטי, גריניץ' והמצפה, שוטטות רצינית יותר בפארקים, טירת וינדזור, טיולים מחוץ ללונדון. לונדון לא תיגמר לעולם. תמיד יש מה לעשות ומה לראות.




יום רביעי, 2 באוגוסט 2017

ליקוי ירח


ליקוי הירח הקרוב

בתאריך 8/7/2017 יהיה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
  • תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
  • זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
  • תחילת הליקוי החלקי - 20:23
  • שיא הליקוי - 21:21
  • סיום הליקוי החלקי 22:18
  • סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017


מהו ליקוי ירח

הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.



ליקויים קודמים


מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא



ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא




ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי



כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA





בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי


קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

יום חמישי, 18 במאי 2017

זוכי פרס דן דוד בקטגורית האסטרונומיה


פרס דן דוד מחלק בכל שנה פרסים בסכום גבוה לזוכים בקטגוריות שונות ומטרתו לעודד הצטיינות בתחומי המדע הרוח והאומנות. השנה בין הקטגוריות, היה גם תחום האסטרונומיה. פרטים נוספים על הפרס, מטרותיו והזוכים בו מאז היווסדו אפשר למצוא באתר פרס דן דוד.


הזוכים בתחום האסטרונומיה, תחום עתיד, לשנת 2017 ונימוקי הזכייה הם:

  • פרופ' ניל גרלס ז״ל (Prof. Neil Gehrels), אסטרופיזיקאי אמריקאי, אמור היה לקבל את פרס דן דוד עבור תגליותיו באמצעות טלסקופ החלל  Swift של נאס"א, משימה בה היה החוקר הראשי, ואשר שינתה את ראיית השמיים המשתנים בקרינות גאמא ו-X (רנטגן). בהנהגתו, גילה Swift למעלה מ-1000 מבין הפיצוצים האדירים הנקראים התפרצויות קרני גאמא,  וחשף עושר של מידע לגבי מאפייניהם, מרחקיהם וסביבתם. גילוייו הביאו לתובנות חדשות וחשובות לגבי מהותם של אירועים קיצוניים אלו.  
  • פרופ' שריניוואס קולקארני (Prof. Shrinivas Kulkarni), אסטרונום הודי-אמריקני, יקבל את פרס דן דוד על היותו דמות מפתח בתצפיות אסטרונומיות בתחום הזמן ועל פני כל ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטי. הוא יזם וניהל את פרויקט PTF, סקר שמימי גדול בחיפוש אחר מקורות אסטרונומיים חולפים ומשתנים. מחקריו העשירו את הידע האנושי לגבי הרקיע המשתנה, כולל גילוי  ואפיון אלפי פיצוצים כוכביים – סופרנובות ודומיהן. רבים מן האירועים שהתגלו נצפו בפרוט והובנו יותר מאי פעם, כאשר חלקם תרם להגדרת סוגים חדשים לגמרי של פיצוצים שלא נצפו קודם לכן. 
  • פרופ' אנדריי אודלסקי (Prof. Andrzej Udalski), אסטרונום פולני, זכה בפרס דן דוד על היותו חלוץ ומוביל באסטרונומיה של תחום הזמן, ובחקר השמיים המשתנים בגלקסית שביל החלב ובגלקסיות המאגלאניות השכנות. באמצעות  סקר ההשתנות האסטרונומי OGLE, אותו הוא ביצע לאורך 25 שנה,  הוא עקב אחר בהירותם של למעלה מחצי מיליארד כוכבים, גילה ואפיין מעל חצי מיליון כוכבים משתנים  מכל הסוגים, ובכך הרחיב והעמיק בסדרי גודל את הידע בתחום. תוך שימוש בשיטת המיקרו-עידוש הכבידתי  (gravitational microlensing) שהוא מחלוציה. הוא גילה עשרות רבות של כוכבי לכת באזורי "קו השלג"  של כוכבי האם שלהם, אוכלוסיית פלנטות החיונית להבנת היווצרותן והתפתחותן של מערכות פלנטריות כגון מערכת השמש.

למרות שמחקרים הנושאים אלו נגישים פחות לקהל הרחב, יש בהם חשיבות רבה למדע האסטרונומיה. תצפיות בגלים קצרים במיוחד (גמא ו-X) אפשריות רק מהחלל שכן האטמוספירה של כדור הארץ חוסמת את רוב הקרינה בתדרים אלו, וזאת למזלנו הרב, אחרת לא היינו שורדים כלל. התפרצויות גמא נמשכות זמן מועט וברגע שמזהים אפשרות לכזו יש לכוון אליה טלסקופים במהירות האפשרית.

גם אירועים של זיהוי סופרנובות הם נדירים. את רובם מזהים בגלקסיות אחרות וגם שם יש חשיבות לנסות ולאתר אותן במהירות, תוך שימוש במצפי כוכבים מסביב לעולם. במאמר שהתפרסם במסגרת אתר מכון וייצמן, מתוארת השתלשלות המאורעות בצפייה בסופרנובה:
המירוץ לצפייה בספקטרום של הסופרנובה הצעירה נפתח בטלסקופים הרובוטיים במצפה "פאלומר" בקליפורניה, שהם חלק מפרויקט רב-לאומי בשםiPTF , בראשותו של פרופ' קולקארני. טלסקופים אלה מתוכנתים לזהות אירועים חולפים, כלומר, שינויים פתאומיים בשמי הלילה שעשויים להיות סופרנובה חדשה, ולהזעיק את חברי הצוות. בצדו השני של כדור הארץ קיבל את ההודעה ד"ר יאיר הרכבי, שהיה אז תלמיד מחקר בקבוצתו של פרופ' גל-ים. הוא העריך את הנתונים, הבין את משמעותם, ויצר קשר עם ד"ר אסף חורש, שהיה אז חוקר בתר-דוקטוריאלי במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה (ומאז הצטרף למכון ויצמן למדע). ד"ר חורש ביצע תצפיות ספקטרוסקופיות באמצעות טלסקופ המוצב בהוואי, מערבית לזה שבקליפורניה, ולכן יכול היה להאריך את שעות התצפית בסופרנובה לאחר שהבוקר כבר עלה בקליפורניה. תגובתו המהירה איפשרה לו להקליט את הספקטרום הנפלט של החומרים הנישאים ברוח - 15 שעות בלבד לאחר ההתפוצצות.

לפני כעשרים שנה מדענים גילו תמונות מוזרות. גלקסיות בצורות לא שגרתיות הופיעו כמה פעמים באותה תמונה. התשובה הייתה מקור כבידה עצום הנמצא ביננו לבין הגלקסיות שמעוות את האור. פרט לתוצאה ישירה נוספת של תאורית הכבידה הכללית של איינשטין, התאפשר לראות תמונות, לא תמיד ברורות, במרחקים עצומים. מקור כבידה עצום זה עובד כמו עדשה ומאפשר לנו לראות יותר רחוק בחלל, מיליארדי שנות אור, ולמעשה מוקדם ומוקדם יותר בזמן, עוד לפני שמערכת השמש הייתה קיימת.

הנה תמונה שפורסמה ממש עכשיו. מאות שעות צילום של טלסקופ האבל כחלק מפרוייקט Frontiers Fields. אתם מוזמנים לספור כמה גלקסיות רואים באזור זה, הנמצא בקבוצת לוויתן בשמיים.
צביר הגלקסיות הקרוב יחסית, משמש כעדשה ומעוות את הוא המגיע מאחוריו כך שלמרות שקו הראייה הישיר שלנו לקלקסיות רקע רחוקות אלו חסום, אנו מצליחים לראות אותן בצילום.

צביר גלקסיות אבל 370 Abell  ומאחוריו
צביר גלקסיות אבל 370 Abell  ומאחוריו
Image Credit: NASA, ESA, Jennifer Lotz and the HFF Team (STScI)

פרופ' אודלסקי, מספר שפרויקט ה-(OGLE) Optical Gravitational Lensing Experiment, בראשו הוא עומד, מהווה כיום את אחד מהסקרים הפוטומטריים הגדולים בעולם (וגם אחד הוותיקים שבהם). ״בשנת 2017 חגגנו את יום ההולדת ה-25 למיזם הענק הזה. התחלנו בשנת 1992 והיינו די חלוצים בתחום, וכן, אני מודה, הצלחנו להשפיע על תפיסת האסטרונומיה המודרנית. מאז, הפרוייקט מספק על בסיס קבוע תגליות בהחלט מעניינות שזכו לדי הרבה תהודה עולמית...״. פרופ' אודלסקי אומר כי בתחילת המסלול המיזם התרכז בתצפיות בשביל החלב בתופעה שזכתה לשם microlensing (המיקרו-עידוש) – תופעה נדירה הנובעת היישר מתיאוריית היחסות הכללית של איינשטיין. ״הרעיון היה לחפש את ה׳חומר השחור׳ באמצעות שימוש בשיטת המיקרו-עידוש הכבידתי. כדי לאתר את תופעת המיקרו-עידוש שהיא מאוד נדירה יש צורך לסקור מיליוני כוכבים במשך זמן רב ביותר והנתון הזה שינה לחלוטין את הדרך של ביצוע תצפיות באסטרופיזיקה. במשך השנים אספנו מדידות במיליוני כוכבים והנתונים נאגרו במסד נתונים ענק. יש שם כיום לא רק את תופעת  המיקרו-עידוש אלא גם פתחנו נישה בלתי צפויה ושלא נחקרה עבור מחקרים אחרים לתחומים שנקראים כיום time domain astronomy המבוססים על כריית נתונים בקני מידה ענקיים״.
פרופ' אודלסקי מספר שהתגלית בשנת 1993, של תופעת  המיקרו-עידוש היתה סנסציה גדולה בזמנו מבחינה מדעית בהיותה אשרור עצמאי לתיאוריה של איינשטיין. ״מצד שני, המחקר אחר החומר השחור הסתיים ללא הצלחה ועם תוצאות שליליות... לאחר 15 שנות תצפיתהבנו שאובייקטים ׳רגילים׳ אינם יכולים להוות את הרכיב המרכזי של החומר השחור בגלקסיה שלנו שכן מספר המיקרו-עידושים בהם הבחנו היה מועט מדי״. לדבריו, התוצאה היתה בעלת חשיבות רבה   עבור האסטרונומים, אבל, לא כל כך מרעישה עבור הקהל הרחב. ״תמיד עדיף לגלות משהו מאשר לשלול משהו...״.


פרופ' שריניוואס קולקארני (Prof. Shrinivas Kulkarni)
פרופ' שריניוואס קולקארני (Prof. Shrinivas Kulkarni)

פרופ' אנדריי אודלסקי (Prof. Andrzej Udalski)
פרופ' אנדריי אודלסקי (Prof. Andrzej Udalski)

תמונות הזוכים באדיבות פרס דן דוד.



יום שני, 13 במרץ 2017

פאן - ירח קטן ומסקרן

משימת קאסיני כבר לפני סיומה וכתבנו בעבר על הגראנד-פינאלה שלה. אכן גראנד-פינאלה שממשיך להביא תוצאות, תמונות ומידע חדש על שבתאי.

מה זה? אגוז קשה לפיצוח? חלוק נחל מעוצב? הדפסת תלת מימד? לא ולא. אלו תמונות של הירח פאן. ירח קטן של שבתאי, שצולמו בתאריך 7/3/2017 על ידי חללית קאסיני ממרחק של כעשרים אלף קילומטרים בלבד.

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
צורתו של פאן מוזרה. גודלו 35*21*21 קילומטר בלבד ויש עליו תצורות של מכתשים קטנים וחריצים עמוקים. מה בדיוק ההרכב שלו ואיך הוא קיבל את הצורה המוזרה הזו? בכך המדענים עוד יעסקו. נראה שכוח המשיכה הזעיר של הירח סופח אליו חלקיקים מהטבעות הסמוכות ופאן, כמו כל גבר מצוי,  משמין לו לאיטו סביב המרכז. וכך נוצרת צורה של מעין "צמיג" על הירח המקורי שהיה בצורה דומה יותר לכדור. למעשה פאן נראה כמו דגם זעיר של שבתאי, עם טבעת משל עצמו.

הנה תמונונות נוספות מזוויות שונות:
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן שט לו במרווח בין הטבעות ומטיל צל על הטבעות (הפס מעליו הוא פס הצל). סביר שפאן עצמו הוא האחראי למרווח זה המכונה מרווח אנקה,  שעוביו כ-325 קילומטרים. כח המשיכה שלו ניקה את האיזור מחלקיקי הטבעות הזעירים. חלקם זזו לצדדים וחלקם הסתפחו לפאן

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן במרווח אנקה. מקור: NASA/JPL

יום ראשון, 29 בינואר 2017

הבזקי אירידיום

יש לנו נטייה לחשוב שדברים מסוימים היו תמיד ויהיו תמיד, אבל זה פשוט לא כך. הבזקי האירידיום הם דוגמה טובה. כבר קרוב לעשרים שנה שאפשר לראות אותם, כמעט בכל יום וכמעט מכל מקום. אני מדווח עליהם מפעם לפעם ולרוב בתוספת משפט שהם לא אירוע נדיר.
אבל כל זה הולך להשתנות ותוך שנה עד שנתיים הבזקי אירידיום יהיו כנראה היסטוריה.
אבל קודם כל, מהם בכלל הבזקי אירידיום?

הבזקי אירידיום (Iridium flash)
לוויני אירידיום הם לוויני תקשורות הנעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים.  תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין, אבל מי שנמצא בתוך רצועה צרה על כדור הארץ אליה אחת מהאנטנות של הלווין מכוונת או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר.
בהירות השיא של ההבזק יכולה להיגע לבהירות גבוהה פי מאה מכוכב הלכת נוגה.

ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.

הנה דוגמאות להבזקי אירידיום.
הבזק אירידיום
הבזק אירידיום

הבזק אירידיום
הבזק אירידיום כפול

והנה דוגמה למעבר ביום שצולם בסרטון.


והנה מעבר כפול בשעות היום





לווין אירידיום ישן
שימו לב לאנטנות
מקור: תאגיד אירידיום
איך נראה הלווין הישן?
הנה תמונה של הלווין. הגורם להבזק הן האנטנות בחלקו התחתון (ולא הפנלים הסולריים המכוונים לשמש). בלווינים החדשים יש אנטנות יעילות יותר שאינן צריכות שטח פנים גדול כל כך וכתוצאה מכך ההבזקים יעלמו.
לווין אירידיום חדש. מקור: תאגיד אירידיום





אז לאן הם יעלמו?
הדור החדש של לוויני אירידיום שהראשון בהם שוגר בחודש ינואר 2017 בנוי בצורה שונה. האנטנות שלהם קטנות יותר ובזווית אחרת והם לא ייצרו את ההבזקים. אולי יהיה אפשר לראות אותם כנקודות חיוורות בשמים אבל האפקט של נקודה חיוורת ההופכת לבהירות עצומה ואז שוב נעלמת, לא יתרחש.

מה יקרה ללוינים הישנים
שאלה טובה. רובם יוצאו משירות ויועברו למסלול אחר ולאחר מכן כנראה יונמכו וישרפו באטמוספירה. האם אלו שיהיו במסלול אחר ימשיכו להבזיק? כרגע לא יודעים. נחכה ונראה.

אז מה עושים?
מנסים לצפות בכמה שיותר הבזקים כל עוד אפשר. מקום טוב להתחיל הוא באתר heavens-above. הנה סרט הדרכה על השימוש באופציות השונות באתר


ראיתי הבזק או שניים, להמשיך?
לדעתי כן. ראיתי מאות הבזקים ואני תמיד נהנה לצפות בעוד. צריך אתגרים? נסו לראות הבזקים ביום? נסו לראות שני הבזקים רצופים בהפרש של דקה.  נסו לצלם הבזקים?

איך לצלם הבזק?
אפשר לצלם הבזקים בכל מצלמה ואפילו בוידאו אבל התוצאה הטובה ביותר היא במצלמת DSLR. גם מצלמות אחרות שאפשר לבצע חשיפה ארוכה יתאימו. חישפו כ15-20 שניות כאשר שיא ההבזק או בדיוק באמצע, כמובן שיש לייצב את המצלמה על חצובה.


פילוסופיה לסיום
כנראה שלמין האנושי יש דאגות גדולות יותר מכמה הבזקים בלילה. נכון שמדובר באירוע חביב שמרשים מאד את הצופים ובגלל בהירותו ניתן לצפייה גם ממרכז עיר, אבל בגדול, החיים שלנו לא ישתנו בגלל שלא יהיו יותר הבזקי אירידיום.
אולם כמשל, הלווינים הם דוגמה למשהו שחושבים שיהיה תמיד, ואז ביום אחד הוא נעלם. זה נכון להרבה דברים ונכון בעיקר לעצמנו. חשוב לנצל היטב את הזמן שיש לנו.