המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום רביעי, 28 באפריל 2010

שמות לירח מלא

בתרבויות העמים השונות, לירחים מלאים יש שמות עבור כל חודש בשנה. השמות ברובם נגזרים מהקשרים חקלאיים המתאימים לאותו חודש. השמות אינם מוכרים לרוב בעברית וגם בעולם משתמשים בעיקר רק בשניים מהם ולכל השאר יש וריאציות לרוב. מקור השמות הינו בתרבויות צפון אמריקה קדומות. האירופאים שהגיעו לשם אימצו את השמות. בשאר העולם היו שמות שונים, אבל אלו אפילו ידועים עוד פחות. מהבחינה העברית מה שמעניין הוא ששלושה שמות יוצאים בדיוק על חגים: סוכות, פורים ופסח (וגם פסח שני) ועל תאריכים חשובים אחרים, שייתכן שמבוססים על חגים פולחניים קדומים (טו בשבט וטו באב). שמות החודשים העבריים המקוריים היו רק מספרים סודרים. החודש הראשון החודש השני וכו'. השמות כיום הם שמות אשוריים-בבליים. מבין כל החודשים העבריים החודש מרחשוון מהווה שיבוש או עיברות של השם אורח (בשורוק) שמנו, הירח השמיני והוא החודש היחידי המשמר מסורת זו. בארץ ישראל נמצא לוח עתיק עם שמות חודשים (או כינויים לשמות הירח המלא) ומאמר מרתק על כך ניתן לקרוא בבלוג של ד"ר חגי מישגב

נחזור לשמות בצפון אמריקה
ינואר - ירח הזאב - Wolf moon - התקופה בה להקות הזאבים משוטטות בלילות (הקשר בין זאבים לירח מלא עשיר מאד בפולקלור האירופאי והאמריקאי)
פברואר - ירח הקרח - Ice moon - מייצג את קפיאת האגמים בצפון אמריקה
מרץ - ירח הסערות - Storm moon - מזג האוויר המתעתע גורם לסערות ולירידת גשמים רבים. זהו הירח הראשון של האביב ולכן חל בו חג הפסח.
אפריל - ירח הגדילה - Growing moon - התבואה וחיות משק הבית מתחילים לגדול.
מאי - ירח הארנבת- Hare moon - כנראה לציון עונת ההמלטות והגדילה אצל ארנבות הבר.
יוני - ירח התמד (מי דבש)- Mead moon - כנראה זה היה החודש המתאים ביותר לייצור התמד, משקה מותסס המורכב ממים ודבש.
יולי - ירח החציר - Hay moon - קצירת התבואה בעיצומה
אוגוסט - ירח התירס - Corn moon - קצירת התירס בעיצמו
ספטמבר - ירח הקוצרים או ירח הקציר - Harvest moon - זהו אחד השמות המוכרים יותר. הוא מייצג את החודש הראשון החל בסתיו. הלילות ארוכים ונעימים לעומת החום ביו, ועיקר עבודות השדה נעשו בלילה לאור הירח המלא. ירח הוקצרים כמובן יחול כמעט תמיד בחג הסוכות.

 הירח המלא הינו נושא נפוץ באומנות, מובאת דוגמה אחת לירח הקוצרים מאת פאלמר, פאלמר צייר תמונות רבות נוספות מאותו סגנון.
ירח הקוצרים - סמואל פאלמר 1830, מוזיאון טולי קרלייל אנגליה

אוקטובור - ירח הציידים - Hunter's moon - כנראה העונה האחרונה בה אפשר לצוד לפני החורף. מתאים במיוחד לציד עופות נודדים.
נובמבר - ירח השלג - Snow moon
דצמבר -ירח החורף - Winter moon

מאחר וחודש ירחי הוא 29.5 יום וחודש בלוח הגרגורריאני נע בין 28 ל-31 יום ייתכנו גם המצבים הבאים
כמו כן יש הכינויים הבאים
ירח כחול - Blue moon -ירח מלא שני בחודש קלנדרי (או ירח מלא רביעי בעונה). הירח לא משנה בו את צבעו. ירח כחול יכול להיראות לאחר התפרצויות של הרי געש בגלל כמות האפר הרבה באויר, אבל כשזה קורה זה יקרה גם בירח שאינו מלא. הירח הכחול האחרון היה ב-31 לדצמבר 2009. במקרה היה גם ליקוי ירח חלקי באותו לילה (ראו בקישורים למטה)
ירח שחור - Black moon - חודש פברואר ללא ירח מלא (לפי גירסה נוספת, חודש פברואר ללא מולד ירח)

מונחים נוספים:
ירח אפור - החלק של הירח שנראה באפור בתחילת או סוף חודש. הירח המואר הוא חרמש דק מאד, אבל אור מהשמש פוגע בכדור הארץ, חוזר לירח, פוגע בו וחוזר חזרה לכדור הארץ, מה שמאפשר לראות את כל עיגול הירח ואפילו פרטים בחלק הפונה אלינו שאינו מואר.מצב זה מוכנה ירח אפור.

קישורים נוספים
הירח בעין צופיה
ליקוי ירח חלקי

יום שני, 26 באפריל 2010

אמור

המאמר לפרשת אמור עבר לאתר החדש. אנא ליחצו עלה קישור לצורך מעבר

מה הציל את אפולו 13 חלק רביעי

הסדרה מה הציל את אפולו 13 מציגה גורמים שונים שסייעו בהצלת החללית. הסדרה מבוססת על מאמרים באתר Universe Today.


גורם עשירי -סרט הדבקה
קשה להגיד שסרט הדבקה הציל את המשימה, אבל בלעדיו היה קשה הרבה יותר. סרטי הדבקה נמצאו על חלליות החל מתוכנית ג'מיני ובמשימת אפולו 13 היה לה שימוש מעניין. בעייה קריטית שהייתה במשימה הייתה בעיית סילוק פחמן דו-חמצני. רכב הירח תוכנן למשימה של יומיים עם שני אנשים, ונדרש לארבעה ימים עם שלושה אנשים עד לחזרה לכדור הארץ. הפילטרים שלו פשוט אזלו. לרכב הפיקוד היו פילטרים בשפע רב, אולם שני הפילטרים היו בעלי צורה שונה, אחד עגול ואחד מרובע. היה צורך להמציא שיטה לרבע את המעגל ולאפשר חיבור בין פילטר מרובע לחור עגול. בסרט בסצינה זכורה היטב, מכנסים את האנשים וזורקים על השולחן עשרות רכיבים שונים ומשונים שהיו בחללית (נילונים לאיסוף דגימות ירח, פיסות קרטון, חוטים שונים). הפתרון היה שימוש בצינוריות של חליפת ירח (חסרת שימוש בשלב הזה) ובמאורר שיש שם לדחוף אויר. האויר יעבור דרך הפילטר המרובע ויצא ללא פחמן. כמובן שהיה איכשהו צריך להחזיק את הכל יציב ופה בא השימוש בסרט ההדבקה (והרבה ממנו). התוצאה הסופית לא נראתה יפה במיוחד, אבל היא עבדה ורמת הפחמן ירדה משמעותית ולא היוותה עוד סכנה.
ניסוי ביתי עם הילדים. איך לרבע את המעגל
מימין: ככה זה נראה משמאל: מודל



גורם אחד-עשר - סרט הוליוודי
לא מדובר בסרט הידוע שיצא ב-1995, אלא בסרט Marooned (נטושים) שיצא ב-1969, ארבעה חודשים בלבד לאחר משימת אפולו 11 ומבוסס על ספר באותו שם שיצא כבר ב-1964. הסרט עטור כוכבים כמו גרגורי פק וג'ין הקמן, זכה באוסקר לאפקטים ויזואליים, והדמויות מזכירות מאד דמויות אמיתית כמו ג'ין קרנץ (בקר הטיסה הראשי) ודיק סלייטון (אחראי צוות האסטרונאוטים). מדובר על צוות בחללית אפולו, שפיצוץ בחלליתו מונע ממנו את האפשרות לחזור לכדור הארץ. כמעט כל אנשי נאסא ראו את הסרט. אפילו ג'ים לוואל לקח את אשתו לסרט (מה שהפך אותה, ובצדק, למודאגת יותר). ארט קמפוס, אחד ממהנדסי החשמל ראה את הסרט שעות ספורות לפני התקלה האמיתית. השאלה שהוצגה בסרט: "מה עושים כאשר הבטריות מתרוקנות", הטרידה אותו כבר בשעת הסרט ומספר שעות אחר כך הבעייה נהייתה אמיתית. הסוללות ברכב הפיקוד התרוקנו, והיה צריך להמציא פרוצדורה להטעין אותן מהסוללות של רכב הירח. הסתבר שיש קישור בין הסוללות על ידי חוט שנועד לחמם חלקים מסוימים ברכב הנחיתה, אבל החשמל זורם בכיוון הלא נכון. פרוצדורה להפוך את הכיוון הומצאה ונוסתה בסימולטור ללא הצלחה. מאחר ולא היה ברירות, הפרוצדורה נוסתה בחלל והצליחה. בסרט הידוע רואים איך בשלבים האחרונים של הנחיתה נלחמים על כל אמפר חשמל שאפשר להוציא מרכב הפיקוד לקראת הנחיתה. האם הסרט תרם במשהו לחשיבה של המהנדסים על הפתרון? אי אפשר לדעת, ייתכן מאד שכן.
כרזת הסרט


גורם שנים-עשר - מפגש במסלול ירח
הדרך המקורית בה רצו להגיע לירח הייתה בטיל גדול מאד שיגיע עד הירח ובשלב האחרון שלו יהיה מספיק דלק להגיע שוב לכדור הארץ. לאחר מכן הוצעו החלופות שהביאו לשיטה שנבחרה בסוף, שתי חלליות, אחת שתשמש למסע לירח וחזרה לכדור הארץ, והאחרת שתשמש לנחיתה על הירח בלבד (ותתחבר לחללית השניה). פיצול החללית לשתי מאפשר המראה עם משקל נמוך בהרבה (וכתוצאה מכך, טיל עם הרבה פחות דחף). גם את הפיצול בין החלליות אפשר לעשות בשני מקומות, במסלול סביב כדור הארץ, או במסלול סביב הירח. התצורה שנקבעה (פיצול במסלול סביב הירח) איפשרה שימוש בחללית הירח (Lunar Module) כסירת הצלה, כאשר ההתפוצצות אירעה. מסע בחללית אחת, או בתצורה בה הניתוק מתבצע במסלול סביב כדור הארץ, לא היה מאפשר שימוש כזה.
תיאור המסלול. שתי החלליות מגיעות עד הירח, שם הן נפרדות. רכב הנחיתה נוחת על הירח, ממריא ומתחבר לחללית במסלול סביב הירח. לאחר שהאסטרונאוטים חזורים לחללית הראשית, רכב הנחיתה מנותק ומתרסק על הירח. מקור: נאסא


גורם שלושה-עשר - האנשים על הקרקע
ג'רי וודפיל שמר את הגורם הזה לסוף. מבחינתי (וכנראה גם מבחינתו) זהו הגורם החשוב ביותר. מאות האנשים שעבדו 5 ימים רצופים על מנת להבטיח שהאסטרונאוטים יחזרו בשלום. חלקם ידועים מאד, ורובם עובדים רגילים שהתגייסו באחת למאמץ האדיר וכל אחד תרם את תרומתו, הקטנה או הגדולה. על מאמצים אלו זכו אנשי מרכז הבקרה וחדר המשימה לעיטור מדליית החירות מהנשיא ניקסון. גם האסטרונאוטים ג'ים לוואל ופרד הייז (ג'ק סוייגארט נפטר בשנת 1982 מסרטן) מזכירים את האנשים על הקרקע עד היום, בכנסים ובהרצאות שהם עורכים.
הנשיא ניקסון ועובדי מרכז החלל ביוסטון בטקס הענקת מדלית החירות.

לסיום עניין אפולו 13 אפשר להגיד שהמשימה הזו היא הכשלון המפואר ביותר של נאסא. המשימה בודאי שלא הצליחה. היה כשלון גדול, אבל החיים של האסטרונאוטים ניצלו. האם התקרית הזו גרמה לנאסא להרגיש כל יכולה? האם נאסא האמינה שהיא תוכל להתגבר על כל תקלה חמורה כלל שתהיה? האם אמונות אלו הביאו לאסונות במעבורות צ'אלנגר וקולומביה? אלו שאלות שכרגע אין לי עליהן תשובה.


בונוס מיוחד - שיר בסגנון קאנטרי המתאר את כל מה שקרה על אפולו 13



קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
ארבעים שנה לאפולו 13

ראיון עם ג'רי וודפיל - יוצר הסדרה

יום ראשון, 25 באפריל 2010

שער השנה - בעיטת מספרת כפולה

שני שחקנים עולים למספרת באותו זמן, שניהם בועטים בכדור ביחד, כך שאי אפשר לארות מי הבועט הראשי, והכדור בפנים!
אחד הקשרים בין כדורגל ליהדות היא אמרתו של ישעיהו ליבוביץ, על כך שכדורגל הוא משחק בו 22 משוגעים (או כל כינוי גנאי אחר) רצים אחרי כדור אחד... למרות זאת ההיסטוריה של תחילת המאה ה-20 מלאה בקבוצות כדורגל מפוארות באירופה (הכח וינה למשל) וקשרים נוספים ניתן למצוא ויבואו בהמשך לקראת המונדיאל.


גם ליבוביץ טעה, השוערים לא רצים אז אולי זה רק עשרים שחקנים? אפשר לספור גם את השוער, וכדורים יש בשפע, אף רק אחד מהם על המגרש.
 שימו לב לשער הזה בארגנטינה במשחק בין גימנסיה לבוקה ג'וניורס. שני שחקנים עולים לבעיטת מספרת בו זמנית. שניהם נוגעים בכדור (ככה לפחות נראה במצלמות) והכדור ברשת! אחד מהשערים הטובים ביותר
השנה

יום רביעי, 21 באפריל 2010

אחרי מות קדושים

המאמר לפרשת אחרי מות קדושים עבר לאתר פרשת השבוע. אנא ליחצו על הקישור לצורך מעבר לאתר.

מה הציל את אפולו 13 חלק שלישי

גורם שביעי - לקחים מאסון אפולו 1
במשימת אפולו 1 אירע אסון. באימונים על כן השיגור, כאשר הצוות יושב בקפסולה שלו, אירע קצר שהדליק ניצוץ. אטמפוספירת התא המורכבת מ-100% חמצן בשילוב מספר גבוה מאד של חומרים דליקים בתא הפכו לשריפת ענק שלא נתנה סיכוי לאסטרונאוטים. אד וויט, גאס גריסום ורוג'ר שאפי, שילמו על כך בחייהם, תוכנית אפולו נעצרה למשך שנתיים.
גריסום, שאפי וויט. מקור: נאסא
גרי וודפיל מונה את התיקונים והשינויים בתכנון המערכת, ככאלו שהצילו את אפולו 13 ובפרט את הבידוד המסיבי שעברו כל חלקי החללית. לקראת החזרה לארץ, מערכות החימום בחללית לא פעלו. הטמפרטורה ירדה וכל הלחות באויר הפכה למים. כמות אדי המים כיסו את כל הפאנלים והמתגים ובלי הבידוד המסיבי שהיה לקח מאסון אפולו 1, הסיכוי לקצר היה כמעט ודאי.
פנאל השליטה של החללית. בסוף המשימה כולו היה נוטף מים

גורם שמיני - מודול הפיקוד והשירות נשארו מחוברים
עד שהאסטרונאוטים לא ניתקו את מודול השירות הפגוע לחלל לפני הכניסה לכדור הארץ, לא אפשר היה לראות את גודל הנזק. הצילומים היחידים של הפגיעה הם אלו שהאסטרונאוטים צילמו מיד לאחר הניתוק. מודול השירות עצמו נשרף בכניסה לאטמוספירה. מה שפחות מובן זה למה הפיצוץ לא גרם להפרדה בין שני המודולים. מחקרים הראו שהכח שפעל בפיצוץ גדול יותר מהכח הדרוש להפרדת החלקים. למרות שנדמה שהמודול הפגוע מהווה סתם משקל עודף, נשארו לו תפקידים. מיכל החמצן מספר 2 התפוצץ, מיכל מספר אחד נפגע והחמצן דלף, מה שגרם להפסקת החשמל במודול (תא דלק חייב חמצן כדי לספק חשמל). אולם הזמן המועט שנשאר לדלק היה קריטי לאפשר מעבר הצוות ונתוני הניווט למודול הנחיתה על הירח, ניתוק של מודול השירות היה גורם לנפילת חשמל מיידית. כמו כן, מודול השירות מכסה את מגיני החום של רכב הפיקוד הנחוצים לצורך חזרה לאטמוספירה. שהייה של תא הפיקוד בחלל כאשר מגן החום חשוף יכלה לפגוע בו בצורה שלא הייתה מאפשרת חזרה (כפי שפגיעה במגן במשימת קולומביה, גרם לשריפת המעבורות בחזרה לכדור הארץ).

שחזור הפיצוץ במעבדה. מקור: נאסא. ליחצו על התמונה לקבלת פרטים נוספים
גורם תשיעי - מיקום מיכל החמצן שהתפוצץ
ידוע שהפיצוץ נבע מתקלה במיכל החמצן. התקלה עצמה היתה מורכבת מאוסף תקלות שונות שאין בינהן שום קשר ורק צירופן הבלתי סביר של כולן גרם לפיצוץ בחלל.
תקלה ראשונה: מיכל החמצן הורכב בתחילה על אפולו 10 אבל הוצא לצורך שדרוג. בתהליך ההוצאה אחד הברגים לא שוחרר כמו שצריך וכשמשכו את המיכל נגרמה תזוזה של כל המתקן בחמישה סנטימטרים. מבחוץ, לא היה נראה שום נזק, אולם נגרם נזק לצינורית מילוי וריקון בתוך המיכל. נזק זה לא התגלה והתקלה נרשמה כמינורית בלבד ורק וועדת החקירה לאחר אפולו 13 קישרה אותה לאירוע.
תקלה שניה: מערכות החשמל במיכל תוכננו למתח של 28 וולט אולם ב-1965 יצאה דרישה לשינוי כך שמערכות החשמל יתאימו לזרם של 65 וולט. כל המערכות שודרגו למעט המתגים שתפקידם היה לנתק את מערכת החימום במיכל במידה והטמפרטורה גבוהה מ-26 מעלות (טמפרטורה נורמלית של חמצן נוזלי היא מינוס 74 ומטה).
תקלה שלישית: במהלך הכנת המיכל לטיסה התגלתה בעייה למלא ולרוקן אותו (זוכרים את הצינורית מתקלה הראשונה). כדי לא לדחות את המשימה לצורך החלפה מלאה של המיכל, הוחלט לחמם את החמצן לטמפרטורה גבוהה כך שיתאדה. חישובים הראו שצריך להפעיל את החימום במשך שמונה שעות (בדרך כלל החימום אורך שניות בודדות בלבד). חימום כל כך ארוך גרם לרכיבים שלא מתאימים למתח של 65 וולט (המתגים מהתקלה השנייה שאחראים שלא יהיה חימום יתר) להינזק. כתוצאה מכך, ניסוי שאירע לאחר התאונה הראה שהטמפרטורה במיכל הגיעה ל-538 מעלות!

תקלה רביעית: היה מד טמפרטורה חיצוני שביקר את הטמפרטורה במיכל, אבל הוא תוכנן להגיע רק עד 26 מעלות! כלומר המחוג היה במקסימום ולא הייתה אפשרות לדעת לפי המדידה שהחום הרבה יותר גבוה. מי שהסתכל על המחוג חשב שהחום תקין לחלוטין (כי ב-26 מעלות המערכת מכבה את עצמה) ולא תיאר לעצמו שהמיכל רותח בטמפרטורה של יותר מחמש מאות מעלות!

כתוצאה מהחום הרב, כל הבידוד החשמלי נמס וחוטי החשמל היו חשופים, וכמובן הקצר היה עניין של זמן בלבד.
בכל אופן, במודול השירות יש שני מיכלים. מיכל מספר 2 היה החיצוני. אם הוא היה פנימי יותר הוא היה מפוצץ את המיכל האחר בדרכו החוצה, גורם לפיצוץ נוסף שכנראה היה מגיע גם למיכל המימן, מה שהיה גורם לפיצוץ גדול ולהשמדתה המיידית של החללית בלי שנוכל לדעת מה קרה.
בקיצור, מיקום המיכל, החלטה שרירותית לא מודעת, בהסתברות של הטלת מטבע, או איך שאומרים, פיפטי פיפטי, הייתה ההבדל בין חיים למוות
מודול השירות מבפנים. שימו לב להבדל המיקומים בין מיכלי חמצן 1 ו-2. מקור: נאסא


קישורים דומים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13

יום שלישי, 20 באפריל 2010

גלגלים ומזלות

מבחר ספרי האסטרונומיה בעברית בכלל וכאלו שנכתבו בעברית במקור בפרט מצומצם ביותר. לכן, הוצאתו של ספר אסטרונומיה בעברית הינה מאורע משמח שיש לברך עליו. הספר גלגלים ומזלות מאת עדו יעבץ, חוקר באוניברסיטת תל-אביב,  עוסק בתולדות האסטרונומיה העתיקה ומשייך את עצמו לקטגורית היסטוריה של המדע. ספרים רבים נותנים סקירה קצרצרה של תקופה זו עם הזכרת האישים הבולטים בה, אבל ספר מרוכז בעברית המתייחס רק לתקופה זו לא היה קיים. המחבר מודע לכך שקהל היעד של הספר הינו מצומצם (חובבי אסטרונומיה, או היסטוריה של המדע) ועושה מאמצים גדולים להתאים את הספר לקהל יעד גדול הרבה יותר. גם ההוצאה המשותפת בהוצאה אקדמאית (הוצאת מאגנס) ביחד עם הוצאה עממית (דביר), מראה על רצון להתאים את הספר לקהל הרחב אך לא להופכו לספר מדע פופולארי. בנקודה זו יעמוד הספר למבחן.


הספר סוקר תקופה של כ-600 שנה בה פרחה האסטרונומיה היוונית דרך הצגת מספר אישים בולטים. בתיאור כל דמות מופיעים פרטים על הדמות ועל תרומתה לפילוסופיה ולמדע בכלל, ולאסטרונומיה בפרט.
הספר פותח בהצגת הבעיות שעמדו בפני התוכנים הקדומים ביוון. רצונם היה להבין את תנועת גרמי השמים. המחבר אינו מניח שהבעייה ידועה לקורא ומתחיל את תיאורה בתיאור תנועת השמש (אחת מהתנועות הפשוטות ביותר בשמים). לצורך השוואה עובר המחבר לתיאור קצרצר של האסטרונומיה בבבל (שהקדימה את יוון במאות שנים) ומה שהטריד אותה (תחזיות עתידיות מדויקת לצרכי אסטרולוגיה ופחות מודל להבנת העולם). את התחזיות הבבליות מציג המחבר באמצעות בעיית חיזוי מיקום כוכבי הלכת ובפרט חיזוי מיקום וזמן התנועה האחורנית שלהם (על התנועה האחורית של כוכבי לכת - ראו בעין צופיה).
לאחר הקדמה זו עובר המחבר לדון בתפיסות היווניות ובהתפתחות שלהן במהלך השנים. למרבה הצער, כמעט ולא השתמרו מקורות מהאסטרונומים הקדומים, כך שהמחבר מציג עבודת שחזור בלשית של המודלים  המתבססת על קטעי ספרים, עדויות מפוקפקות והנתונים הידועים לנו כיום. המודל הראשון המוצג, של אודוסקוס מתבסס על ספירות שוות מרכז (כדורים הסובבים סביב מרכז כדור הארץ כאשר הכוכבים תמיד במרחק קבוע מהארץ), כאשר לכל כוכב לכת הותאמו 3 או 4 ספירות. שתי הספירות הראשונות מתוארות בהרחבה אולם הספירות השלישית והרביעית לא מתוארות בכתובים כלל ונשאר לנו לשחזר את הגדרתן המדויקת ותפקידן. המודל היה לא מפוענח עד שנת 1875 וגם פענוחו הציב בעיות רבות עד כדי כך שנאמר עליו (א. פנקוק, ההיסטוריה של האסטרונומיה, 1961)
"מדעניה הגדולים של יוון לא היו תצפיתנים, גם לא אסטרונומים, אלא הוגים ומתמטיקאים חדי מחשבה. תיאוריית  הספירות שוות המרכז של אודוקסוס ראויה להיזכר לא כנכס צאן ברזל של האסטרונומיה, אלא כמופת של מקוריות מתימטית." (עמוד 112)
לפני כעשור הוצע שחזור נוסף למודל זה, הפותר חלק מהבעיות שעלו בשחזור הקודם. כמובן שאין לנו יכולת לדעת איזה מבין השניים אם בכלל הוא הנכון. אבל ייתכן שמודל הספירות שוות המרכז היה הרבה יותר מאשר מקוריות מתימטית וסיפק תחזיות קרובות מאד למציאות, או לפחות כאלו שהיוונים לא יכלו לראות את הטעות במכשירי המדידה שעמדו לרשותם.

במהלך הדורות השתנו התפיסות מספירות בעלות מרכז משותף, לגלגלים נושאים ונישאים. מודל פשוט יותר שגם איפשר שינוי במרחק של כוכבי הלכת מכדור הארץ (שינוי שיכול לפתור את בעיית הבהירות המשתנה של כוכבי הלכת בשמים, כפונקציה של מרחקים מכדור הארץ) ותחזיות מדויקות יותר. השינוי המהותי היה כאשר האסטרונומיה היוונית פגשה את הבבלית וראתה שלבבלית יש תוצאות חיזוי הרבה יותר טובות, ללא מודל תנועה כלל (אלא באמצעות נוסחאות מתימטיות) ובנוסף היסטוריה של מאות שנות תצפית (שיכולות להוות מדד ייחוס לנכונות של כל מודל חדש). הפיתוח של מודל שייתן תוצאות טובות, נמשך עד תלמי שבספרו "אלמגסט" חתם פרק מפואר זה של אסטרונומיה, ולמעשה סיים תקופה. לאחר תלמי עברו 1300 שנה עד להתפתחות האסטרונומית הבאה.

הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה. המחבר לא חסך מאמץ שהקורא יוכל להבין את הנושא בכמה רמות ולפי עומק התענינות הקורא. הספר כולל תרשימי צבע ואיורים להמחשת הנושאים. ניתן היה לשלב במקום האיורים, ובמיוחד אלו המתארים את תנועת הנסיגה של כוכבי הלכת, צילומים אמיתיים.

הקורא המתענין בסיפור ההיסטורי יכול לקרוא את הספר לפי סדרו, הקורא הבקי במתימטיקה יוכל להתעכב על הנוסחאות המופיעות בנספחים (מספר הנוסחאות בגוף הספר הינו נמוך) והקורא שרוצה באמת להבין איך הדברים עובדים, יהנה לצפות ב-24 סרטוני הנפשה ממוחשבים שהוכנו על ידי המחבר, כהשלמה לספר ונמצאים באתר הבית שלו. ויתכן וגם יצטרך לעיתים לדלג אחורה בספר לקריאה חוזרת של קטעים מסוימים. החוסר היחידי הוא הנחיות והוראות לקוראים כיצד הם יכולים לבצע חלק מהתצפיות בעצמם, להתרשמות מכלי ראשון מהבעיות שעמדו בפני האסטרונומים הקדומים. המלצתי לקורא  היא לבצע את התצפיות בעצמו לפי ההוראות המפורטות בסדרת עין צופיה (ראו בקישורים למטה).
חוסר נוסף בספר הינו רשימת ביבליוגרפיה מסודרת. ניתן להרכיב רשימת ספרים לפי המקורות המופיעים בהערות, אולם רשימה סדורה של ספרים ומחקרים הכוללת תיאור קצר על כל ספר ורמתו (אקדמאית או עממית) הייתה עוזרת לקורא המעונין להעמיק.לפי הכריכה הפנימית שם הספר באנגלית הוא: "Wandering Stars and Ethereal Spheres". אמנם השם מתאר את הספר ואת האסטרונומיה היוונית, אולם היה עדיף שתרגום שם הספר יהיה קצר וקולע בדומה לשמו בעברית (למשל "Spheres and Orbs").
תולדות האסטרונומיה אינם מתחילים או נגמרים ביוון ואפשר לקוות שיצאו ספרים נוספים המתארים את האסטרונומיה בבבל, מצרים, הודו, סין ותרבויות דרום אמריקה ויספקו זוויות נוספות ומשלימות על התחום. על התפתחות האסטרונומיה לאחר תלמי וגם על השאלה למה במשך 1300 שנה לא הייתה התפתחות כלל.

עדו יעבץ - גלגלים ומזלות
הוצאה משותפת של מאגנס ודביר
288 עמודים ועוד 97 עמודים של נספחים, הערות ומפתחות.
לעמוד הספר גלגלים ומזלות  בהוצאת ספרי מאגנס
גלגלים ומזלות - עידו יעבץ
גלגלים ומזלות - עידו יעבץ


קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר SLEEPWALKERS - ספרו של ארתור קסטלר הסוקר את תולדות האסטרונומיה מקופרניקוס ועד ניוטון
תנועת מאדים בשנת 2005 מתוך אתר APOD. צלם: Tunc Tezel

יום ראשון, 18 באפריל 2010

תצפית בכוכבי לכת


"אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ
עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת
צצים על כל גבעה" (שאול טשרניחובסקי)

במאמרנו זו בסדרת עין צופיה - אסטרונומיה בלי טלסקופ, נעסוק בכוכבי הלכת והתצפיות שאפשר לעשות עליהם ללא עזרים אופטיים. השיר בפתיחה מציין שבעה כוכבי לכת. הכוכבים בעולם העתיק חולקו לכוכבי שבת – כוכבים היושבים במקומם ונראים תמיד באותו מקום ביחס לשאר הכוכבים ולכוכבי לכת – כוכבים ההולכים בין כוכבי השבת. בעולם האסטרונומיה העתיק, כדור הארץ נמצא במרכז והוא עומד וסטטי. השמש והירח נספרו בין כוכבי הלכת מאחר והם זזים מיום ליום. בנוסף, כוכבי הלכת של העולם העתיק כוללים גם את כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי, סך הכל שבעה כוכבי לכת. כל כוכבי הלכת האלו זוהו לפני אלפי שנים ויש להם שמות עבריים המופיעים במשנה ובתלמוד.

שמותיהם העבריים של כוכבי הלכת כמעט מתבקשים מאליהם. כוכב חמה – הקרוב ביותר לשמש, נוגה – בגלל אורו החזק, מאדים – צבעו האדום, צדק – כנראה מהפסוק בתהילים: "צדק משמים נשקף", שבתאי – שבתאי היה הכוכב השביעי ולכן נקרא באותו שם של היום השביעי. בעברית נעשה גלגול מהמילה שבת למילה שבתאי.

כיום מערכת השמש כוללת שמונה כוכבי לכת. השמש והירח אינם נספרים והשלושה הנוספים הם ארץ, אוראנוס (התגלה ב-1781) ונפטון (התגלה ב-1846). שני האחרונים התגלו במאות השנים האחרונות ולכן גם אין להם שמות עבריים. לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית נערכה תחרות "כוכב לכת עברי נולד" בה ניתן להציע שמות עבריים לכוכבים אלו. לשמחתי הרבה אני אחד מהמציעים לשם אורון שהתקבל כשמו של כוכב הלכת אוראנוס.


כוכב לכת נוסף, פלוטו (התגלה והוסף לרשימת כוכבי הלכת ב-1930) הודח ממעמדו עקב כך שלא ענה על קריטריונים חדשים שנקבעו בועידה של האגודה האסטרונומית הבינלאומית בשנת 2006. הקריטריונים דרשו כוכב במסלול כמעט מעגלי ובמישור מסוים שהוא גדול מספיק מאובייקטים אחרים במסלולו.  פלוטו הוא כוכב קטן מאד, יש לו ירח כמעט בגודל זהה, מסלולו מוזר ביותר ולמעשה הוא אינו שונה מאובייקטים רבים אחרים הנמצאים בשולי מערכת השמש ואף גדולים ממנו. הכללתו של פלוטו ככוכב לכת הייתה מחייבת הכנסת לפחות ארבע גרמי שמים נוספים לאותה קטגוריה, למשל אסטרואידים ענקיים בחגורת האסטרואידים (וביניהם קרס ו-וסטה) שזכו בעבר למעמד של כוכבי לכת (כולל סימון והכנסה למפות אסטרולוגיות) אולם כיום לא נחשבים יותר ככאלו. ניתן לראות סיכום קצר בעברית בערך פלוטו בויקיפדיה העברית ובהפניות בסוף הערך.

למרות שכוכבי הלכת נראים כנקודות ובודאי שאי אפשר לראות עליהם פרטים בעין, יש אפשרות לערוך עליהם תצפיות מענינות. המאמר יתרכז בתצפיות אלו ובסופו יפורטו תצפיות נוספות הדורשות עזרים אופטיים.



תופעות כלליות לכוכבי הלכת
הדבר המשותף לכל כוכבי הלכת ושנתן להם את שמם הוא שהם אינם במקום קבוע בכיפת השמים. זו גם הסיבה שמפות כוכבים, אטלסים ופלניספירות לא מציינים אותם כלל, אלא רק במפות לתאריכים מסוימים. כדי לשים לב לתנועתו של כוכב הלכת יש לבצע תצפיות באפון רצוף במשך מספר לילות על מיקום כוכב הלכת בשמים ביחס לכוכבים אחרים ולראות את התזוזה היחסית ביניהם. ראייה של כוכבי לכת היא פשוטה וניתנת לזיהוי על ידי חיפוש כוכב בהיר שאינו מופיע במפות הכוכבים. הלוחות מציינים בדרך כלל באיזה קבוצת כוכבים נמצא כל כוכב לכת וקל למצוא אותם. עבור כוכב חמה, נוגה ומאדים זה דורש תצפיות רצופות במשך כמה לילות. בצדק התזוזה איטית יותר. צדק מסיים הקפה סביב השמש פעם ב-12 שנה ולכן הוא עובר מקבוצה לקבוצה בשמים פעם בשנה. כדי לראות את התנועה יש לצפות פעם בשבוע כאשר ההבדל כבר יהיה ניכר. בשבתאי התזוזה היא איטית אף יותר. שבתאי מסיים הקפה פעם ב-30 שנה וכדאי לצפות פעם בשבועיים/חודש ולראות תזוזה ניכרת.
אוראנוס ניתן לראייה בעין, אך הוא חיוור מאד, גם משך ההקפה העצום (84 שנה) לא מראה תזוזה ניכרת אלא בהפרש של חודשים ושנים. מסיבות אלו אוראנוס לא זוהה בעבר ככוכב לכת.

תנועה אחורנית
התופעה המשונה ביותר בתנועת כוכבי הלכת היא שתנועתם בשמים אינה אחידה. לעיתים נראה שהם נעצרים, זזים קצת אחורה, נעצרים שנית וממשיכים קדימה. שרטוט של תנועתם ייצור מעין מעגל בשמים. תנועה משונה זו היוותה בעיה רצינית לאסטרונומיה הקדומה שכן לא הייתה אפשרית להסבר כהקפה של עצם את כדור הארץ. הפתרון היה הסבר תנועה הכולל מספר מעגלים שבהם נע כוכב הלכת ומאפשרים תנועה כזו. בפועל התנועה נגרמת משילוב תנועותיהם של כדור הארץ וכוכב הלכת סביב השמש כך שמתקבלת אשלייה כאילו כוכב הלכת זז אחרונה על מנת לצפות בתנועה זו יש להצטייד במפת שמים, ולצייר את מיקום כוכב הלכת (בערך) ליד הכוכבים ולעקוב כל לילה. את המועדים בהם כוכב לכת עובר לתנועה אחורנית ניתן למצוא בלוחות שבאלמנך האגודה.  התמונה המצורפת מתארת היטב את התנועה לאחור של מאדים. תמונות וספות כדאי למצוא באתר APOD. יש להגיע לדף החיפוש ולחפש Retrograde motion. מומלצת במיוחד תמונה וסרט וידאו המראים את תנועתו של שבתאי בשמים במשך שלוש שנים!
תנועת שבתאי במשך שלוש שנים. מומלץ ללחוץ עת התמונה. התמונה של פיטר וינרויטר

הרחבה על תנועה אחרונית באסטרופדיה העברית.
תנועת כוכבי הלכת לא תמיד יוצרת מעגלים אלא צורות אחרות, וניתן לראות עוד הנפשה של התנועה,

התקבצויות
כל כוכבי הלכת נעים על אותו מישור שמימי. גם השמש והירח נעים על מישור זה שזכה לשם מישור הליקויים (אקליפטיק). קבוצות הכוכבים הנמצאות במישור זה נקראות גם גלגל המזלות. אלו הן 12 קבוצות שבהן השמש עוברת במהלך השנה. חוץ מעובדה זו אין בהן שום ייחוד לעומת יתר קבוצות הכוכבים בשמים. לכן כוכבי הלכת נמצאים לעיתים קרובות אחד ליד השני (מרחק של מעלות בודדות ואפילו פחות). התקבצות הינה מראה נעים מאד לעין. התקבצות של שני כוכבי לכת הינה נפוצה מאד, שלושה זה כבר מעניין וארבעה כוכבים ביחד זו חגיגה. לעיתים גם הירח מצטרף לחגיגה זו של התקבצות כפי שהיה לא מזמן בהתקבצות של הירח, נוגה וצדק. למידע אודות התקבצויות יש לעיין בלוחות.


התכסויות
אירוע נדיר יותר מהתקבצות הוא התכסות כאשר הירח מכסה את כוכב הלכת כך שלא ניתן לראותו. התכסויות הינן נדירות למדי, אך כשהן קורות זה אירוע מרתק שלמרות שאפשר לראותו בעין, מומלץ להצטרף לתצפית מאורגנת עם טלסקופים. מישראל היו ב-2006 שתי התכסויות, של נוגה ושל שבתאי.
נוגה דקות אחדות לאחר תום ההתכסות. שימו לב לצורתו של נוגה המראה שגם לכוכבי הלכת יש מופעים. צילום: גדי איידלהייט

פרטים אודות התכסויות מפורסמות באלמנך האגודה של יגאל פת-אל וגם ניתן לראותם בצורה נוחה במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א בלוח האירועים.


תופעות ותצפיות פרטניות
נגה וכוכב חמה
נגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת הנמצאים בין כדור הארץ לבין השמש ולכן מכונים כוכבי הלכת הפנימיים. מאחר והם תמיד קרובים לשמש, הם יראו או מיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה למשך שעות בודדות בלבד.
נוגה קל מאד לצפייה, הוא כל כך בולט שלא ניתן להתעלם ממנו. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים לאחר השמש והירח. למעשה הוא כל כך בהיר עד שבעין רואים אותו כמעין יהלום ולא כנקודה בודדת. כמו כן אורו חזק והוא יכול לגרום לצל.

נוגה כל כך בהיר שהוא הכוכב היחידי שניתן לראות באור יום מלא! הזמן המומלץ לביצוע תצפיות כאלו הוא כאשר נוגה בשיא המרחק (הזוויתי) מהשמש. יש לעמוד במקום בו השמש מוסתרת כדי לא להסתנוור מאור השמש וגם כדי לא להביט בה בטעות, ולחפש את נוגה בשמים. השיטה הטובה ביותר היא למצוא את היום שבו נוגה קרוב לירח (מופיע באלמנך האגודה), למצוא קודם את הירח ביום ואז לחפש לידו את נוגה. שימוש במשקפת יכול לעזור, אך שוב יש להיזהר שלא להביט בשמש.
שתי ההתכסויות הקרובות של נוגה בירח יתרחשו בישראל בשעות היום. יהיה ניתן לצפות בהן לפי ההסברים שהובאו לעיל. ההתכסות הקרובה היא ב-16/5/2010 וכשנה לאחר מכן ב-30/06/2011. מי שיוכל לראות דרך טלסקופ או משקפת המראה יהיה מרהיב אף יותר.

כוכב חמה קשה לצפייה הרבה יותר. הוא אינו בהיר כמו נוגה וגם הוא קרוב מאד לשמש. לכן צריך לצפות בו מיד לפני הזריחה או לאחר השקיעה כאשר האופק (מזרחי או מערבי) נקי מעננים ובהיר. אנקדוטות מעולם האסטרונומיה מספרות שאפילו קפלר או קופרניקוס לא ראו מעולם את כוכב חמה בעין עקב מיקומם בקוי רוחב גבוהים מאד.

בדומה לליקוי בו הירח נמצא בינו לבין השמש, ייתכנו מצבים בהם כוכב חמה ונוגה נמצאים בקו ראיה עם השמש. במצב זה הם מסתירים חלק קטן מאד מהשמש. בעין לא מורגש שום הבדל, אבל בטלסקופ שמש מיוחד אפשר לראות עיגול שחור הנע על פני השמש. מעברים של נוגה נדירים מאד והמעבר הבא יתרחש בשנת 2012 ואחריו לא יהיה מעבר במשך למעלה ממאה שנה. המעבר יראה מישראל מיד בזריחה כשהוא כבר באמצעו ולמשך כשעה. קומו מוקדם בבוקר, מיצאו מקום נקי מעננים הצופה מזרחה, וצפו במראה ייחודי זה. מעברים של כוכב חמה שכיחים יותר (פעם בשמונה שנים) אך פחות מרשימים עקב גודלו הקטן.

מאחר ושני כוכבי לכת אלו נמצאים ביננו לבין השמש, תמיד רק חלק מפניהם מחזיר אלינו אור. הדבר גורם לכך שהם יראו בטלסקופ כמו הירח ויהיו להם מופעים. אפקט מעניין הוא שככל שכוכב הלכת קרוב יותר לכדור הארץ המופע נהיה חסר יותר (אולם הכוכב גדול יותר), וככל שהמופע מתמלא כוכב הלכת מתרחק ויהיה יותר קטן. כוכב לכת מלא לא ניתן לראות מאחור והוא מול השמש (צופים מיומנים  מאד יכולים לנסות ולהתבונן עם טלסקופ. הצפייה הינה מסוכנת עקב הקירבה לשמש ולא מתאימה למרבית הצופים).

מאדים
התכונה המאפיינת ביותר את מאדים היא צבעו האדום. המרחק בין כדור הארץ למאדים משתנה מאד ויכול להגיע בין 60 מיליון קילומטר ל-360 מיליון קילומטר. במאדים כדאי לצפות (בעין וגם בטלסקופ) כשהוא קרוב. בעין יראה צבעו האדום בבירור ובטלסקופ יראו פרטים רבים על פניו. כאשר הוא רחוק, צבעו לא יהיה מרשים כל כך וגם בטלסקופים רגילים לא יראו כמעט פרטים עליו.

צדק ושבתאי
צדק ושבתאי הינם כוכבי לכת ענקיים. צדק הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים לאחר נוגה. בעין אפשר לראות איך בהירות צדק ושבתאי משתנה בהתאם למרחקם מכדור הארץ. יש לבדוק בלוחות מתי הם במרחק מינימאלי ולהשוות בהפרש של כמה חודשים. מעבר

צדק ושבתאי הינם אובייקטים מצוינים לתצפית עם טלסקופים. בצדק יראו את ארבעת הירחים הגדולים ואפשר לעקוב אחרי התנועה שלהם סביב צדק (כאשר לפעמים הם מטילים צל עליו או נעלמים מאחוריו). בשבתאי יראו הטבעות העוטפת אותו בצורה נהדרת ובנוסף ניתן לראות מספר ירחים.

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר גלגלים ומזלות מאת עידו יעבץ 

מה הציל את אפולו 13 חלק שני

גורם רביעי - איך חוזרים לכדור הארץ
לאחר התקלה, עמדו שתי אפשרויות חזרה לכדור הארץ. מהירה ומסוכנת או בטוחה ואיטית. המהירה, כלל שימוש במנוע רכב הפיקוד לצורך סיבוב ושינוי מסלול שיוביל חזרה לארץ. הבעייה היא שהמנוע קרוב מאד למיכל החמצן שנפגע. איש לא ידע אם הוא עובד ואיך. הפעלה שגויה שלו והחללית יכולה להישלח להתרסקות לירח או למקום לא ידוע אחר. האפשרות הבטוחה והאיטית היא מסלול החזרה החופשי. לתת לכוחות הגרויטציה לעשות את שלהם ולמעשה להגיע עד הירח, להקיף אותו ולחזור, כמעט כמו במשימה רגילה. הבעיה, גם למעוף כזה צריך הפעלת מנוע לתיקוני מסלול. כמובן לרכב הנחיתה על הירח יש מנוע. הוא מיועד לנחיתה על הירח ולא לשינוי מסלול של כל המכלול (רכב הירח , ורכב החלל). וגם זה משהו שלא ברור שיעבוד. בסרט רואים את ג'ין קרנץ, פקח הטיסה האחראי אוסף את כל המהנדסים ואומר:" לא מעניין אותי מה זה תוכנן לעשות, תגידו לי מה זה יכול לעשות". הבחירה הייתה בדרך האיטית והבטוחה (כמובן אורך המשימה גרר בעיות רבות בהמשך, בחוסר חמצן נקי, מים והספק חשמלי). לצורך כך המנוע הופעל שנית (המנוע מתוכנן לפעולה אחת בלבד) לשם הגברת המהירות וקיצור המשימה בעשר שעות.
רכב הפיקוד. מכיל מנועים ומיכלים. מיכל חמצן מספר 2 (סקטור ארבע נפגע). איש לא ידע אם המנוע ימשיך לתפקד ואיך. מקור: נאסא
צילומים שנעשו לאחר ניתוק מכלול הפיקוד הפגוע הראו פגיעה קלה בנחיר (NOZZLE - המקום ממנו יוצא ההדף) שהיו יכולים להשפיע על פעולת המנוע הראשי, אבל כמובן שאי אפשר לדעת מה היה קורה אם היו משתמשים בו.

גורם חמישי - המנוע שלא עבד
הרבה לפני הפיצוץ בחלל, אירעה תקלה נוספת חמורה לא פחות. בזמן השיגור אחד ממנועי השלב הראשון הפסיק לפעול. ההפסקה עצמה לא היוותה בעייה (שאר המנועים עבדו כמה דקות יותר כדי לפצות על איבוד הכח), אבל ההפסקה נבעה כתוצאה מתקלה ומטעות תכנונית במבנה הטיל (שתוקנה רק באפולו 14). בזמן השיגור הדלק והחומרים בשלב הראשון נעו בתדירות גבוהה והגיעו לתדר העצמי של המערכת (מצב המזכיר בום על קולי בו הגלים פוגשים אחד את השני ומגבירים מאד את עוצמתם). המשך הפעלת המנוע יכול היה לגרום לפיצוץ כל הרכב (תקלה דומה אירעה באפולו 6 חללית לא מאויישת, בה הפיצוץ העיף חלק מהטיל והחללית נכנסה למסלול לא מתוכנן סביב כדור הארץ). למעשה לא ברור עד היום, מה הפסיק את המנוע, חיישן לחץ שאינו קשור לאפקט הרעידות חש בבעיה, למרות שפעולת המנוע הייתה תקינה והפסיק אותו. הפסקה זו כנראה הצילה את חיי האנשים עוד הרבה לפני התקלה בחלל עצמו. בתור קוריוז לאחר התקלה במנוע, אמר ג'ים לוואל את המשפט הבא (בתרגום חופשי): "זו הייתה התקלה הקריטית של הטיסה ומעכשיו הכל ילך חלק"


גורם שישי - ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ
אלפי שנים ניווטו ימאים את דרכם על פי הכוכבים. מיקום הכוכבים אינו משתנה והם משמשים עזר מצוין לניווט. גם בחלל אפשר לנווט לפי הכוכבים. בחלל חשוך כל הזמן, אין אטמוספירה עננים ואובך, והכוכבים נראים בקלות. אכן, כל תוכניות החירום לכשל במערכות הניווט של חלליות אפולו כללו ניווט לפי הכוכבים. אולם מהנדס אחד בחברה האחראית על מכשירי הניווט היה  מוטרד מהשאלה איך ינווטו אם לא יראו את הכוכבים ופיתח תוכנית חליפית המסתמכת על קו הצל של כדור הארץ (הקו המבדיל בין היום לבין הלילה). התוכנית נבדקה באופן תיאורטי והוכנסה למחשבי הניווט. התוכנית נבדקה בזמן אמת בזמן מסע אפולו 8 (החללית הראשונה שהגיעה למסלול ירח, אך כמובן לא נחתה עליו) על יד גי'ם לוואל עצמו (מפקד אפולו 13). בשלב הראשון בוצע ניסוי ניווט לפי כוכבים בצורה רגילה אך ג'ים לחץ על כפתור CLEAR ולא על ENTER והנתנוים נמחקו, במרכז הבקרה החליטו לנסות את תכונית החירום ואישרו שהיא עובדת. בזמן החזרה של אפולו 13 לארץ, היה צורך בתיקוני מסלול עקב דליפת גז שהסיט את החללית ממסלול החזרה. כניסה בזווית לא נכונה לאטמוספירה והחללית קופצת עליה כמו אבן על מים בחזרה לחלל. תיקונים אלו הצריכו מערכת ניווט, אבל הפעת המערכות היתה דורשת יותר מדי חשמל, לפי הכוכבים אי אפשר היה לנווט בגלל כל השברים והלכלוך מהפיצוץ, שגרמו לכך שאי אפשר יהיה לראות את הכוכבים כמו שצריך. נשארה דרך אחת, ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ.

תרשימי ניווט מאפולו 13


קישורים דומים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון

מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13

יום חמישי, 15 באפריל 2010

יורי גגארין

הלילה של יורי הינו אירוע המתקיים מדי שנה סמוך תאריך שיגורו של יורי גגארין לחלל. יורי גגארין, האדם הראשון בחלל בטיסה היסטורית בעיצומו של מירוץ החלל ב-12 לאפריל 1961 (כנראה בשנה הבאה חגיגות החמישים יהיו משמעותיות). יורי גגרין הקיף את כדור הארץ פעם אחת בלבד נחת בשלום לאחר 108 דקות ומיד נהיה לגיבור לאומי. יורי נהרג בהתרסקות מטוס טראגית בשנת 1968.
יורי גגארין
האוניברסיטה הפתוחה הצטרפה ליוזמה העולמית (222 כינוסים ב-57 ארצות 7 יבשות ושני עולמות) בערב הוקרה שכלל הרצאות, תצפיות וסרטים .
ההרצאות בנושא אדם בחלל כללו תחזית קדימה של טל ענבר ממכון פישר לתעופה וחלל למשימות עד שנת 2050 וסקירה של תוכניות החלל של ארה"ב, רוסיה, אירופה, סין הודו ויפן. טל הדגיש את החזרה הענקית אחורה שכן האדם נחת על הירח לפני 40 שנה בתוכנית שאורכה היה שמונה שנים בלבד, ואילו היום התוכנית לשליחת אדם לירח של ארה"ב בוטלה והגעה למאדים מתוכננת לעוד עשרות שנים. מדינות נוספות מתכננות משימות לירח לקראת שנת 2030.
אילן מנוליס פירט את הסיבות הבריאותיות שבגינן מסע ארוך למאדים (כמעט שנתיים) אינן אפשריות, אם כי תיקן את כותרת ההרצאה מ: "מדוע לא נגיע אף פעם למאדים: ל: "מדוע לא נגיע בקרוב למאדים". כנראה ששיפור אפשרויות ההינע והגיעה מהיר למאדים תוך חודש במקום תוך 10 חודשים יאפשרו טיסה כזו בעתיד.
פרופ' יואב יאיר סקר את תאונות החלל המאוישות והסיבות להן. בחלל נספו עד היום 21 איש (בחמש תאונות שונות: אפולו 1 - בתא הפיקוד על כן השיגור בעת ניסוי, המעבורות צ'אלנגר וקולומוביה וחלליות סויוז 1 ו-11). המכנה המשותף לתאונת הן אי אמירה חד משמעית של הסיכונים. לחצים פוליטיים לשגר בכל מחיר ולא לאחר בלוחות הזמנים וגם אולי הפחד להיות היחיד שמתריע מול כל השאר שמסכימים.

כמו כן הועלה בהקשר זו סיפורה של אפולו 13 שניתפס בנאסא כהצלחה למרות שלמעשה היה אירוע של תאונה חמורה שבדרך נס נגמר בשלום (ורוא סדרת הכתבות על אפולו 13).
אורח הכנס קולונל בוריס וולינוב האסטרונאוט / קוסמונאוט היהודי הראשון בחלל, סיפר את קורות חייו, על האימונים הראשונים בתוכנית החלל והלא נודע, ועל סיפור התקלה שאירעה לו בחללית סויוז 5. כמו כן הוקרן סרט המשחזר את הטיסה. בין הפרטים המענינים שסיפר היה שהרוסים לא ידוע מה יקרה לאדם בחלל ולכן דאגו שמחשבי החללית יעשו את כל המשימה והאדם יצטרך לפתור תרגילים לוגיים להוכיח למכונה שהוא כשיר לקחת פיקוד.
בזמן התקלה הוא הפר נהלים שאסרו לשדר על תקלות (שהאמריקאים לא ידעו כלום) על מנת שהמהנדסים יוכלו ללמוד מה קרה ולתקן בטיסות הבאות וגם ניסה להעביר מידע באמצעות הספרים שנשארו בחללית. כאשר נחת בשלום, היה זה 600 קילומטר מהיעד המתוכנן באמצע סופות שלגים וקור טיפוסי של 40 מעלות מתחת לאפס. הדבר הראשון שביקש מהמחלצים היה סיגריה ואלו התנצלו שיש להם רק את הסוג הפשוט ביותר (מתוך הנחה שאדם שבא מהחלל בטח רגיל לסטנדרטים גבוהים), אבל הוא אמר שלא משנה מה יש להם. לאחר מכן שמע מחבר במרכז הבקרה, שכאשר ראו שם את המצב החמור בשעת התקלה, התחילו לערוך מגבית...

לאחר סיום ההרצאות נערכה תצפית טלסקופים קצרה בארגון חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואף אני נטלתי בה חלק, ולסיום הערב המוצלח הוקרן הסרט 2010.
ההרצאות יהיה זמינות בוידאו באתר האוניבריסטה הפתוחה בעוד מספר ימים


מאמרים קשורים:
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
כנס החלל הבינלאומי 2009
מעבורת החלל
כרזת האירוע הלילה של יורי גגרין - האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה מארגנת כנסים רבים וכדאי להתעדכן

יום שלישי, 13 באפריל 2010

תזריע מצורע

המאמר לתזריע מצורע עבר לאתר פרשת השבוע.
נא ליחצו על הקישור למעבר לאתר החדש

מה הציל את אפולו 13

כהמשך למאמר על אפולו 13 נביא מבט נרחב יותר על המשימה. המשימה הייתה המשימה השלישית לירח. ביום השלישי למשימה, אירעה תקלה במיכל החמצן שגרמה לפיצוצו. החללית כמעט שותקה לגמרי ואספקת החמצן והדלק שלה נפגעה חמורות. הצוות נאלץ לעבוד ממודל הפיקוד המרווח יחסית, לרכב הנחיתה על הירח שתוכנן לשהייה של שני אנשים בלבד ולהרבה פחות זמן. לשלושה אנשים היה שם צפוף, קר ומחניק (לא כל כך הייתה בעייה של חמצן כמו של ניקוי האויר מפחמן דו חמצני). למרות וכנגד כל הסיכויים, בתקלה כל כך מרוחקת מכדור הארץ, חזרו האסטרונאוטים בריאים ושלמים.

מגזין האינטרנט UniverseToday  יצא בסדרת מאמרים על הגורמים להצלת אפולו 13. הסדרה נכתבה על ידי ראינות עם ג'רי וודפיל שהיה אחד מצוות הערכת המשימה (ג'רי לא ישב בחדר הבקרה, אלא בבניין סמוך, שם ריכזו מומחים בעלי תחומי ידע, למקרה שיצטרכו להם).
ג'רי וודפיל. עובד בחדר הערכת המשימה

אנו נביא תקציר של הסיבות ובכל תקציר תופיע תמונה מהמאמר המקורי ב-Universe Today מומלץ מאד לקרוא את המאמרים המלאים (הכותרות מפנות למאמרים המלאים באנגלית).

גורם ראשון - העיתוי (כמו תמיד, הכל ענין של טיימינג)
זמן התקלה הינו קריטי. אופי התקלה לא איפשר כלל חזרה לארץ וחייב לבצע הגעה לירח, כניסה למסלול סביבו, התנתקות מהירח וחזרה לארץ. אם התקלה הייתה מתרחשת מוקדם מדי, לא היה מספיק זמן (במונחים של חמצן ומשאבים חשמל בחללית) לעשות את כל הדרך הזו. אם התקלה הייתה מתרחשת מאוחר יותר, ייתכן מצב בו גי'ם לוואל פרד הייז היו מגלים שהם נמצאים על הירח אולם רכב שאמור להחזיר אותם לכדור הארץ יצא מכלל שליטה, ולג'ק סוייגרט לא הייתה אפשרות להינצל על ידי רכב הנחיתה
הנזק שנגרם למיכל נראה בבירור. צולם מרכב החיתה על הירח לאחר ניתוק מודול השירות ומודל הירח (וחזרה לארץ במודול הפיקוד בלבד)
גורם שני - הפתח שלא נסגר

האינסטינקט הראשוני של הצוות לאחר הפגיעה היה לסגור את כל הפתחים לרכב הפיקוד כדי שהחמצן שנשאר בו לא ידלוף. בין הפתחים היה גם הפתח לרכב הנחיתה על הירח. הפתח לא נסגר גם לאחר כמה נסיונות והאסטרונאוטים עברו לפעולות אחרות. כזכור, רכב הנחיתה על הירח שימש סירת ההצלה של הצוות והעובדה שהיה פתוח חסכה מספר דקות יקרות לו היה צריך לפותחו שוב (את הפתח צריך לפתוח, לאחסן בצורה מאובטחת, לחבר סולמות מעבר וכו', זה לא פשוט כמו פתיחת דלת בבית).
פרד הייז עובר בין רכב הפיקוד לרכב הנחיתה. מקור: נאסא
גורם שלישי - החצבת שלא הייתה

שלושה ימים לפני ההמראה התגלה דבר מדאיג. חבר בצוות הגיבוי (צ'רלי דיוק) נדבק מהבן שלו וחלה  בחצבת. בדיקות שנערכו לשאר האסטרונאוטים העלו שקן מטינגלי אינו מחוסן מפני הנגיף, ולמרות שלא היו לו כל סימני מחלה הוא קורקע מהטיסה והוחלף על ידי ג'ק סוויגארט (החשש היה שהמחלה תתפרץ בדיוק כאשר קן לבד ברכב הפיקוד בעוד חבריו על הירח, חשוב להבין שמי שנשאר ברכב הפיקוד לבד הוא האדם הבודד ביותר ביקום, והאדם הקרוב אליו נמצא במרחק אלפי קילומטרים. בצד הרחוק של הירח, אין גם אפשרות תקשורת לכדור הארץ).
בסרט אפולו 13 רואים איך ברגע התקלה קן מגיע למרכז החלל ומסייע בסימולציות ובתכנון הצעדים, לפי ג'רי וודפיל, ג'ק סוויגארט היה האיש הנכון במקום הנכון. ג'ק הכיר מאד טוב את המערכות, ואת נהלי החירום שלהם. היה לו מבנה גוף עמיד יותר והוא הצליח להתמודד עם תנאי הקור וחוסר המים. יותר חשוב מכך ההכרה עם המערכות איפשרה לו (בעזרה עם פרד הייז שהיה בעל רקע עיתונאי) לרשום בדיוק את הפרוצדורה החדשה לנחיתה כפי שהתקבלה מכדור הארץ. בסרט רואים את המהנדסים באים עם ערמת ניירות ענקית ואיך מתחילים להעביר את הפרוצדורה לאסטרונאוטים. מדובר במאות שלבים שכל פרט חשוב והסדר קריטי, והעברתם בעל פה עם מערכת תקשורת כושלת ללא טעויות הייתה אתגר עצום.
ג'ים לוואל וג'ק סוייגארט - מקור: נאסא

קן מטינגלי מעולם לא חלה בחצבת. הוא וצ'רלי דיוק, טסו לחלל במשימת אפולו 16.

קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13

יום ראשון, 11 באפריל 2010

יום הזכרון לשואה ולגבורה

תאריכו של יום הזכרון לשואה ולגבורה נקבע בהחלטת הכנסת מ-1951. תאריך יום השואה מזוהה עם פרוץ מרד גיטו וורשה. מרד גיטו וורשה פרץ בערב פסח תש"ג (1943). כמובן שקביעת יום זכרון בערב חג אינה אפשרית. התאריך נקבע פחות או יותר לאמצע המרד וכשבוע לפני יום הזכרון ויום העצמאות. לתאריך גם קירבה מסוימת לתאריך כניעת גרמניה הנאצית.
הרבנות הראשית הקדימה את הכנסת וקבעה את יום הקדיש הכללי, יום בו יאמרו קדיש על נפטרים שתאריך פטירתם אינו ידוע לי' בטבת עוד בשנת תש"ט (1949), אחד מארבע תעניות במסורת ישראל. ייתכן שהיה מתאים יותר לקבוע את היום לתשעה באב, ולבכות בו גם על חורבן הארץ, וגם על חורבן הגלות, אולם י' בטבת קרוב יחסית לתאריך שחרור מחנה המוות אושוויץ. הרבנות קיוותה שהכנסת תקבל את החלטתה לגבי התאריך כחוק.
אולם למדינת ישראל הצעירה בעלת יחס אמביוולנטי לניצולים, לא רצתה להנציחם על ידי קדיש אלא על ידי הדגשת הגבורה ובפרט גבורת הלחימה וההקרבה העצמית כפי שבאה לידי ביטוי במרד גטו וורשה, שכן ברור שסיפור המרד לא יכול היה להסתיים אחרת מכפי שהסתיים.
איני יודע אם זו הצורה היחידה לבטא גבורה. אנשים המתעקשים להמשיך בשיגרת חייהם במחנה, להתפלל, להסתרק, אולי לרחוץ פנים כשאפשר, ולנסות לשמור על צלם האדם שלהם, הינם גיבורים לא פחות מאלו שאחזו בנשק בדרך למותם. האנשים שוויתרו לחבר, לאמא, לאח הקטן על פרוסת הלחם העבשה היחידה שלהם והתעקשו לחיות, גיבורים לא פחות מאלו שלקחו נשק וכמה גרמנים בדרך למוות הבטוח.
הניצולים ששרדו ועלו לארץ, וחלקם נשלחו מיד לשדות מלחמת העצמאות וחלקם התקשו מאד להתאקלם במדינה הצעירה שלא ידעה איך להתייחס לניצולים אלו ושהם עומדים ומדיליקים משואות ומספרים את סיפורם לדורות השלישים והרביעיים, הינם גיבורים לא פחות. על תרומתם למדינה אפשר לקרוא בתערוכה חדשה ביד ושם
בחרנו בחיים - תערוכה מקוונת ביד ושם

קביעת תאריך הזכרון לחודש ניסן מעלה עד היום בעיות. חודש ניסן במסורת היהודית הינו חודש הגאולה. לא אומרים בו תחנון, ולא נושאים בו הספדים. למרות זאת בספירת העומר (תקופה שאמורה לסמל שמחה והכנה לחג מתן תורה) בה מתאבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא בזמן מרד בר כוכבא (ואולי אבל כללי על חורבן הארץ במרד) נוהגת עם מנהגי האבלות שלה. כמו כן בקהילות אשכנז נאמרת קינת "אב הרחמים" בשבתות למרות שיש מקום לא לאומרה בחודש ניסן. בקינה זו מתאבלים על קהילות הריין שנחרבו במסעי הצלב בשנת ד'תתנו (1096). ולכן יש אפשרות לקבוע גם ימי אבל בניסן והתקדימים כבר קיימים במסורת היהודית.
גם הויכוח על התאריך מתאים למרד גטו וורשה. שתי קבוצות יהודיות היו במרד, האחת בעלת אופי ימנית  והשניה בעלת אופי שמאלי יותר. אלו קראו לאלו פאשיסטים ואלו קראו לאלו קומוניסטים. גם בקשיים של הגטו היהודים היו מפורדים והתקשו לשיתוף פעולה נגד האויב הגרמני. מחלוקות דומות היו גם בתקופת הסזון ולמעשה ממשיכות עד ימינו. דומה לי שהלקח המרכזי מהשואה, שלא הפרידה בין יהודים מהשקפה מסוימת נעוץ בהכרה זו.
גם קביעת התאריך מיד לאחר חג הפסח ובסמוך ליום הזכרון והעצמאות יש בה משום נבואת יחזקאל (ט"ז ו): "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי".


יום רביעי, 7 באפריל 2010

אסטרואידים

מפעם לפעם עובר אסטרואיד גדול יחסית במרחק קרוב יחסית לכדור הארץ. אין צורך להיבהל. גדול יחסית פירושו 22 מטר וקרוב יחסית פירוש 360,000 קילומטר. יחידת המדידה למרחקי המעברים היא מרחקי ירח (400,000 קילומטר) ומעבר בפחות ממרחק ירח אחד אינו מאד מצוי. אין סיבה כלל לחשש אולם ההזדמנות נקרתה לכתוב קצת על אסטרואידם ושביטים המרחפים להם סביבנו בחלל.

חגורת האסטרואידים
חגורת האסטרואידים נמצאת בין מאדים לצדק והיא נתפסת כחגורה צפופה מאד. בסרטים רואים איך החללית צריכה להיזהר שלא לפגוע במשהו כל שנייה. למעשה הצפיפות נמוכה מאד וכל החלליות ששוגרו עברו דרכה בלי לפגוש שום אסטרואיד, למעט חלליות שתוכננו להגיע לאסטרואידים (לצלם מרחוק או אפילו להתנגש בהם). עדיין כמות האסטרואידים מוערכת במיליונים רובם בגודל של אבק. לגבי מסע לאסטרואידים, החללית DAWN בדרך לקרס וויסטה, שני האסטרואידים הגדולים. באתר DAWN תמצאו מידע עדכני על המשימה וחמרים נוספים ובפרט הוראות הרכבה  לדגם מנייר של החללית (מומלץ לילדים)

גודל וצורת האסטרואידים
אסטרואיד אחד ענק - קרס (CERES) מהווה שליש מהמסה הכוללת של האסטרואידים, וקוטרו כ-1000 קילומטר, גודלו זיכה אותו לכינוי כוכב לכת ננסי (הוא אכן כדורי), האסטרואיד השני בגודלו כבר קטן בחצי ולא בטוח כלל שצורתו כדורית, אלא דומה יותר לתפוח אדמה. אסטרואידים קטנים יותר הם בעלי צורות שונות מאד כדוגמת בוטן או יהלום.


שמות לאסטרואידים
אסטרואידים מקבלים מספר לפי סדר הגילוי שלהם (אבל לא על שם המגלים אותם), כיום יש לכמה אלפי אסטרואידים שמות, ולא חסרים אסטרואידים נוספים להנציח שמות של אנשים אחרים. רוצים שעצם ייקרא על שמכם? יש רק דרך אחת להבטיח זאת. גלו כוכב שביט. שביטים נקראים על שם הראשון שגילה אותם.

האם האסטרואידים הם כוכבי לכת?
ארבעת האסטרואידים הגדולים - קרס ווסטה פאלאס ויונו זוהו כעצמים שאינם כוכבי שבת וסווגו ככוכבי לכת ואפילו קיבלו סימנים אסטרולוגיים משלהם. כאשר הובן שבמרחב שלהם קיימים עשרות גופים כאלו, הפסיקו להתייחס אליהם בתור כוכבי לכת. רק קרס בגלל גודלו העצום (יחסית) זכה לתואר כוכב לכת ננסי (כמו פלוטו)
תמונות של קרס ווסטה. צילום האבל. מקור: נאסא


האם אסטרואידים אחראיים לקיום החיים על כדור הארץ (פעם ראשונה)?
ייתכן מאד שכן. בראשית היווצרות מערכת השמש התנגשויות של אסטרואידים ושביטים בכדור הארץ הייתה שכיחה מאד (ההפצצה הגדולה). קיים יסוד סביר להאמין שהתנגשויות אלו הביאו מים ותרכובות פחמן לכדור הארץ ואפשרו את היווצרות החיים. מעניין להזכיר בהקשר זה את ההפרדה בין המים התחתונים לבין המים העליונים בבריאת העולם. כיום ניתן לראות במים העליונים את המים הנמצאים בכוכבי השביט המקיפים את כל מערכת השמש וכמותם היא עצומה (בסדרי גודל יותר מהמים על כדור הארץ). כמובן שכל המים האלו הם במצב צבירה מוצק.

האם אסטרואידים אחראיים לחיסול החיים על כדור הארץ?
כנראה שכן. במדע ידועות כמה התנגשויות אסטרואידים גדולות, אחרת אירעה לפני כמה מאות מיליוני שנה והשמידה כ-95% ממיגוון החיים על כדור הארץ שהיה רק בתחילת דרכו הביולוגית. ההתנגשות המפורסמת ביותר אירעה לפני 65 מיליון שנה וחיסלה את הגזע השולט בכדור הארץ, גזע של ציפורים ולטאות ענק, והשאירה מקום להתפתחות היונקים (אנחנו). שוב אפשר לראות התפתחות זו במעבר בין היום החמישי ליום השישי בבריאת העולם.

האם אסטרואידים אחראיים לקיום החיים על כדור הארץ (פעם שנייה)?
יש סברה רווחת שגוש סלע ענקי התנגש לפני מיליארדי שנים בכדור הארץ בעוצמה שגרמה לכמויות עצומות של חומר להינתק מכדור הארץ ולהפוך לגוף עצמאי. זו אחת התיאוריות למקורו של הירח. לירח יש תפקיד נכבד בשמירה על כדור הארץ בזוית של 23 מעלות נטייה על צירו, זווית המאפשרת את עונות השנה ואת קיום החיים כפי שאנחנו מכירים אותם.


האם נאסא תפוצץ אסטרואיד שמתקרב יותר מדי לכדור הארץ?
כנראה שלא. פיצוץ כמו בסרט ארמגדון הוא רעיון גרוע מאד, במקום עצם אחד גדול שיודעים איפה הוא נמצא יתקבלו מיליוני עצמים קטנים שאין עליהם שליטה. הרבה יותר הגיוני יהיה להצמיד רקטה עם מנוע טוב לאסטרואיד שנים רבות לפני תאריך ההתנגשות הצפוי ולהסיט אותו ממסלולו. אירוע דומה אירע מעל כדור הארץ. בפברואר 2009 אירעה התנגשות של שני לווינים בחלל והתוצאה הייתה מיליוני שברים וטונות של זבל חלל בלתי נשלט המסכן לווינים וחלליות אחרות.

אם האסטרואידים בין מאדים לכדור לצדק, איך הם בכלל מגיעים לפה?
מרבית האסטרואידים נמצאים שם, אבל רבים אחרים נמצאים חופשיים במערכת השמש בכל מיני מסלולים מוזרים סביב השמש. אסטרואיד אינו נופל לכדור הארץ. למעשה, מסלול האסטרואיד ומסלול כדור הארץ נוגעים אחד בשני וכששניהם נמצאים באותו מקום באותו זמן יש התנגשות. האיור הבא מאתר נאסא ידגים זאת:
אסטרואידים גם יכולים לשנות מסלול. בגלל שהם קטנים, הם מושפעים קלות מאד מארנגיית השמש שהם מקבלים (הם קולטים אנרגייה ופולטים אותה, וההפרש הופך לאנרגיית חום שנותן השפעה זעומה על המסלול). השפעות זעומות אלו יכולות להצטבר ולזרוק אסטרואידים למסלול שונה לחלוטין ממה שהיו בו מיליוני שנים.

האם יש אסטרואידים מלאכותיים?
כן. השלב השלישי של טילי סאטורן ששימשו למסע לירח בתוכנית אפולו יצאו מכח המשיכה של כדור הארץ ולכן הם במסלול סביב השמש. מסלולם באופן טבעי חוצה את מסלול כדור הארץ ומתבצעים מעקבים גם אחריהם.

מי שומר עלינו?
קיים גוף המכונה SPACEGUARD שעוקב ומגלה את כל האוביקטים האלו. לישראל יש תרומה חשובה לגוף באמצעות שלוחת "מגיני ארץ". השם הסמלי לקוח מפרק התהילים שאנו אומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה, ואולי גם דבר זה מרמז על הקשר בין האסטרואידים לחיים על כדור הארץ. מידע נוסף אפשר למצוא באתר NEO של נאסא

האם ידוע על פגיעות מהזמן האחרון?
לפני כשנה וחצי פגע אסטרואיד בסודן. נקודת הפגיעה הייתה חזויה, והמאורע תועד. לאחר מכן גם נמצאו שרידים. ראו כתבה באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. פרט לכך התנגשויות קורות כל לילה. רובן עם חלקיקים בגודל של גרגר אבק. אלו מטאורים שאפשר לראות בכל לילה וחלקם מגיע משאריות אסטרואידים. תופתעו לדעת שכדור הארץ גדל במסתו בכמה טונות כל יום מפגיעות של מטאוריטים.

האם ניתן לראות אסטרואידים בעין?
את הגדולים ניתן לראות בעין אבל רק ממקום חשוך ורק בחלק מהזמן. הם על סף גבול הראייה. הרבה אסטרואידים אפשר לראות במשקפת וגם לראות את התנועה היומית שלהם על רקע הכוכבים הקבועים. למעשה השיטה המובילה לגילוי אסטרואידים היא לצלם איזורים קטנים בשמים כל כמה ימים ולעשות השוואת תמונות אם יש נקודה חדשה או נקודה שזזה. מצפים שלמים עוסקים בפעילות זו וגם חובבים רבים (המגלים לרוב שביטים).

חלק מהעובדות תרגמתי מהמאמר עשר עובדות על אסטרואידים מאתר נאסא. תמצאו שם מידע נוסף רב.

יום שלישי, 6 באפריל 2010

שמיני

המאמר לפרשת שמיני  עבר לאתר פרשת השבוע
נא לחצו על הקישור למעבר לאתר החדש

יום חמישי, 1 באפריל 2010

צילום פרפרים


עד לא מזמן חשבתי שצילום פרפרים הוא משימה קשה. כנראה זכרוני מלפני שנים היה שכל פעם אחרי שצילמתי פרפרים (במצלמת פילם) גיליתי את אחד מהדברים הבאים:
  1. הפרפר כבר מזמן עף מהמקום אליו כיוונתי.
  2. הפרפר לא עף, אבל טיפה זז (או שהגבעול זז) והתמונה לגמרי לא בפוקוס.
  3. הפרפר לא זז וגם בפוקוס אבל הוא כל כך קטן שלא ממש רואים משהו ממנו.
מכל הסיבות האלו, כשיאיר ניסה לצלם פרפרים, הינאתי אותו מכך ואמרתי לו שפרפרים זה דבר מאד קשה ושכדאי אולי להתאמן על פרחים (הם לפחות לא זזים מעצמם, רק מהרוח). אבל יאיר כדרכם של ילדים לא התייאש וניסה וניסה כל הזמן.
בטיול בשמורת פורה גילינו איזור שורץ פרפרים כלשונו של יאיר והוא רדף אחריהם, אמרתי נו ננסה, והתחלנו ביחד לצלם פרפרים. התפתחות הצילום, המצלמה הדיגיטלית והאפשרויות לצילום עשרות תמונות ללא עלות, הפכו גם נושא קשה כמו צילום פרפרים לאפשרי.
נימפית החורשף על גדילן. כדאי לראות בגודל מלא
להלן מספר טיפים שלי לצילום הפרפרים

  1. מצלמת ריפלקס חובה. מהירות הצילום והיכולת לשלוט על כל הפרמטרים היא קריטית.
  2. עדשה עם אורך מוקד כמה שיותר גדול. אני השתמשתי בעדשת זום 75-300, כאשר הצילומים היה באיזור 200-300. בעדשה שלי (שאינה מקצועית במיוחד ומכונה לרוב עדשת קיט), יש אפשרות לצילום מאקרו בטווח זום של 200-300 ואפשר לצלם ממרחק של מטר. צילום עם עדשות ממרחק קצר יותר אינו טוב, הפרפר עף ויהיה קשה למצוא אותו שוב. ככל שמצלמים יותר מרחוק יש יותר אפשרות תמרון (ועדיין חשוב לצלם דמות גדולה ככל הניתן).
  3. מיקוד ידני - אלא עם העדשה מקצועית ממש וממקדת מעולה, המיקוד האוטומטי גם איטי מדי וגם מרעיש מדי (למרות שאני לא בטוח שפרפרים שומעים באותה דרך בה אנחנו שומעים).
  4. טוב פרפר אחד ביד - לצלם מרחוק, קודם כל שתהיה תמונה, ואחר כך להתקרב ותוך כדי ההתקרבות לתקן פוקוס ולצלם, כשכל הזמן מביטים דרך העינית, ככה תהיה תמונה אחת לפחות. אם מחכים עד שמגיעים ממש קרוב, הפרפר יברח.
  5. מיקוד נכון - למרות שהנטייה היא למקד על הכנפיים של הפרפר, מיקוד של חרק חייב להיות על העיניים. אם העיניים בסדר, התמונה תהיה טובה. כמובן צמצם 8 או אפילו 11 להשגת עומק שדה גדול ככל הניתן ומהירות תריס גבוהה על מנת למנוע רעידות (שלכם, של הפרפר, או של הצמח שהוא נח עליו. ראו בתמונה הבאה שהכנפיים בפוקוס מצוין אבל העינים לא (ודווקא הדבורה הקטנה בפוקוס). בתמונה אחריה העיניים בפוקוס והכנפיים קצת יצאו מפוקוס. איזו אתם מעדיפים? כתבו בתגובות!


    העיניים של הפרפר (לבנין ירוק פסים) לא בפוקוס והדבר פוגע בתמונה.
    כאן העינים יותר בפוקוס והכנפיים קצת פחות.
  6.  צילום כנפי פרפר מול השמש נותן להם שקיפות מיוחדת. שימו לב בדוגמה הבאה לשערות בגב הפרפר.


    צילום מול השמש נותן אפקט מיוחד. בתמונה הזאת הדבר בא לידי ביטוי בשערות בגב הפרפר (נימפית הבוצין)
  7. הכנסת עוד אלמנטים לתמונה - ראו בתמונה למעלה, הפרפר והפרח מתאימים מאד אחד לשני. לכל פרפר יש העדפות משלו לגבי פרחים. יש גם פרפרים שפחות מוטרדים מנוכחות אנשים וניתן להתקרב אליהם בקלות.
  8. הקפידו לכלול את כל חלקי הפרפר בתמונה. לא לוותר על המחושים ועל קצה הכנפיים. מקסימום תוותרו קצת על גודל. המצלמות עתירות הפיקסלים של ימינו יאפשרו לכם בקלות לחתוך את מה שמיותר בבית (CROP), ולהגיע להגדלות מרשימות אבל מה שלא צילמתם לא יהיה קל כל כך להוסיף.
  9. צלמו המון תמונות! צלמו ברצף. שחקו עם אפשרויות של צמצם ומהירות תריס.
  10. לא לשכוח לשתות הרבה מים. מרדף אחרי פרפרים בשמש הינו מעייף ומצמיא מאד.
לסיכום:
  • צילום פרפרים לא דורש ציוד מיוחד בכלל, עדשת זום גדולה, מצלמת ריפלקס והמון מצב רוח טוב במשפחה. גם עם מצלמה רגילה אפשר לנסות, העיקר שהזום גדול וזמן התגובה של המצלמה מהיר.
  • תקשיבו תמיד לילדים. הם לא מקובעים בגלל דברים שקרו להם בעבר ותמיד פתוחים לנסות רעיונות חדשים. בלי הרצון של יאיר לצלם פרפרים, רשומה זו והתמונות היפות שאיתה לא היתה נכתבת כלל.

    מי גנב את המחושים של זנב הסנונית הנאה? תמונה שהייתה יכולה להיות מושלמת אם עוד כמה מילימטרים של הפרפר היו בתוכה. הקפידו לצלם את כל הפרפר.
    תודה לגיא מפורום טיולי על עזרתו בזיהוי הפרפרים