המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום שני, 29 בנובמבר 2010

חנויות ספרים בלונדון

בין הדברים הטובים (והרבים) שיש בלונדון ניתן למנות את חנויות הספרים. כל חובב ספרות ישמח לבקר בחנויות הספרים בלונדון שהן רבות ומוגוונת. אין נושא בעולם שאי אפשר למצוא עליו ספרים והרבה (תראו בתמונות איך נראה מבחר חלקי של ספרי האסטרונומיה). חנויות ספרים חדשים ומשומשים נמצאות במקומות רבים, בגדולות שבהן יש גם קפיטריה בה אפשר לקרוא קצת ספרים. להלן המלצות על מספר חנויות שביקרתי בהן.

החנות הגדולה ביותר בלונדון (ויש כאלו שיגידו גם בעולם) היא פוילס Foyles. ממוקמת ממש במרכז לונדון ופתוחה גם בשעות מאוחרות. בחנות יש רק ספרים חדשים וההיצע בכל נושא עצום ורב. אפשר לשוטט שם זמן רב או להצטרף לאחת מהפעילויות המאורגנות שם באופן תדיר. זוהי חנות שאסור להחמיץ למרות שבגלל שכל הספרים שם חדשים (ויקרים), זו החנות היחידה שיצאתי ממנה בידיים ריקות.
חלק מספרי האסטרונומיה בחונת Foyles


חנות ענקית נוספת בה יש עשרות רבים של ספרים במחירי חיסול ומחלקות של יד שנייה היא חנות הספרים Waterstone. זוהי רשת חנויות שאפשר למצוא מהן הרבה (והן מזכירות את סטימצקי, חנויות לא גדולות עם מבחר מצומצם של רבי מכר) אבל חנות הדגל הגדולה ביותר (והיחידה עם ספרים משומשים) נמצאת ברחוב GOWER ואתם חייבים ללכת אליה. החנות היא בת ארבע קומות, ספרים מוזלים בכל פינה ומחלקה מבולגנת במיוחד (וכיפית) של ספרים משומשים.
מדף האסטרונומיה ב-Waterstone

חנויות נוספות של יד שנייה שביקרתי בהן היו באיזור Bloomsbury. זהו אזור ספרותי בו גרו רבים וטובים מסופרי לונדון וחנויות הספרים בהתאם. מרבית החנויות לספרים משומשים יתנו הנחות נוספות לסטודנטים.
חנות הספרים Skoob היא מחסן ענקי של ספרים משומשים שמסודרים בערך לפי נושאים ולמרות שאינה גדולה אפשר ללכת שם לאיבוד ולשקוע בחיפושי הספרים. אין שום אפשרות אלא לסרוק ספר ספר ולגלות מציאות. לרשת יש מחסן ענקי והם מרעננים את המלאי מפעם לפעם. בין המציאות שמצאתי היה הספר Spring it Forwards הדן בנושא אהוב עלי והוא למה בכלל צריך את שעון הקיץ (קניתי אך טרם הספיקותי לעיין, לאחר הקריאה נוסיף לעסוק בנושא זה) ועוד מספר ספרים.

לידה חנות קטנה ונחמדה בשם Judd Books שלמרות שאין בה הרבה ספרי מדע משומשים (ההתמחות היא בספרות של מדעי החברה, חובבי ההיסטוריה יהנו מאד) הצלחתי למצוא בה את ספר Earthrise העוסק בנושא עליו כתבתי לא מזמן ומתאר איך נראה כדור הארץ מהחלל! ברור שלא יכולתי להשאיר אותו בחנות.

ברחוב Euston הראשי ממש מול הספריה הבריטית (בנין ענק. 7 קומות ומחסנים תת קרקעיים, יותר מ-14 מיליון ספרים. מומלץ לבקר בתערוכת הקבע ומי שמעונין לעיין בספרים צריך להירשם מראש), ניתן למצוא חנויות ספרים מוזלות (לא מצאתי להן אתר ברשת). בראשונה כל הספרים עד מחיר של שני פאונד ובשנייה ספרים מוזלים. בחנויות מבחר גדול של ספרים שונים ומשונים.

אלו רק חלק קטן מחנויות הספרים בלונדון (החלק בו אני ביקרתי). למעונינים ברשימה גדולה יותר, עיתון הגרדיאן פירסם רשימת חנויות ספרים בלונדון מחולקת לפי איזורים, עם המלצות הקוראים. קריאה מהנה


יום שני, 22 בנובמבר 2010

אחד עשר הכוכבים בחלום יוסף

אחד עשר כוכביא - אפילו בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא. בחלום השני יוסף (בראשית ל"ז ט) רואה את גרמי השמים משתחווים לו:" וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". בעיני גם לחלולם אמורה להיות פרשנות ריאלית בעלת משמעות ולמרות שהאחים מזדרזים לפענח את חלומו של יוסף, הרי שלא ברור כלל מה יוסף ראה ומה הייתה המשמעות של מחזה זה.לא מצאתי התייחסות כלשהי לנושא ואציע כאן פתרון אפשרי אך כמובן לא מחוייב.

קודם כל נשים לב כי חלומו של יוסף לא יכול לתאר רגע בודד בזמן. אין אפשרות לראות בשמים גם את השמש וגם את הכוכבים (אפשר לעיתים לראות את נוגה ביום, אבל בוודאי לא אחד עשר כוכבים). ולכן חלומו של יוסף מתאר משך זמן ארוך יותר.

שאלה מעניינת נוספת היא מהם אותם אחד עשר כוכבים (חובבי כדורגל בודאי ימנו את נבחרת הקבוצה שלהם).  אפשרות אחת היא כי מדובר בכוכבי הלכת, אך בעולם העתיק חוץ מהשמש והירח היו עוד חמישה כוכבי לכת בלבד (כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי), מה שמשאיר 6 כוכבים בלתי מזוהים. אפשרות אחרת היא להגיד כי מדובר בכוכבים בולטים במיוחד ומאירים בשמים. אבל קשה לתאר את הדימוי של כוכבים משתחווים לאוסף מקרי של כוכבים בשמים, שרובם גם לא נראים בעת ובעונה אחת.

הדימוי שנראה מתאים לכוכב שמשתחווה הוא כוכב ששוקע (משתחווה) או כוכב שעולה (קם מהשתחוות). כאשר התנועה המעגלית שלהם בשמים היא פעולת ההשתחוות או הקימה ממנה.
לכן ניתן להגיד שיוסף ראה את 11 הכוכבים שוקעים או זורחים (ובנוסף גם את השמש והירח).
המספר 12 מוכר מאד, שנים עשר השבטים, שנים עשר החודשים ובהתאמה גם שנים עשר המזלות בשמים. החלוקה בשמים למזלות, מקורה בכך שיש איזורים בשמים שהשמש נמצאת בהם במהלך השנה. הכוכבים באיזורים האלו חולקו לשתים עשר קבוצות. החלוקה היא שרירותית ולפי דמיון בני אדם אולם גם בתרבות הסינית ושל עמי אמריקה הקדומים היו חלוקות כדוגמת החלוקה הבבלית שהשתמרה פחות או יותר עד ימינו. אם נשייך כל חודש או מזל לשבט מסוים, הרי שיוסף ראה 11 מזלות זורחים או שוקעים, דבר שאפשרי כמעט בכל לילה במידה ומבצעים תצפית מהשקיעה ועד הזריחה.
ולכן אפשר לפרש את החלום כולו כך: יוסף הביט בשמש מיד בשקיעתה ולאחר מכן ראה את המזלות שוקעים במערב ומזלות אחרים עולים במזרח. כך עד הבוקר כאשר השמש זרחה שוב במזרח. סך הכל ניתן לצפות באחד עשר מזלות.
איזה מזל לא ראה יוסף? את המזל שלו עצמו. אם יוסף הוא הבן ה-11 אפשר לשייכו לחודש שבט (מזל דלי), אם כי ראיתי גם שיוך אחר בו יוסף משויך למזל דגים (חודש אדר). כאשר השמש נמצאת במזל מסוים, זהו אותו מזל שאי אפשר לראות. לא ביום ולא בשקיעה (כי אור השמש עוד מפריע) וגם לפני הזריחה אי אפשר לראותו. את יתר המזלות ניתן לראות מתישהו במהלך הלילה.

לפי רעיון זה, יוסף ראה בחלומו לילה שלם של תצפית וצפה בכל המזלות שוקעים או זורחים. לפיכך אפשר לדעת את חודש התצפית, שבט או אדר בהתאם למזלו של יוסף. לפי סדר הכתוב, יוסף ראה את השמש (מיד בשקיעתה) ואת הירח ולאחר מכן את הכוכבים, כלומר הירח שקע מיד אחרי השמש ולכן התאריך של חלומו השני של יוסף היה בראש חודש שבט או ראש חודש אדר. אם נעיין במקורות נראה שיוסף היה בן 17 בשנת 2216 לאדם. והנה אפשרות לתת תאריך כמעט מדויק לחלום.

פרשנות זו גם מבהירה לנו שאולי האחים כלל לא היו עיקר החלום ולמרות שיש 11 קבוצות כוכבים, הרי שהחלום הוא על איתני הטבע ועל המחזור השנתי. השמש רומזת למצרים (האל המרכזי במצרים היה אל השמש), והמחזור השנתי רומז ולו במקצת למשטר השנתי של גובה מי הנילוס הכל כך חשוב לחקלאות מצרים. את כל זה יוסף אולי לא ידע כשחלם את החלום אולם לאחר 13 שנים במצרים (ולאחר ההבנה כי הכוכבים השמש והירח מייצגים שנים), ידע זאת היטב וכך יכל לפתור את חלומות פרעה (וראו מאמרים מורחבים על הנילוס ועל פתרון חלומות פרעה)
קיבלתי הערה שגם בחלום הראשון יוסף חולם על אלומות, קבוצות של שיבולים. הערה זו מחזקת את האפשרות שגם הכוכבים היו קבוצות של כוכבים ולא כוכבים בודדים.
חלום יוסף אמן לא ידוע מתוך הספר אוצרות התנ"ך של הנרי דבנפורט נורתרופ 1894

ומאחר וכבר הפלגנו בדמיוננו, האם ייתכן כי זה המראה אותו ראה יוסף?
ליל כוכבים - וינסנט ואן גוך - 1889 - המוזיאון לאומנות מודרנית ניו יורק (MOMA)
זוהי תמונה מפורסמת מאד של ואן-גוך. עץ ברוש ענקי ומעליו 11 כוכבים (בדיוק המספר המעניין אותנו) וירח ענקי השמש מיוצגת על ידי עץ הברוש הנראה כלהבה (או כהתפרצות שמש). הציור מתאר את נפשו השסועה והנסערת של ואן גוך, והוא צויר בעת שואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בסאן רמי.
בתמונה הכפר נראה רגוע ושלו בלילה אולם העץ הנראה כלהבה מתפרצת והשמים הסוערים מרמזים על הסערה המתחוללת בלב האומן ואולי על הסערה העומדת לבוא. האם ייתכן שגם יוסף הרגיש סערות כאלו בנפשו במהלך חייו?

הציור שימש השראה לשיר אותו תוכלו לשמוע ולהנות משלל תמונות של ואן-גוך



מאמרים נוספים לפרשת וישב

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

קניית טלסקופ


שאלה שעולה הרבה פעמים היא איזה טלסקופ כדאי לקנות למתחילים. כדי לענות עליה ננסה להבין מה השיקולים השונים בקניית טלסקופ למתחילים ורק אז ננסה להבין איזה סוג טלסקופ יכול להתאים לצרכים השונים. כדי לדעת איך לקנות טלסקופ ואיזה טלסקופ לקנות צריך קודם כל להחליט מה רוצים לעשות איתו ואיך, בהתחשב במגבלות הטכניות והכספיות ואז להגיע להחלטה. כאשר רוצים לקנות טלסקופ מתחילים בדרך כלל מכוונים לתקציב נמוך מ-4000 ש"ח ורצון לטלסקופ פשוט הרכבה ולהפעלה.

אפיון הצרכים
ייעוד הטלסקופ: טלסקופ נועד כדי לצפות בגרמי השמים. גרמי השמים יכולים להיות, הירח, כוכבי לכת קרובים (צדק נוגה ומאדים) או רחוקים (שבתאי, כוכב חמה, אוראנוס ונפטון), צבירים פתוחים ושדות כוכבים גדולים, צבירים סגורים, גלקסיות וערפיליות. בדרך כלל נרצה טלסקופ שמסוגל לצפות בכמה שיותר אוביקטים. ייתכן ותרצו טלסקופ המיועד גם לתצפיות נוף או צפרות, שיקול זה הוא משני שכן הוא מצמצם את האפשרויות במידה רבה מאד ולמעשה משאיר רק אפשרות אחת מעשית. כמו כן בטלסקופ אפשר להביט דרך העינית ואפשר גם לצלם, צריך להחליט מראש אם רוצים טלסקופ לתצפיות ויזואליות או טלסקופ לצילום. ברגע שרוצים לצלם, יש דרישות נוספות רבות מהטלסקופ שכמובן מעלות את מחירו.

איפה משתמשים בטלסקופ: שיקול קריטי הוא מאיפה יהיו התצפיות. אם אתם גרים במקום חשוך ותצפו לרוב מהבית או מהחצר או מהגג, ייתכן ובאפשרותכם לרכוש טלסקופ גדול. אם אתם צריכים לנסוע הרחק כדי לצפות, קחו בחשבון את זמן ומשקל ההעמסה של הטלסקופ במכונית (והאם היא מספיק גדולה) כגורם חשוב ברכישה.

הגדרת המשתמש העיקרי: מי ישתמש בטלסקופ? טלסקופים הם מכשירים מורכבים. יש כאלו שהם ממוחשבים לגמרי, חלקית או כלל לא. אם אתם קונים את הטלסקופ לנער צעיר, הקפידו שהוא יוכל להשתמש בטלסקופ.

ההשקעה הכספית: אחרי ששקללתם את כל האפשרויות הנ"ל צריך גם לחשוב כמה כסף רוצים להשקיע ולזכור שקניית הטלסקופ היא רק השלב הראשון ולרוב יש קניות נוספות של ציוד עזר.
הטלסקופ הטוב ביותר עבורכם הוא זה שתבצעו איתו תצפיות.

סוגי טלסקופים
ועכשיו נסקור בקצרה את סוגי הטלסקופים השונים. הסברים מפורטים נמצאים ברשת ואחד המאמרים הטובים נמצא באסטרופדיה הישראלית. במאמר זה השתדלתי להמעיט בהסברים טכניים ויותר להתמקד באפשרויות ובצרכים. השווה בין כל הטלסקופים הוא שהם מכילים אלמנטים אופטיים של עדשות ומראות. אור נכנס מצד אחד ומרוכז למקום אחר בו אנו מסתכלים באמצעות עדשה המכונה עינית.
לטלסקופ יש כמה מאפיינים אופטיים. החשובים שבהם הם המפתח (קוטר הטלסקופ) שקובע כמה אור ייכנס לטלסקופ (ובהתאמה עד כמה חיוורים האוביקטים שאותם נוכל לראות) ואורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון שיעזור לנו בחישובי ההגדלות). להגדלות עצמן אין חשיבות טכנית אולם בדרך כלל נרצה גם להגדיל בצורה משמעותית על מנת לראות פרטים על כוכבי לכת וגם להישאר בשדה רחב ולראות שדות כוכבים. לשימושים מיוחדים יהיו דווקא צרכים של אורך מוקד קצר או ארוך.
בטלסקופ עדשות (מכונה גם שובר אור או רפרקטור Refractor) העינית היא תמיד בצידו האחורי של הטלסקופ ולכן מוסיפים פריזמה שמטה את התמונה ה-45 או-90 מעלות (אחרת צריך כל הזמן להתכופף). קוטר הטלסקופ קובע כמה אור נכנס ובתוך הטלסקופ שום דבר לא מפריע לאור.


טלסקופ עדשות. מקור אסטרופדיה העברית
בטלסקופ מראות (מכונה גם מחזיר אור, רלפקטור Reflector) העינית יכולה להיות מאחור (טלסקופ קטדיופטרי) או קרוב לפתח הטלסקופ (ניוטוני). בכל טלסקופ יש מראה בתוך הטלסקופ עצמו שחוסמת חלק מהאור ולכן המפתח שלו קטן מהקוטר האמיתי (מקובל להוריד 15-20%).

טלסקופ ניוטוני. מקור: אסטרופדיה העברית

איך בוחרים?
באופן כללי טלסקופים המבוססים על מראות זולים יותר שכן קל בהרבה ליצר מראות מאשר עדשות. גם עיוותים אופטיים שונים לא קיימים כלל במראות. לפיכך כשרוצים טלסקופ בקוטר גדול (150 מ"מ ומעלה) הבחירה תהיה כמעט תמיד בטלסקופ מראות.
מאידך טלסקופים המבוססים על עדשות יקרים ליצור, ועדשה יוצרת עיוותים אופטיים. כדי לתקן עיוותים אלו, העדשות מורכבות מכמה עדשות שמתקנות אחת את השנייה. כמובן שגורם זה מעלה את מחיר הטלסקופים. מחלקים את הטלסקופים לשני סוגים:
1) אכרומטי - העדשה מורכבת משני אלמנטים - יש סטיית צבע בעדשות אלו. כאשר מתסכלים על אוביקט בהיר רואים הילה כחולה מסביב לאוביקט.
2) אפוכרומטי - העדשה מורכבת משלושה אלמנטים (או משניים עם מירווח אויר בינהם) והעיוותים הצבעוניים מתבטלים. טלסקופים אלו מצטיינים בחדות מעולה אך מחירם בשמים תרתי משמע.

חצובה לטלסקופ
את הטלסקופ מרכיבים על חצובה. יש שני סוגי חצובות. חצובת גובה-כיוון Alt-Azimuth בה מכוונים את כיוון הטלסקופ והגובה שלו בנפרד. שיטה זו נוחה מאד לתפעול אולם אינה מעשית לצילום עקב סיבובו של כדור הארץ.
השיטה השנייה מכונה חצובה משוונית או חצובה גרמנית. ציר אחד מכוון תמיד לכוכב הצפון (שבמקרה ציר כדור הארץ מצביע בדיוק לשם), ולכן כדי לבטל את תנועת כדור הארץ, מספיק לסובב ציר זה בכיוון הנגדי.
גם על החצובה יש כמה דרכים לשלוט. דרך אחת היא כמובן ידנית. מזיזים אותה ביד לאן שרוצים. יש חצובות עם ידיות מיוחדות להזזה עדינה שיכולות מאד לעזור בכיוון מדויק. יש חצובות המגיעות עם מנוע ושלט שצריך ללחוץ על החצים והטלסקופ יזוז בכיוון הנכון.
חצובות ממוחשבות יכולות גם לכלול מאגר גדול מאד של אוביקטים ואחרי פעולות איפוס ראשונית של הטלסקופ הוא ילך לאן שתגידו לו בלחיצת כפתור. אופציה זו מכונה GOTO והנה שימושית ביותר למרות שגם לה יש חסרונות.
לטלסקופים ניוטוניים המציא ג'ון דובסון פטנט זול וטוב והוא חצובה פשוטה מאד עליה מונח הטלסקופ. טלסוקפים אלו זכו לכינוי טלסקופים דובסוניים. התחום השתכלל וכיום גם לטלסקופים כאלו ניתן לקנות מנועים ומחשבים שיכוונו את הטלסקופ למיקום מסוים או יעזרו לכם להגיע לשם (אם אין מנועים יש מחשב שנותן הוראות כמו בחנייה, ימינה ימינה עוד עוד אחורה וכו' - מערכת כזו נקראת PUSH-TO).

כוונת לטלסקופ
בנוסף, צריך עדיין מכשיר שיאפשר לנו לכוון את הטלסקופ בדייקנות למקום מסוים בשמים. אם ננסה למצוא אובייקטים ישירות דרך הטלסקופ יהיה לנו קשה מאד (עקב כך שאנו רואים רק חלק קטן מאד מהשמים). צריך כוונת לטלסקופ. גם כאשר יש חצובת GOTO צריך כוונת בשביל לבצע את האיפוס הראשוני. גם לכוונת יש שני סוגים:
אופטי - משקפת קטנה עם הגדלה צנועה של פי 8 או פי 10 ושדה ראייה של 6 -8 מעלות.
נקודתי - כוונת של נקודה אדומה. ללא הגדלה בכלל. מכוונים את הנקודה על מיקום בשמים.
כמובן שגם את הכוונת יש לאפס כך שהכוונת והטלסקופ יצביעו לאותו מקום בדיוק.

סיכום ביניים קצר
נסכם את מבחר האפשרויות שיש עד עכשיו
סוגי טלסקופים - עדשות או מראות
טלסקופ מראות - קטדיופטרי, ניוטוני, דובוסוני
חצובה - ALTAZ או משוונית
כוונת - נקודתית או אופטית

איך עושים סדר בכל הבלגן הזה?
ננסה להתחיל מהכיוון של פשטות:
טלסקופ דובסוני הוא הפשוט ביותר לתפעול. מרימים למעלה ולמטה ומסובבים (למעשה זוהי חצובת ALTAZ).
אחריו חצובת ALTAZ. הן בדרך כלל קלות משקל ולטלסקופים קטנים גם חצובה של מצלמה יכולה להספיק.
חצובה משוונית כבר כבדה יותר, מגיעה עם משקולות וגם יש לה מקומות שקשה לה להגיע אליה.
 אבל אם אתם רוצים לצלם חצובה משוונית טובה היא הכרחית. אין בכלל אופציה אחרת.

עקיבה כן או לא?
עקיבה אוטומטית של הטלסקופ הינה חשובה. בגלל שמסתכלים בהגדלה על השמים, סיבוב כדור הארץ יגרום לכל אוביקט לצאת מהעינית מהר מאד. ככל שההגדלה גדולה יותר הבריחה תהיה מהירה יותר. עקיבה שומרת על האוביקט בתמונה. גם עקיבה לא מאד מדוקית מספיקה לתצפיות. כמו כן עקיבה מאפשרת לראות יותר פרטים ולהגיע להגדלות יותר גדולות. בחצובה משוונית בה אפשר לכוון את הצירים בכיוון עדין, ניתן לוותר על עקיבה ולעשותה ידנית באמצעות תיקונים קלים.
צילום מחייב עקיבה מדויקת במיוחד.


מיחשוב - כן או לא?
יש אנשים שהמיחשוב עושה להם את החיים קלים. מתאמצים רבע שעה לכיוון ראשוני ואחר כך מוצאים את כל האוביקטים שרוצים. בלי מפות ובלי בעיות. אין מה להגיד, זה עובד מצוין ונוח מאד. מצד שני, חובבים רבים דווקא נהנים מתהליך החיפוש שלעיתים יכול להיות קשה ומאתגר בפני עצמו וגם אם יש להם אופצית GOTO הם בוחרים לא להפעיל אותה.
הדבר תלוי בהעדפה אישית. מי שמתעניין באסטרונומיה ומעוניין להכיר את השמים ואת קבוצות הכוכבים יבחר כנראה לא להשתמש ב-GOTO, מי שמעוניין רק לראות דרך הטלסקופ, או שכבר מכיר היטב את השמים יהנה מאד מהאופציה הזו.

איזה טלסקופ בוחרים?
אין תשובה חד משמעית לבעיה וכאן מגיע עניין הצורך. מי שרוצה לראות גלקסיות וערפיליות ואוביקטים קשים וגם יש לו סביבה חשוכה או מתכנן לסוע רחוק כדי להגיע למקומות חשוכים ירצה טלסקופ עם מפתח גדול וכאלו יש רק מבוסס מראות. מעל גודל מסוים (10") מאד לא נח וכבד להשתמש בחצובה משוונית ולכן דובסוני גדול יהיה הפתרון האפקטיבי וגם הזול. אולם כמובן חשוב לשים לב למשקל ולגודל הטלסקופ.
אם פחות מתענינים בגלקסיות קשות במיוחד, טלסקופי עדשות א-כרומטיים בגדול 6" הינם במחירים שפויים. למי שרוצה טלסקופ APO בגדלים האלו, העלויות הן אלפי דולרים.
למתחילים מומלץ לקנות טלסקופים קטנים יותר. ניוטונים קטנים 8",6" ו-5" נמכרים כיום במחירים סבירים עם חצובות משווניות וכל השכלולים הממוחשבים. וטלסקופי עדשות בקוטר של 4" יכולים להיות מתאימים גם.

תצפיות נוף
תצפיות נוף מחייבת טלסקופ וחצובת ALTAZ. מחייבות לרוב טלסקופ קטן ובנוסף טלסקופ עם פריזמה שמיישרת את התמונה. שיקולים אלו מצביעים על טלסקופ עדשות קטן (60 או 70 ממ) כטלסקופ מתאים. לתצפיות נוף ביום מספיק טלסקופ אכרומטי.

התנסות
קשה מאד לתאר את ההבדלים בין הטלסקופים במלל. כדאי מאד להצטרף לתצפית מאורגנת, או לקפוץ לאחד ממצפי הכוכבים המקיימים תצפיות ולהתרשם באופן ישיר איך טלסקופ נראה ואיך עובדים איתו ובעיקר איך הדברים נראים דרכו. אחרי התנסות והכרת מספר טלסקופים יהיה ניתן לגבש דעה יותר בקלות. תצפיות מתקיימות על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפיות עצמאיות על ידי חובבים (מידע בפורומי אסטרונומיה השונים), ומצפי הכוכבים ברחבי הארץ (באר שבע, אולגה, מודיעין ועוד).

ומה עם הכוונת?
פה אין כל כך בעייה. לדעתי מומלץ להשתמש בשתיהן. בכוונת הנקודתית מגיעים לאיזור המשוער בשמים. בכוונת האופטית מגיעים בדיוק לנקודה הרצויה. בכוונת אופטית מומלץ לרכוש אחד עם פריזמה שבה מקבלים תמונה ישרה (כמו שהשמים נראים) ולא הפוכה, דבר המקשה לכוון (עד שמתרגלים).

לילדים
הורים רבים מנסים לקנות טלסקופ לילדים. טלסקופ קונים בחנות אסטרונומיה ולא בחנות צעצועים. לרוב מדובר שם בקופסאות צבעוניות ויפות עם תמונות ענק של גלקסיות וכוכבי לכת והבטחות להגדלות של פי 500. טלסקופים הם כמעט חסרי ערך. כיום ניתן לקנות טלסקופים פשוטים למתחילים מאד שמתאימים גם לילדים במחירים מתחת ל-1000 ש"ח.

חדש או יד שנייה
שוק הטלסקופים בארץ אינו גדול מצד אחד אולם חובבים מתקדמים תמיד משדרגים ציוד ולא פעם אפשר לקנות טלסקופים מיד שנייה במחירים נמוכים יותר מחדשים. רוב חובבי האסטרונומיה בארץ, שומרים בקנאות על הציוד ומצבו לרוב מצוין. מומלץ מאד לפני קניית טלסקופ מיד שנייה לבצע דרכו תצפית ולראות שמסתדרים איתו.

קישורים נוספים
ברשת מידע רב מאד בנושא, באנגלית וגם בעברית. שימו לב שעודף המידע יכול לעיתים גם לבלבל אם בכל זאת אתם רוצים מקורות נוספים נסו לגלוש לפורומים הבאים:

מאמר של עדן אוריון באותו נושא - מומלץ לקרוא ולקבל חוות דעת נוספת
פורום אסטרונומיה ב-YNET
פורום אסטרונומיה ב-NANA



יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

ערפל כבד במישור החוף

בוקר טוב. כל מי שהתעורר היום (ט' כסלו) 16/11 במישור החוף בוודאי התרשם מהערפל הכבד. בדרך כלל ערפילים אינם נדירים אולם מתפזרים מהר מאד לאחר הזריחה (חום השמש גורם לטיפות המים הזעירות לחזור למצב גז ובו הן שקופות). היום נראה שהערפל רק נהיה סמיך יותר למרות שהזריחה כבר עברה. מן הסתם תוך שעות בודדות יתפזרו רוב הערפילים.

ערפל כבד במישור החוף. צילום: גדי איידלהייט

ערפל כבד במישור החוף. צילום: גדי איידלהייט
תוך מחצית השעה כבר מתחילה ההתבהרות ותוך זמן קצר הערפילים יעלמו
הערפל מתחיל להתפזר. צילום: גדי איידלהייט


ויש גם וידאו



למרבה הצער כמויות המים האדירות המרכיבות את ענן הערפל הזה לא ירדו לקרקע בצורת גשם בימים הקרובים. קיימות בעולם מספר שיטות ללכידת עננים ולעבותם לטיפות מים, אולם הן עדיין לא מפתוחות מספיק להפקת כמויות גדולות של מים ולא מיושמות בצורה רחבה בארץ. השיטות מתבססות על לכידת הטיפות (לרוב באמצעות יריעות ניילון). הטיפות מתעבות על היריעה וגולשות מטה שם הן נאספות במצב נוזלי. שימוש נרחב בשיטה זו מצריך כמובן תכנון מראש אולם כל בעל גינה יכול לנסות לפרוס יריעות בגינתו הפרטית (באלכסון) ולחכות לראות אם הוא מצליח להפיק מים מהערפל.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

חדשות מקסיני

החללית קסיני ממשיכה לצלם בחלל. מבחר תמונות מקאסיני הוצגו בעבר. לאחרונה הודיעה נאסא כי החללית נכנסה למצב בטוח SafeMode וכיבתה את כל המכשור הלא חיוני (כלומר כל מכשירי הצילום והמדידה) שלה. מצב בטוח נועד להגן על החללית וכאשר יש תקלה החללית נכנסת באופן אוטומטי למצב זה. במצב זה רוב פעולות החללית מושבתות והיא בעיקר מחכה להוראות מכדור הארץ ולתיקוני תוכנה. החללית נכנסה למצב בטוח בתחילת נובמבר ותישאר כך לפחות עד ה-24. בינתיים המדענים בכדור הארץ בודקים בדיוק מה קרה וכאשר יסיימו את האנליזה ישלחו הוראות חדשות לחללית. החללית מקבלת הוראות מכדור הארץ. משך הזמן בו לוקח להוראות להגיע הוא כשעה. כמובן שכמו בתקשורת מחשבים על פני כדור הארץ, חלק מהמסרים מגיעים שגויים וצריך לשלוח אותם שוב, אולם בכדור הארץ התהליך לוקח זמן זעום שלרוב אינו מורגש אבל מסר שגוי שנשלח ורק לאחר שעתיים מתקבלת הודעה שהוא שגוי וצריכים לשלוח אותו מחדש יכול לגרום לבעיות תקשורת עם החללית. ייתכן גם שמסר נקלט בצורה משובשת וגרם לבעיה בתוכנה שבחללית. בדרך כלל החללית בכלל לא תקבל קוד שגוי, אולם כנראה שהפעם זה קרה אולי בגלל שיבוש האותות בחלקיקי מיטען מהשמש. החללית כבר נכנסה למצב בטוח בעבר ויצאה ממנו ללא בעיות מיוחדות והמדענים בנאסא מאמינים שכך יהיה גם הפעם.
ההפסד הגדול ביותר הוא שקאסיני הייתה אמורה לעבור סמוך מאד לטיטאן ירחו הגדול של שבתאי, אולם בשנים הבאות יש עוד למעלה מחמישים הזדמנויות למעברים כאלו ולכן ההפסד אינו כה גדול. התמונה הבאה ממחישה מה רואים במעברים קרובים לירח טיטאן.

עננים על טיטאן. במעבר זה צולמו עננים מהגדולים ביותר שנראו על טיטאן

נסיים בעוד לקט תמונות נבחרות מקאסיני. כל התמונות מקורן בנאסא

הירח היפריון

הירח אנצליאדוס. שימו לב לגייזרים הפולטים גז לחלל.
לקריאה מורחבת על הגייזרים של אנצילאדוס (אנגלית)
 עם כל הגייזרים האלו לא פלא שפני השטח של אנצליאדוס נראים כך:
פני השטח של אצליאדוס


התמונה הבאה מציגה תגלית מדעית חשובה. הטבעות של שבתאי בדרך כלל דקות מאד (מטרים בודדים) אולם כפי שרואים בבירור מהתמונה הבאה יש מקומות בהם עובי הטבעות הוא כל כך גדול עד שהן מטילות צל על הטבעות עצמן! שימו לב להפרשי הגבוהים. העובי הממוצא של הטבעות הוא עשרה מטרים בלבד. העובי המקסימלי של הטבעות הנראה בתמונה הוא 2.5 קילומטרים!
טבעת B של שבתאי.
מעבר לצל התגלה כי הטבעות עצמן הן דינמיות מאד והתנועה בהן מורכבת מגלים. ניתן לראות זאת בסרטון הבא

(הסרטון מאתר CICLOPS המרכז תמונות וסרטונים מקאסיני)


הירח דיון ממרחק של 115000 קילומטר


יום שני, 8 בנובמבר 2010

עשור לתחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבינלאומית מציינת בימים אלו עשור לפעילותה המאויישת. לפני עשר שנים נחת צוות המשימה הראשון. האסטרונואט האמריקאי ביל שפרד והקוסמונאוטים הרוסים סרגיי קריקלב ויורי גידזנקו.

תחנת החלל הבינלאומית ,פרוייקט ענק, גרנדיוזי המשלב מדינות רבות, ללא מטרה ברורה בפני עצמה חוץ מאשר להיות שם. משמש כפלטפורמה למחקר, לניסויים לתצפיות ולמרות שהויכוח על נחיצות התחנה גדול ומדענים רבים טוענים שאפשר היה להגיע להישגים ותגליות גדולים הרבה יותר בהפניית המשאבים למקומות אחרים, אין ספק שגדולתה של התחנה היא ברוח האנושית שהיא מביאה איתה, רוח החסרה כל כך בעולמנו. את הויכוח על נחיצות התחנה לא נוכל להכריע אולם נראה מה היא כן מצליחה להביא לנו.
התחנה היא בינלאומית, אמנם השליטה עליה היא בידי NASA (לאחר שבשלב ההקמה, השליטה הייתה בידי הרוסים), אולם חברות בה מדינות רבות שתרמו חלקים לבנייתה ואנשים למשימות. התחנה מממשת את החלום של מושבה קבועה בחלל גם אם היא מחזיקה 3 אנשים בלבד (ולעיתים יותר). לתחנה תפקיד חינוכי רב ופעולות רבות מנוצלות למטרות חינוך הדור הבא של ילדי העולם לפיתוחים טכנולוגיים. את התחנה ניתן לראות בעין חולפת בשמי הערב או הבוקר.

וכמובן התחנה מאפשרת לנו שפע של צילומים איך נראה כדור הארץ מהחלל (הקרוב)
התחנה נבנתה בשלבים. כל פעם שוגר חלק אחר והורכב והתחנה גדלה לאט לאט כאשר חלקים גם זזו ממקומם והורכבו במקומות אחרים.
תחנת החלל נראתה כך כאשר צוות המשימה הראשון הגיעה אליה
תחנת החלל בשנת 2000 מקור: נאסא

והיא גדלה
תחנת החלל בשנת 2001. מקור: נאסא

וגדלה

תחנת החלל בשנת 2005. מקור: נאסא

וכיום היא נראית כך בגודל של שני מגרשי כדורגל.
תחנת החלל בשנת 2010 מקור: נאסא
התמונות יפות אבל סרטון האנימציה הבא (באדיבות נאסא) ממחיש את כל שלבי הבנייה (שהיו כרוכים בעשרות טיסות של מעבורות חלל, חלליות סויוז והליכות חלל)


נביא כמה תמונות מייצגות של כדור הארץ מהתחנה (שהן בעיני מיוחדות יותר מאשר תמונות המראות מה קורה בתוך התחנה). למעונינים ניתן לשוטט שעות בארכיון התמונות של נאסא ולמצוא אלפי תמונות  נוספות.
צלקות שריפה במדבר סימפסון באוסטרליה. מקור: נאסא

ככה נראית השקיעה. פס ספקטרום בכל הצבעים. מקור: נאסא

מכתש פגיעה עתיק של מטאור במדבר סהרה. מקור: נאסא
הרי ההימאליה מהחלל נראים פתאום לא כל כך גדולים. מקור: נאסא
הוריקן בים. שימו לב לעין הסערה בה שקט. מקור: נאסא

התפרצות הר הגעש אתנה בסיציליה בשנת 2002. מקור: נאסא

ארץ ישראל, סיני ומצרים. שימו לב לאורות ברוב ישראל למעט הנגב. אילת ושארם בולטות וכמובן נהר הנילוס והדלתא. שאר מצרים חשוכה לחלוטין ומהווה יעד מצוין לתצפיות. מקור: נאסא


לסיכום המאמר ראיון וידאו (פנו לעצמכם חצי שעה עם כוס קפה ובלי טלפונים) עם ביל שפרד, מפקדה הראשון של תחנת החלל הבינלאומית.

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

אסטרונומיה בלי טלסקופ בחוץ לארץ

המאמר יציג מספר תופעות שאפשר לצפות בהן בכל מקום בעולם וללא שום ציוד עזר. המאמר מצטרף לסדרת עין צופיה. סדרת מאמרים על תצפיות אסטרונומיות ללא טלסקופ ונכתב לאחר ביקור באנגליה (למרות שאת חלקן ניתן לראות גם מישראל).

שעוני שמש - כמעט בכל הערים יש שעוני שמש, גם בארץ (מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון, גני הנדיב ומצפה רמון הם רק חלק קטן מהמקומות - סקירה נרחבת תופיע בעתיד)  וגם בעולם. אפשר לשלב אותם בביקור, לבדוק את מידת הדיוק שלהם ואת השתנות הצל לאורך היום (אפשר לצלם תמונות במידה ותחזרו לאותו מקום בעונה אחרת). שעון השמש הגדול בעיר לונדון נמצא ממש ביציאה מתחנת המטרו TOWER-HILL והוא משלב בתוכו את ההיסטוריה של בריטניה (וכפי שאשתי הציעה, חפשו את מרגט תאצ'ר).
שעון השמש של לונדון בתחנת המטרו Tower Hill


שעון השמש בחדר המשאבות בעיר באת' Bath


שעונים אסטרונומיים - בככרות ובמוזיאונים רבים יש שעונים אסטרונומיים. שעונים אלו לצד השעה מציגים גם נתונים אסטרונומיים ובעיקר זמני זריחה ושקיעה ומופע הירח. אחד השעונים המפורסמים ביותר נמצא בכיכר העיר פראג. שעונים כאלו כדאי לבקר פעמיים כדי לראות את השינוי במצב הירח.
השעון האסטרונומי של פראג


דגמים של מערכת השמש - הדגמים הקטנים מכונים Orrery והינם מציגים את כוכבי הלכת הנעים מול השמש. יש כאלו עתיקים מאד ותענוג לראות את אלו שעוד עובדים (רובם לא תראו עובדים). בערים רבות הציבו מודל גדול של כוכבי הלכת שאפשר ללכת בו (ולעיתים אף לסוע). המודל הגדול ביותר נמצא בסקוטלנד ומודל ענקי אחר בשבדיה. עברו על רשימת המודלים של מערכת השמש ובידקו אם יש מודל קרוב ליעד שלכם. אם לא מצאתם, פשוט מצאו פארק עם קו הליכה של קילומטר, ועקבו אחרי ההוראות במודל אלף היארדים.

פסי התעבות - Contrails - פסים אלו אותם משאירים מטוסים מאחוריהם "מקשטים"ה את השמים של רוב הערים הגדולות. גזי הפליטה של דלק המטוסים מכילים גם אדי מים ואלו קופאים מיד בטמפרטורה הקרה של האטמופסירה והופכים לגבישי קרח קטנים שנראים כפסים. רוחב הפסים תלוי במהירות הרוחות, לחץ טמפרטורה ועוד ותצפית מדויקת בהם תאפשר חיזוי התנאים באטמופסירה העליונה. פסים אלו כמעט ואינם נראים מישראל, הסיבה היא שמטוסי הסילון בישראל נמוכים מאד (מיד לאחר המראה או לקראת נחיתה) והטמפרטורה בגובה שלהם לא קרה מספיק. לעיתים רואים פסים אלו במטוסי קרב המגביהים לטוס או במטוסי נוסעים הטסים לירדן (ואלו המטוסים היחידים הטסים בגובה רב מעל ישראל).  שימו לב בתמונה למטוס קרוב שאינו משאיר פסים לעומת המטוסים הגבוהים המשאירים פסים.

פסי התעבות Contrails

השתנות עננים - תופעה שראינו ולא הצלחנו לצלם אך הבאתי בעבר סרטון דומה. מטוס העובר בדיוק דרך ענן בתנאים מסוימים מפרק אותו וגורם לשינוי צורתו. החום מהמטוס מאייד את המים לגז (ומפרק את הענן, שכן אדי מים אינם נראים). מיד כשהמטוס מסיים לעבור, האדים מתעבים בחזרה לטיפות קטנות והענן מקבל צורה חדשה לגמרי! בהערת שוליים: כל מי שחשב שהוא רואה אדי מים יוצאים מהקומקום, יתפלא לשמוע שהוא רואה טיפות זעירות של מים. מים בצורת גז, הינם שקופים לגמרי (בהזדמנות נרחיב על מספר ניסויים ביתיים פשוטים באמצעות קומקום).

מיקום כוכב הצפון - אמנם כולנו יודעים שכוכב הצפון נראה יותר גבוה בשמים ככל שמצפינים, אולם לא כל כך פשוט להתרגל לזה. חיפושים אחרי כוכב הצפון נכשלו עד שנזכרתי להרים את הראש עוד קצת. שינוי מיקום זה גורם לדיס-אורינטציה מוחלטת ולוקח זמן להתרגל. מצד שני סוף סוף היה אפשר לראות את קסיופיאה והדוב הגדולה ביחד ואת הדובה הגדולה בדיוק כמו בציור של ואן גוך. מאידך, כמובן את הקבוצות הדרומיות קשה הרבה יותר לראות. לנוסעים לחצי הכדור הדרומי מובטח שהבלבול יהיה גדול אף יותר שכן השמש פתאום נעה נגד כיוון השעון (עוברת דרך צפון במקום דרך דרום). ייתכן והייתם פעם בחצי הדרומי ומשהו היה נראה לכם מוזר רק לא ידעתם להצביע בדיוק מה, כנראה תנעות השמש בלבלה אתכם.

שמים כהים - אמנם ממרכז לונדון קשה לראות כוכבים, אולם המצב טוב לאין שיעור מאשר בישראל. ההסבר המיידי הוא היעדר האבק. באירופה אין דבר כזה אבק וגם אם מגיע קצת בטעות, הגשמים התכופים שוטפים אותו מייד. הצלילות של השמים גבוהה מאד. גם זיהום האור פחות מאד וממרכז לונדון במקום חשוך (פארק סנט גיימס) נראו כוכבים רבים מאד בהשוואה לפארק הירקון בתל אביב... בערים מחוץ ללונדון כדוגמת באת', היה אפשר לראות קבוצות כמו דולפין וסוסון בקלות בעין, ובמרחק של פחות מעשרה קילומטרים משם בחושך, השמים היו נהדרים. לא הצלחתי להרחיק למקומות חשוכים באמת, אולם ברור כי המצב מבחינת זיהום אור הוא טוב הרבה יותר. עכשיו אני מבין, למה רשימות לתצפיות ממקומות עירוניים מכילות עצמים שמעולם לא הצלחתי לראות ממרכז הארץ.

דמדומים - משך הדמדומים הארוך יותר, והזוית הנמוכה של השמש גורמים לאור להיראות שונה. הרבה יותר רך. צפייה בירח המלא בדמדומים, בדיוק בשעה הנכונה גרמה לו להיראות כגולת שיש בשמיים. מראה זה נשמר מספר דקות לאחר זריחת השמים וצפינו בקלות בשני האוביקטים בכיוונים מנוגדים. שוב, הגורם העיקרי לאיכות הצפייה הינו היעדר האבק, שמפריע מאד על תצפיות בעצמים נמוכים באופק בישראל.

גאות ושפל - גאות ושפל הינה תופעה מוכרת שקשה מאד לצפות בה בישראל. הפרש הגבהים בים התיכון הוא בערך חצי מטר ואינו מאפשר צפייה בתופעה אלא רק את מדידתה באמצעים רגישים מספיק. בלונדון, נהר התמזה מספיק קרוב לים והוא מושפע מהגאות והשפל. כל מה שצריך לעשות זה לברר את שעות השפל והשיא או ישירות בטוויטר  ולצפות בנהר. הנה תמונה של מפלס הנהר ב- Tower Bridge כאשר הנהר בשפל.
גאות ושפל בנהר התמזה


מאמרים נוספים בסדרת עין צופיה
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת