המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

כוכב שמימי בהיר

מה זה הכוכב הבהיר הזה בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו.

פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך

קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה)  ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.

שלושת הכוכבים הבהירים ביותר הם
במאמר על כוכבי הלכת ציינו שפעם בשנה צדק ונגה מתקרבים אחד לשני, המחזה של שני הכוכבים הבהירים סמוכים מאד אחד לשני, הינו מחזה מרהיב. לגלריית תמונות מההתקבצות של נוגה וצדק בתאריך 13/3/2012

אז איך אפשר להבדיל בינהם?
נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באיזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.


סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמעט בטוח שהוא סיריוס.

מה המצב עכשיו (מרחשוון תשע"ח, נובמבר 2017 )

התיאור הוא לתחילת הלילה, אלא אם צוין בפירוש אחרת. השעות מתייחסות לתחילת החודש.
קבוצות הכוכבים הבולטות של הקיץ הן אריה בדרום מערב ועקרב וקשת בדרום. במקומות חשוכים יראו היטב את שביל החלב בין קבוצות אלו.

מיד לאחר השקיעה ניתן לראות את כוכב הלכת שבתאי בדרום מערב. נוגה ומאדים נראים רק לפנות בוקר ובערך באמצע החודש גם צדק יצטרף עליהם.

בשקיעה משולש הקיץ עדיין מעל הראש אך במגמת ירידה וקבוצות משושה החורף מתחילות לזרוח קצת לפני שבע. כוכב קאפלה הראשון ולאחריו אלברן בשור, קבוצות אוריון ותאומים והכלב הגדול והקטן. משושה החורף יראה כולו בשמים משעה 11 בלילה (ומשעה 9 לקראת סוף החודש) במשך כל הלילה.


קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר.
קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר. פס האור הינו טלסקופ החלל HST שעבר בסביבה



אם המידע לא מספיק, הגיבו בשאלה ואשתדל לענות בהתאם לנתונים המדויקים של תאריך שעה ומיקום הכוכב

יום שבת, 2 באוקטובר 2010

מגדל בבל והירח - אסטרונומיה בפרשת נח

פרשת נח גדושה בהקשרים אסטרונומיים. המבול עצמו הוא אירוע גיאוגרפי/קוסמי. לוח הזמנים המפורט של המבול מלמד אותנו כי המבול התרחש במשך 365 יום בדיוק, כמנין ימות שנות החמה (מספר זה מופיע עוד קודם לכן בפרשת בראשית), וגם הפסוק (בראשית ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" מצביע על כך שלמעשה עונות השנה הקבועות וחוקי הפיזיקה המוכרים לנו כיום הינם "בתוקף" רק לאחר המבול שהיה אירוע חריג ולא ציית לכללי המדע.
אולם הקשר מרתק נוסף (שהובא לידיעתי על ידי הרב דורון אייזנטל הי"ו) נמצא בפרשנות על מגדל בבל. הרב יהונתן אייבשיץ. בחיבור על התורה "תפארת יהונתן" מציע הרב תאוריה של מדע בדיוני שהקדימה את ז'ול ורן בכמאה שנה (אולם היו לאחר שיוהן קפלר כתב ספר על אפשרויות טיסה לירח, ספר שר' אייבשיץ בודאי הכיר מאחר והיה שנים ארוכות בפראג, עירו האחרונה של קפלר) ואלו הם דבריו (עמוד 20 בספר)
"ראוי היה שהכלי הנעשה במלאכת עפיפה שהרוח מנשב בתורן, שהרוח יגביה הכלי מעלה מעלה ולא ישוב עוד לארץף רק שובו לארץ הוא בסיבת היות האויר החזק ועב הסמוך לארץ, הוא מכביד על הדבר ומגרשו לירד למטה ולכן נסעו האינשעניעהר (המהנדסים) שע"י אבק השריפה שקורין פילוויר בכח רב אבק הנותן בקנה השריפה ליחצון לכדור הונתן בתוכו שילך מעלה מעלה עד שהשגיחו במקום ההוא ולא ירד הכדור כלל למטה כי לא מצאו שום כדור על הארץ ואף כפי הטבע הוא יורד למטה בדרך קצרה למטה. ומזה שפטו כי הכדור עלה תחילה למעלה מהאויר העב והעכור ע"י כח הפילווער וכשהיו למעלה ממנו הוא היה מעכבו אח"כ מלירד וא"כ אם אפשר להביא כל עופפות למעלה מהאויר העב הלזה יכול לילך ברוח מעלה מעלה עד הכדור הירחי כי הרוח יגביה אותו תמיד לילך ולמעלה הרוח הולך וחזק וכבר חברו בזה חיבורים איך לעשות ספינה כזו לילך לכדור הירחי אבל העיקר שיגיע תחילה ספינה זו למעלה מאויר העכור הזה. וזה היה כוונת דור הפלגה גם כן שבקשו לקבוע מושבם בכדור ירחי ששם יהיו נצולים ממבול וחשבו לעשות ע"י ספינה הנ"ל, אפס כיצד יגביהו אותו הספינה למעלה מאויר העכור? ולזה חשבו לבנות מגדל גבוה כל כך עד למעלה האויר ההוא ומשם יוכלו להשתמש בספינה הנ"ל לשוט באויר עד כדור הירחי..."
 אנו מוצאים בפירוש זה מספר רעיונות מדעיים מרתקים ורואים שר' אייבשיץ היה בקי בעדכוני המדע. צפיפות האטמופסירה פוחתת ככל שעולים בגובה (כפי שהתגלה בהמצאת הברומטר), עקרון ההתמדה של ניוטון (הגוף ימשיך לנוע מעלה מעלה אם שום דבר לא יעצור אותו), והצורך במגדל לשם שיגור הספינה. אמנם כח המשיכה אינו חלק מהפירוש וזה תמוה, ואולי לא הגיעו עדיין חידושים אלו לאוזניו.