המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

שמש בגבעון דום

תמיד סיקרן אותי לנסות להבין את המציאות, עד כמה שאפשר, מאחורי הנס הגדול של שמש בגבעון דום. ניזכר קודם כל בפסוקים מספר יהושע. יהושע נלחם בחמשת המלכים, וזוכה לעזרה משמים בדמות אבנים גדולות הנופלות על אויביו. יהושע זקוק לעוד קצת זמן אור על מנת להשלים את הניצחון ואז הוא עוצר את השמש הנה כך (יהושע י' יב-יג): "יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:"


מופת דומה מופיע בספר מלכים ב' פרק כ שם מבקש חזקיהו המלך החולה בשחין, מופת מישעיהו הנביא שאכן יבריא מחוליו. גם שם מופיע צל שזז אחורנית , כלומר גם השמש זזה אחורה בשמים (מלכים ב' כ): "י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-ה' וַיָּשֶׁב אֶת-הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: "

הגישה המקובלת היא כי אין הסבר פיזיקלי לכך, הנה למשל ציטוט של בילי סביר המופיע בפרוייקט 929 :"לא, אין הסבר מדעי. אם זה אכן קרה הרי זה נס. אבל הנס הוא כנראה לא שהשמש והירח עמדו ממהלכם, אלא שכדור הארץ הוא זה שעמד ממהלכו ופסק לסבוב סביב צירו."

אלא שתופעה בה השמש נעצרת ואף חוזרת אחורנית, אינה רק אפשרית לפי חוקי הפיזיקה אלא אפילו מתרחשת כל הזמן והארץ אינה עומדת לעולם. במסגרת הניסיונות לצמצום הנס, הרי שגם אירועים חריגים אלו אינם נס מעל הטבע, אלא נס בתוך הטבע, בגדר האפשר.

ועכשיו הסברים. גרמי שמים שזזים לאחור הם תופעה מוכרת. כבר הקדמונים בתחילת האנושות זיהו שבין כל כוכבי השמים יש כוכבים שהולכים ומשנים את מיקומם ביחס לכוכבים אחרים. אלו הם כוכבי הלכת והקדמונים הכירו שבעה כאלו: ירח, כוכב חמה, נוגה, שמש, מאדים, צדק ושבתאי. כוכבי לכת אלו ובפרט מאדים צדק ושבתאי הפגינו תכונה מוזרה ביותר בה הם נעו מזרחה באופן כללי אך מדי פעם נראה שהם נעצרים במקומם, חוזרים מעט מזרחה ואז שוב מערבה. כמובן שלא רואים את זה במהלך של כהרף עין, אלא על פני תקופה של שבועות ואף חודשים. זוהי התנועה האחורנית של כוכבי הלכת שהייתה קשה לפענוח והצריכה מעגלים שונים ומשונים בתיאוריות של תלמי (ובמידה מסוימת גם של קופרניקוס) ורק אצל קפלר נפתרה באופן סופי. 

אבל השמש, למרות שנחשבה לכוכב לכת, לא הפגינה אף פעם התנהגות דומה. היא תמיד הלכה באותו כיוון, לא נעצרה ולא חזרה.

ובכל זאת, השמש יכולה להיעצר ואף לחזור וכפי שאמרתי זה קורה כל הזמן ולפי כל חוקי הטבע (וליתר דיוק, לפי כל חוקי קפלר), אבל זה לא קורה על כדור הארץ. זה קורה על כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
כוכב חמה ונוגה בהתקבצות

לא טוב להיות קרוב לשמש. אתה כוכב לכת קטן, השדה המגנטי, אם היה פעם, אבד מזמן או נחלש מאד, האטמוספירה, אם הייתה  פעם, הועפה מזמן לחלל על ידי רוח השמש. ביום רותח ובלילה קור. זהו כוכב הלכת עם ההפרש טמפרטורות הקיצוני ביותר בין יום ללילה - 400 מעלות הבדל. קרינה עצומה ועל חיים אין בכלל מה לדבר. אבל אותנו מעניינים הפרמטרים המסלוליים של כוכב חמה.

מסלולו אליפטי, כמו כל כוכבי הלכת (וזהו החוק הראשון של קפלר), אבל האקצנטריות שלו עצומה לעומת שאר כוכבי הלכת, כמעט עשרים אחוזים. מרחקו המינימלי מהשמש (פריהליון) - 46 מיליון קילומטר והרחוק ביותר (אפהיליון) - 70 מיליון קילומטר. ההפרש הזה, והחוק השני של קפלר, גורם להפרש מרשים לא פחות במהירות ההקפה של כוכב חמה סביב השמש - מ-59 קילומטר/שנייה בפריהליון ועד 39 קילומטר/שנייה באפהיליון. זמן הסיבוב של כוכב חמה סביב צירו קבוע 58.8 ימים (!) וזהו משך היום הסידרלי, משך הזמן בו רואים כוכב באותו מקום בשמים, זמן ההקפה סביב השמש (שנה של כוכב חמה) הוא 88 יום והיום השמשי אורכו 176 יום (יחס של 3:2 - שלושה ימים כוכביים על שתי שנים וזה נובע מהחוק השלישי של קפלר).
כלומר, מי שנמצא על כוכב חמה וצופה בזריחה, יראה זריחה נוספת רק 176 יום לאחר מכן (בהנחה הלא סבירה שישרוד יותר מכמה שניות)! במשך אותו זמן, הוא יראה את קבוצות הכוכבים השונות חולפות מעליו שלוש פעמים!
נתונים אלו שונים כל כך מהמוכר בכדור הארץ בו אורך היום השמשי והכוכבי שונה בארבע דקות בלבד, והשנה ארוכה בסדרי גודל מהיום ומהירות כדור הארץ משתנה רק מעט, ולכן קשה מאד לדמיין תצפית מכוכב חמה.

המהירות העצומה של כוכב חמה בפרהיליון גורמת לצופה שנמצא עליו לראות את השמש נעצרת בשמים וחוזרת מעט אחורנית. חזרה זו נובעת לא משינוי כיוון התנועה אלא משינוי בנקודת המבט (דומה לאפקט הפרלקסה) שמתבצע מהר כל כך. תנועה זו של השמש היא למעשה אותה תנועה אחורנית של כוכבי הלכת כמו שנצפית מכדור הארץ, כמובן עם קבועי זמן שונים לחלוטין. גם על כוכב חמה התנועה כמעט בלתי מורגשת, זכרו מה אורך היום, השקיעה לוקחת שם כמעט שבועיים!!
להמחשה יצרתי סרטון קטן בתוכנת Stellarium המדגים את התופעה. התופעה מתרחשת בכל מקום על כוכב חמה כאשר הוא בפרהיליון. את מועד הפרהיליון אפשר למצוא או לחשב בקלות למשל 10/1/2015. לצורך ההדגמה חיפשתי מקום על כוכב חמה שהשמש תהיה דווקא בשקיעה, ואז האפקט מומחש טוב יותר.
מומלץ לראות על מסך מלא. שימו לב לשמש השוקעת אולם נעצרת ואז שוב עולה מעט. שימו לב גם לזמן הרץ במהירות (זמן כדור הארץ). תופעה זהה מתרחשת כמובן גם בזריחה. השמש זורחת, יורדת מעט וזורחת שוב.
עוד משהו לשים לב הוא שהשמש שוקעת במערב. תמיד. נטיית הציר של מרקורי היא זניחה ולכן השמש תמיד זורחת במזרח ושוקעת במערב שלא כמו בכדור הארץ.




אם תרצו להבין למה בדיוק הפרמטרים של המסלול גורמים לתנועה כזו, החשבון מסובך וגם לי אינו מובן לגמרי ולכן כדאי לוותר עליו. בקווים כלליים צריך לצייר אליפסה וממנה משוואת תנועה של השמש כפי שנראית לצופה בכוכב חמה, לפתור אותן (בצורה נומרית עם תוכנה מתאימה) ולצייר את הגרף הנובע ממשוואת הפתרון. באזור מצומצם של הגרף יופיע מעין גל סינוס קטן המסמן את חזרת השמש לאחור לפני שהיא ממשיכה קדימה. בדקתי גם איך נראית שקיעה כשכוכב חמה באפהיליון ומהירותו איטית יותר ואז מתקבלת שקיעה רגילה.

נעזוב את כוכב חמה ונחזור ליהושע. מה היה בדיוק, איני יודע. נס, בוודאי. האם יש קשר כלשהו למה שקורה על כוכב חמה? מסופקני.  פרמטרי התנועה של כדור הארץ שונים ושינוי פתאומי וחד שלהם אינו אירוע שפשוט להסבירו ויש עוד כמה קשיים בפסוק (גם הירח נעצר). אני לא מנסה להציג פתרונות קסם בסגנון עמנואל וליקובסקי, אלא להצביע על כך שהנס, גדול ככה שיהיה, הוא עדיין נס הנמצא בתוך הפרמטרים של הטבע ומתאר תופעה שהיא אפשרית לפי חוקי הטבע. טענה זו יכולה לקבל חיזוק גם מהמשנה במסכת אבות המונה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ונס זה אינו ביניהם (לעומת פי האתון, המן, השמיר, הכתב והמכתב וכו'). השמש לפעמים, נעצרת ואף הולכת אחורנית. 



יום שבת, 31 באוקטובר 2015

מזריחה לשקיעה - תערוכת שעוני שמש

כחובב של שעוני שמש (ראו במאמר על שעוני שמש בישראל ובולי שעוני שמש), שמחתי לשמוע על תערוכה העוסקת בנושא. שעוני שמש כבר לא משמשים את בני האדם לצרכים פונקציונליים (למרות שאם אתם נתקעים במדבר או על אי בודד כדאי מאד להבין את העקרונות הבסיסיים שלהם) אך עדיין מהווים מקור להנאה ועניין אסתטיים. ההגעה במוצאי שבת הייתה מהירה ונוחה (למרות משחק הכדורגל באצטדיון בלומפילד הסמוך) וגם חנייה יש בשפע אם אין אירועים מיוחדים ביפו העתיקה.

התערוכה "מזריחה לשקיעה" מציגה מבחר שעוני שמש שיצר הפסל רמי שי. רמי שי הוא אדריכל במקצועו והעיסוק בשעוני שמש הוא תחביב שהתפתח במרוצת השנים. התערוכה מוקדשת לזכרו של מיכאל, בנו של האמן, שנפל בעת שירותו הצבאי. למעשה אפשר להגיד שהתערוכה היא בזכות מיכאל ובשורה אחת שרשם בעבודת השורשים שלו בבית הספר בה כתב שאינו מבין מדוע אביו אינו מציג את שעוני השמש שיצר בתערוכה. בתערוכה מוצג גם שעון שמש שמיכאל בנה בגיל צעיר.

השעונים עשויים מחומרים שונים - עץ אבן ומתכת בצורות שונות של הגנומון ולוח השנתות.

האמן רמי שי ליד השעונים
האמן רמי שי ליד השעונים
 והנה שעון השמש של מיכאל הצעיר, חוץ מהשעון, מוצגים גם שרטוטי העזר.
שעון השמש של מיכאל שי
שעון השמש של מיכאל שי
השעון הבא מוצג כדגם לשעון חוצות. הגנומון גדול וארוך ומתחתיו ספסל ישיבה עליו מצוירות השנתות. שעון מעין זה הוא דוגמה מצוינת לשילוב שעוני השמש כיצירות אומנות במרחב האורבני.
דגם שעון שמש גדול

כרזת התערוכה
כרזת התערוכה

מעבר לביקור עצמו, נהנתי מאד גם מהשיחה עם רמי ורעייתו, על שעוני שמש, אומנות ועוד נושאים שונים. כדאי לשלב את הביקור עם ביקור באתרים נוספים ביפו העתיקה.

מזריחה לשקיעה - רמי שי
תערוכת שעוני שמש לזכרו של מיכאל שי
29/15/2015-17/11/2015
הגלריה בבית האדריכל
המגדלור 15 יפו
שעות פתיחה
א-ה 10:00-20:00
ו 10:00-15:00
שבת 16:00-21:00




יום רביעי, 7 באוקטובר 2015

התקבצות כוכבי לכת אוקטובר 2015

ביום שישי לפנות בוקר (9/10/2015) תהיה התקבצות נחמדה של כוכבי לכת במזרח.
לקראת סוף החודש שלושת כוכבי הלכת יתקרבו אפילו יותר
17-18/10/2015 - מאדים וצדק קרובים מאד פחות מקוטר ירח מלא (אפשר לראות את שניהם בשדה אחד גם בטלסקופ)
27-28/10 - מאדים נוגה וצדק מקובצים יחד
3/11 - נוגה ומאדים סמוכים מאד (צדק כבר הרבה יותר למעלה)
7/11 - התקבצות עם הירח וכוכבי הלכת


9/10/2015
וככה זה נראה
התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015
התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015

התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015 כל קבוצת אריה בתמונה
התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015
כל קבוצת אריה בתמונה



כוכבי הלכת נוגה וצדק (שנמצאים כבר זמן לא מועט בהתקבצות כזו או אחרת) וגם כוכב הלכת מאדים נמצאים כולם קבוצת אריה. בימים אלו גם הירח ישייט שם ויצור את ההתקבצות הבאה.
שימו לב שכמעט ואפשר להעביר קו ישר בין כוכבי הלכת והרי קו זה הוא הקו המכונה המילקה, או בלעז האקליפטיק והוא מציין למעשה את מישור הקפת כדור הארץ סביב השמש (ולעיני הקדמונים את מסלול תנועתה המדומה של השמש בשמים). אמנם הירח יכול להתרחק ממישור המילקה, אבל תזכרו שרק לפני שבוע וחצי היה ליקוי ירח מלא כך שהירח עדיין קרוב מאד למילקה.
התקבצות כוכבי לכת 09/10/2015
התקבצות כוכבי לכת 09/10/2015
הכוכב הבהיר מעל הירח הוא נוגה הכוכב הבהיר מתחתיו הוא מאדים והכוכב היותר בהיר מתחת למאדים הוא צדק. בשעה 5:40 יזרח גם כוכב חמה בדיוק במזרח אולם הוא חיוור למדי וגם רחוק משאר השלישייה.
ההתקבצות מהווה הזדמנות מעניית לצילומים יפים. אפשר לתפוס את כל קבוצת אריה וכוכבי הלכת בעדשה רחבה או להתמקד בכוכבי הלכת והירח בלבד בעדשה ארוכת מוקד.

יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

להציל את מארק וואטני

הספר במקור נקרא The Martian, התרגום לעברית קרא לו בשם העוד איכשהו סביר "לבד על המאדים", אבל אותם אנשים שאחראים להפצת סרטים בארץ חשבו שזו תהיה הברקה גאונית שאם מאט דיימון משחק בסרט את מארק וויטני והוא פעם שיחק את טוראי ראיין אז יקראו לסרט החדש "להציל את מארק וואטני". למרבה המזל זה הדבר הגרוע ביותר שיש בסרט. תתעלמו מהשם.

את הספר "לבד על המאדים" כבר קראנו וסקרנו ועיקרי העלילה זהים ונצמדים לספר. מארק וואטני ננטש על המאדים מאחר וחברי הצוות שלו משוכנעים שהוא מת והם חייבים לעזוב לפני שגם הם ימותו.  החדשות הטובות הוא שהוא נשאר חי. החדשות הרעות הן שהוא לגמרי תקוע שם...

מבחינה זו הספר הזכיר סרט אחר של טום הנקס (עוד פעם קישורים לטוראי ראיין!) שנתקע ארבע שנים על אי בודד, ואכן הסרט משתייך באופן ברור לקטגורית רובינזון קרוזו (שגם אותה אפשר להכליל לקטגוריה גנארית של מישהו נכנס לצרה גדולה ובא נראה איך הוא יוצא ממנה) רק שהפעם זה על המאדים. הסיכוי לספינה שתופיע פתאום באופק הוא קלוש מאד. אפסי למשל. אלא אם תחכה 4 שנים ותצליח לעבור 3200 קילומטר על מאדים.

הספר הוא ספר די "גיקי" הוא מסביר המון תהליכים מדעיים שונים ומשונים עם הרבה פרטים טכניים. מארק נתקל בבעיה. מנסה משהו ולא מצליח. חושב, מנסה ומצליח ועובר לבעיה הבאה. כבר בקריאת הספר היה ברור שהולך להיות ממנו סרט, אבל השאלה איזה סוג של סרט.  יש קושי מסוים בסרטים שנשענים על בן אדם אחד. אין לו למשל עם מי לדבר ובעוד שבספר אפשר לקרוא מחשבות ואין צורך בדיבורים, בסרט זה לא ממש מתאפשר. בסרט היה צורך להוריד את רוב הפרטים האלו וליצור מעט יותר דרמה. לדוגמה, מוסבר שזמן ההתקשרות עם מאדים הוא ארוך ולכן אין אפשרת לנהל "שיחה" מאחר ועוברות כחצי שעה לפחות בין כל שאלה לתשובה, אבל בסרט עצמו ההתכתבות נראית כשיחה כמעט בזמן אמת. בספר עצמו המבנים והחלליות מזכירים דברים שפחות או יותר קיימים כיום אולם בסרט לצורך ההמחשה והויזואליות הלכו לאלמנטים שיותר מוכרים מתחום המדע בדיוני. לא נהיה טרחנים כמו כל אלו שאוהבים למצוא "שגיאות מדעיות" בסרט (ניל דה גרסייה טייסון למשל... ראו סקירה על כח המשיכה), באנו לסרט לא ללמוד מדע אלא בשביל לראות את נופי מאדים בתלת-מימד ומבחינה זו אין על מה להתלונן למרות שהיינו שמחים לעוד.

באופן מקרי (או לא) למדי הסרט יצא לאקרנים בדיוק כאשר נאסא שחררו הודעה שמצאו ראיות יותר טובות לכך שאולי יש בחלק מהשנה בחלק ממאדים מים זורמים. לא ברור האם נאסא רצו לתפוס טרמפ על הסרט, וכמובן שאנשי ההפקה יכולים רק לשמוח מזה שהעניין במאדים עולה בדיוק כאשר הסרט מוצג ואכן ההצלחה בקופות כבר נראית לעין. מצד שני, איך אמרו כמה ציניקנים: העלות של צילום סרט על מישהו שנשלח למאדים ונתקע שם היא בערך זהה לעלות של לשלוח לשם מישהו (אבל בלי לדאוג להחזיר אותו)...

סרטים מהסוג הזה מגבירים את העניין בחקר החלל ולפחות הסרט הספציפי הזה שנע על גבול המדע האפשרי שכנראה יהיה גם יישומי בעוד שנים לא רבות ולכן אינו נכלל אוטומטית בקטגוריית המדע הבדיוני אינו רק בידור מצוין אלא גם דרך לעורר מודעות לחקר החלל. הסרט עצמו בוצע בשיתוף פעולה עם נאסא מתוך ניסיון להיות מדויקים איפה שאפשר. על הטכנולוגיות תוכלו לקרוא בעברית באתר הידען

להציל את מארק וואטני - כרזת הסרט
להציל את מארק וואטני - כרזת הסרט



יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

ליקוי ירח מלא בסוכות

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין ראשון לשני (28 לפנות בוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל הם
  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא מאתר נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא



מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:


איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על אזור מסוים בחלל. אזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא אזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. אזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מעניין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז אזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתי היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים. 

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הוא בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.


יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

הירח עובר על פני הארץ

בהתחלה חשבתי שזה פוטומונטאז' אחר כך חשבתי שזו מתיחה אבל זה אמיתי לחלוטין. לא בכל יום רואים דברים מנקודת מבט כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליה כך שהתמונה השאירה אותי מבולבל מעט קצת.
מה זה ואיך זה יכול להיות?

הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
אז די ברור שאנחנו רואים את כדור הארץ, אבל מה זה הדבר האפור המשונה הזה? אולי עוד השוואת גודל בין פלוטו לכדור הארץ כמו שנראו הרבה תמונות לאחר המעבר של NEW-HORIZONS? לא ולא! זה הירח. אבל הירח לא נראה ככה בכלל!!! נכון, אנחנו מעולם לא ראינו את הירח בצורה זו. זה הצד הרחוק של הירח שלעולם אינו פונה לארץ.
נזכיר את ההבדל בין הצד האפל לצד הרחוק. כמו בכדור הארץ בו חציו פונה לשמש (ויש בו יום) וחציו חשוך. גם הירח חציו פונה לשמש (יום על הירח) וזהו הצד המואר של הירח. חציו האחר של הירח מוסתר מהשמש והוא חשוך. צד זה הוא הצד האפל, אך הוא משתנה כל הזמן בהתאם לסיבובו של הירח סביב צירו.
מכדור הארץ אנו רואים רק צד אחד של הירח. הסיבה היא שמשך הסיבוב של הירח סביב צירו זהה למשך הסיבוב שלו סביב כדור הארץ (27.5 יום). הצד שאנו רואים מכונה הצד הקרוב. בתחילת חודש כל הצד הקרוב חשוך ולכן לא רואים כלום אלא חרמש דק לאחר יום או יומיים. באמצע החודש הצד הקרוב והצד המואר חופפים ואנו רואים ירח מלא (כלומר אנו רואים באופן מלא את החצי הקרוב של הירח). בכל שאר החודש אנו רואים חלק כלשהו מהצד המואר וחלק אחר מהצד החשוך.

אז מי צילם את התמונה? אף אחד לא נמצא מאחורי הירח?
מסתבר שכן. חללית DSCOVR נמצאת במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ (בין מסלול הארץ למסלול השמש, בנקודת L1 - אחת מנקודת לגראנז' בה כוחות המשיכה של הארץ והשמש משתווים. החללית נמצאת במסלול שאינו מצריך דלק כלל סביב נקודה זו) והיא הצליחה לתפוס את מעבר הירח על פני כדור הארץ. הירח נראה מכדור הארץ במולד (כלומר לא נראה כלל) והחללית נמצאת למעשה בין הארץ לשמש. בגלל זה כדור הארץ והירח מוארים במלואם ולא באופן חלקי.
מסלול חלית DSCOVR
מסלול חלית DSCOVR. נאסא

שימו לב עד כמה הירח אפור. זהו צבעו האמיתי של הירח. אנו רואים אותו כלבן אך ורק בגלל שהוא כל כך בהיר יחסית לשמים הכהים, אבל הוא כלל לא לבן וגם תמונות של פני הירח שצולמו על ידי האסטרונאוטים של אפולו שנחתו עליו מראות שהוא אפור. כאן אפשר לראות זאת בקלות.
אם התמונה היא משהו משהו, נאסא צירפה כמה תמונות לסרטון מרשים עוד יותר.



הנה דרך נוספת ולא צפויה לצפות במולד הירח ממש. לרוב אפשר לראות את הירח כ-18 שעות לאחר המולד כחרמש דק. בשעת ליקוי חמה אפשר לראות שמשהו מסתיר את השמש ואנו יודעים שזה הירח (אני מתלבט אם זה נקרא "לראות" את הירח מאחר והעין לא קולטת שום פוטון שחוזר מהירח). אבל הנה עוד הוכחה שהכול יחסי. שינינו נקודת מבט וירח חדש נהיה פתאום ירח מלא. יהיה מעניין מאד לראות תמונה מהכיוון ההפוך. ירח שנראה לנו מלא עובר על פני כדור הארץ ככתם שחור גדול.

תמונת אלו יהפכו לשגרה. החללית תתחיל בקרוב לצלם את כדור הארץ (חלקו המואר) במשך כל שעתיים כאשר התמונות יעלו לרשת תוך שעות עד יום. צפויות גם תמונות של הצד הקרוב של הירח, הצד המוכר לנו, אבל אז הוא יראה סמוך לארץ והארץ תסתיר את הירח. גם הירח ייראה אז הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה כאן מאחר והוא יהיה מרוחק בהרבה מהחללית.

למידע נוסף על התמונה ראו באתר NASA

לאתר משימת DSCOVR

יום ראשון, 26 ביולי 2015

הרפתקאות קטנות בצילום אסטרונמי

צילום אסטרונומי הוא תחום מקצועי מאד אבל ניתן להשיג תוצאות טובות גם בציוד פשוט כל עוד יודעים מה המטרה ומה המגבלות והיכולות של הציוד (ואז מנסים למשוך אותן קצת).

הצילומים הבאים הם מכמה לילות סביב מולד הירח. הצילומים ללא עריכה בתוכנת פוטושופ וצולמו מאזורים סמוכים לאזורים עירוניים. רוב הצילומים הם עם מצלמת DSLR Canon700d וחלקם עם מצלמה קומפטית יותר Canon SX50
הסט הראשון של הצילומים מיום חמישי 16/7/2015 הוא מגשרי הרכבת החדשים ליד לטרון. העגלה הגדולה עמדה בזווית מתאימה במיוחד והצילום כולו הוא מעין מחווה לשיר "Under the bridge"


העגלה הגדולה
העגלה הגדולה
זה אינו צילום אסטרונומי אבל מראה את הגשרים ואת שדה הקוצים.
גשרי הרכבות ליד צומת לטרון
גשרי הרכבות ליד צומת לטרון
והנה תמונה של נוגה צדק וקבוצת אריה. תמונה זו אינה לפי "החוקים". האופק עקום לחלוטין אבל מראה את קבוצת אריה שהייתה כבר לפני שקיעה בצורה ישרה. למעשה עיקום התמונה נדרש מהרצון למסגר את הקבוצה כולה על האלכסון של הפריים כדי שיהיה אפשר להשתמש באורך המוקד הגבוה ביותר האפשרי.


המשך הצילומים בוצע מיער השלום לי נווה שלום. המקום מעט מרוחק מאורות הכרך למרות שגם בו זיהום האור גבוה וכאן רציתי להתנסות מעט בצילום עם עוקב כוכבים, מכשיר שמרכיבים בין החצובה למצלמה ותפקידו לסובב את המצלמה הפוך לסיבוב כדור הארץ, כל שהכוכבים לא ימרחו. כלל האצבע הוא כלל ה-500 שאומר שאפשר לצלם משך זמן של 500 חלקי אורך המוקד בו מצלמים בלי שתהיה מריחה אולם לפעמים רוצים אורך מוקד גדול, או שימוש בצמצם סגור מעט או ערך ISO נמוך. במקרים אלו העוקב (טרקר) עוזר. זהו פריט לא זול. מחירו בחו"ל כ-300$ והוא אינו חלק מארגז הכלים של רוב הצלמים.
בתמונה הראשונה רואים את הצבירים הפתוחים M7 ו M6 ליד העוקץ של העקרב

הצבירים M6 ו M7
הצבירים M6 ו M7
בתמונה הבאה רואים חלק מקבוצת קשת ובהגדלה אפשר לראות בה מספר צבירים גלובולריים (M22) וערפיליות (M8). כמובן שככל שהעדשה איכותית יותר, עיוותי אופטיים, בעיקר בשולי התמונה יתמעטו. כמו כן הרקע החום מזיהום האור גם מפריע מעט ובוודאי שתמונות מאזור חשוך יצאו מרשימות הרבה יותר, מה גם שאפשר לצלם בחשיפות של דקות.


 part of Sagittarius
חלק מקבוצת קשת
קבוצת עקרב
Scorpio
קבוצת עקרב

יומיים אחר כך במוצאי שבת הירח נוגה וצדק ישרו משולש ישר זווית יפה כאשר מעליהם מצטרף כוכב רגולוס.

 The moon Venus and Jupiter and Regulus
הירח צדק נוגה ורגולוס
The moon Venus and Jupiter
הירח נוגה וצדק

ביום ראשון נסענו לתל חדיד והגענו מספיק מוקדם לצלם גם שקיעות.

A photo of me taking the sunset photo below
 (צילמה הדר איידלהייט)הנה אני מצלם את התמונה בהמשך
Sunset with Thorns
שקיעה קוצנית
Sunset
שקיעה

Sunset
שקיעה



אולם המטרה הראשית שלה ערב הייתה לצלם סרטון של שקיעת הירח. הסרטון מורכב מ-2700 תמונות שצולמו במשך שעה וחצי וחוברו לסרט במהירות של *120. מומלץ לצפייה במסך מלא ובהגדרות HD



יום שני, 20 ביולי 2015

עדכונים מקאסיני

חללית קאסיני ממשיכה את משימתה סביב כוכב הלכת שבתאי. כרגע החללית נמצאת בהקפה מספר 219. ההקפה לוקחת 22 יום ומסלול החללית אליפטי מאד. שיא הקירבה לשבתאי הוא כ-200,000 ק"מ ושיא המרחק הוא מעל שני מיליון קילומטרים.  והסיבה העיקרית למסלול אליפטי כל כך היא ששינוי המרחק מאפשר מדידות מדויקות של הגרביטציה של שבתאי וגם מאפשר להתקרב יותר מפעם לפעם לכוכבי הלכת השונים שלו.
הנה כמה תמונות עדכניות שהחללית שלחה במהלך החודשים האחרונים. הקומפוזיציות כל כך יפות שאפשר לדמיין שיש צלם המכוון את התמונה. כל התמונות באדיבות NASA ומשימת קאסיני. ניתן לראות עוד תמונות באתר קאסיני.

נפתח דווקא בתמונה ישנה מאד שמשום מה נשכחה במרתפי נאסא ופורסמה רק לאחרונה. התמונה מדהימה משום שהיא מציגה משהו מאד מוכר מזווית שונה לחלוטין:
הקוטב הדרומי של צדק
הקוטב הדרומי של צדק. קאסיני. נאסא
זוהי תמונה של צדק שצולמה כשהחללית עברה לידו אי שם בשנת 2001!. הזווית של התמונה מיוחדת מאד. זהו צילום מהקוטב הדרומי. כמובן שמכדור הארץ אנו מעולם לא רואים זווית כזו, וגם חלליות שכבר הגיעו לצדק מעולם לא צילמו אותו כך. הכתם הגדול בתוך חגורות העננים נראה בבירור.

התמונה הבאה מכונה אומנות קוביסטית, אבל מה רואים בה? את הטבעות ברור, חלק מכוכב הלכת נראה מאחוריהן והפסים הכהים הם הצל של הטבעות על הכוכב.

אומנות מודרנית על שבתאי
אומנות מודרנית על שבתאי
תמונה מקרוב של הירח ריאה. שימו לב שגם עליו יש מכתש פגיעה עם צורה שמזכירה לב (פחות או יותר)
הירח ריאה
הירח ריאה
אם אתם רוצים לעשות מקלחת בחלל כדאי שתגיעו להיפריון. הצורה שלו ממש מזכירה ספוג רחצה.
היפריון
היפריון
כולם מחכים לסרט החדש בסדרת מלחמת הכוכבים והירח טטיס מזכיר במשהו את כוכב המוות.
טטיס
טטיס
הנה דוגמה לקומפוזיציה מושלמת. שבתאי בזווית ישרה לחלוטין המשטחת לגמרי את הטבעות ובקדמתן הירח דיון.

Dione דיון
דיון
שלושה ירחים שונים וכל אחד מהם הוא חרמש דק דק דק. הירחים הם טיטאן, מימס וריאה.
Titan Mimas and Rhea
Titan Mimas and Rhea
מי זה מי? ככל שטיטאן הוא גדול, כאשר שמים אותו לצד שבתאי הוא נראה קטנטן.

Saturn and Titan
Saturn and Titan טיטאן ושבתאי
הירח יאנוס עם פס קטנטן של הטבעות
Janus
Janus יאנוס
עוד תמונות ומאמרים על שבתאי וקאסיני

יום ראשון, 28 ביוני 2015

שביל כוכבי הלכת ושעון שמש בגבעתיים

כחובב של שעוני שמש שאף סייע בעיצוב סדרת בולים בנושא, שמחתי להיות מוזמן ביום שישי האחרון (26/6/2015) לטקס החנוכה של שעון שמש מיוחד ושביל כוכבי לכת לזכרו של טל איז'ק בגבעתיים. השעון והשביל נמצאים בגן העלייה השנייה ומתחילים מרחוב גולומב ועד מצפה הכוכבים, בו טל היה מדריך.

חנוכת השביל התקיימה במעמד הוריו בני משפחתו וחבריו של טל, צוות מצפה הכוכבים בראשות ד"ר יגאל פת-אל, ראש עירית גבעתיים, השר לשעבר מיכה חריש ונכבדים נוספים. השעון והשביל הם פרי עבודתו של המעצב האמן יואב שביט וייעוץ של עדן אוריון. השניים כבר שיתפו פעולה בהקמת שעון השמש בפרק הלאומי ברמת גן אולם כאן האומן הלך לכיוון שונה לחלוטין.

קשה לחדש בתחום של שעוני שמש אבל מסתבר שאפשר, במבט ראשון כלל לא היה ברור איך ומה ואיפה השעון.

אבל הסוד מתברר במהרה. כל העמודים ביחד הם השעון. כל עמוד מכוון למקום אחר בשמים. כאשר השמש עוברת מעליו היא יוצרת צל ייחודי המראה את השעה. אין חשיבות למיקומי העמודים ופיזורם הוא חלק מיצירת האומנות ומההשתלבות של השעון (המכונה שדה זמן) במרחב. עבודה יפה ומרשימה המתאימה לשעוני שמש חדשים שמטרתם היא פחות להראות את השעה ויותר להשתלב כאלמנט עיצובי בסביבה האורבנית.

הנה כך נראית השעה 11
השעה 11
השעה 11

בטרם נמשיך עם השעון מספר מילים על טל איז'ק. הכרתי את טל לראשונה בשנת 2007 בתצפית פתוחה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. הייתי אז לפני רכישת טלסקופ ופשוט החלטתי לעמוד ליד מדריכים מהאגודה שיהיו מוכנים להסביר לי על סוגי טלסקופים ואיך עובדים איתם. אחד מהמדריכים "שתפסתי" היה טל ונהנתי מאד ללמוד ממנו. הנה דברים לזכרו שכתבה אלה רץ,  מתנדבת באגודה:
"טל איזק (23.06.1981-12.09.2012) היה ממדריכי מצפה הכוכבים בגבעתיים וממתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה בשנים 2006-2012. אחד הנושאים האהובים עליו היה כוכבים כפולים -- מערכות של שני כוכבים (שתי שמשות) שנראים קרובים אחד לשני (או שבאמת סובבים זה סביב זה). טל הכיר עשרות כפולים ובכל תצפית כיוון את הטלסקופ שלו אליהם והראה וסיפר עליהם לכל המבקרים והחברים.
טל היה בוגר החוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני שלו התחיל באוניברסיטת ונקובר שבמערב קנדה. הוא אהב מאוד את העיר הזאת, היא באמת אחת הערים היפות בעולם. גם שם טל השתתף בתצפיות אסטרונומיות התנדבותיות, אף על פי שהאקלים ומזג האוויר שם מקשים על זה ממש, במיוחד בסתיו ובחורף. לכן טל כל הזמן חלם לראות את המעבר של נוגה על פני השמש בארץ. המעבר של נוגה על פני השמש (טרנזיט) זו תופעה נדירה מאוד שקוראת רק פעמיים בכ-100 שנים, ואז רואים את כוכב הלכת נוגה חולף על רקע השמש כמו כדור קטן שחור על רקע בהיר.
טל לא סיים את לימודיו בקנדה. הוא נאלץ לחזור לארץ בגלל מחלת הסרטן. הוא כן זכה לראות את הטרנזיט של נוגה וזו הייתה התצפית האחרונה שלו. אני זוכרת את טל בא למצפה הכוכבים בגבעתיים באותו בוקר. הוא היה לבוש בצהוב, כמו השמש, וגם זהר כמוה אל אף שהרגיש לא טוב. הוא כבר היה חלש מאוד, אך בכל זאת נעמד מול הטלסקופ והראה והסביר לקהל הרחב על המעבר. כעבור שלושה חודשים טל נפטר.
טל תמיד יחיה בזיכרונם של כל מי שעבד במצפה הכוכבים בגבעתיים והתנדב באגודה הישראלית לאסטרונומיה. יהי זכרו ברוך."
 בתמונה הבאה נראה טל באחת מהתצפיות של האגודה בתנוחה אופיינית. חיוך רחב, אהבה של התחביב, טיפול והכנה של הטלסקופ ונכונות להסביר לכל אחד ואחת בכל גיל ומכל רקע על גרמי השמים.
טל איז'ק
טל איז'ק. צילום: אלה רץ

 בין השעות השונות בשדה הזמן יש חפיפה וחלקים משעות מסוימות יופיעו באותו זמן. בשעה 11:30 יופיעו גם הספרות 11 וגם 12 בצורה כזו או אחרת. את כיווני העמודים (פנסי צל) יש לשנות מפעם לפעם בהתאם לעונות השנה ושעון הקיץ, אבל בניגוד לשעוני שמש אחרים שיכולים להיות מדוייקים ברמה של דקות, כאן הדיוק הוא ברמה של כרבע שעה.


שדה הזמן - שלט הסבר
שדה הזמן - שלט הסבר

שדה הזמן
שדה הזמן
 וככה זה נראה מלמטה כלפי השמש
מבט למעלה אל השמש
מבט למעלה אל השמש



כבר קצת אחרי השעה 10
כבר אחרי השעה 10



שדה הזמן - מבט כללי
שדה הזמן - מבט כללי

 קצת יותר מאוחר וכבר השעה היא 12
השעה 12 בשדה הזמן
השעה 12 בשדה הזמן


השעה 12 בשדה הזמן
השעה 12 בשדה הזמן


 והנה תמונה של האמן - יואב שביט ליד יצירתו
יואב שביט על רקע יצירתו
יואב שביט על רקע יצירתו

שביל כוכבי הלכת מוביל משדה הזמן אל מצפה הכוכבים. בתחילתו השמש  (חצי הכדור בתמונה למעלה). השלימו בדמיונכם את חצי העיגול ותקבלו את קנה המידה של כוכבי הלכת. זהו גודלה של השמש. על כל עמוד המייצג כוכב לכת יש עיגול קטן בגודל יחסי לשמש. כמו כן כל מטר בשביל הוא בערך 45 מיליון קילומטרים. לכוכבי הלכת הראשונים עד מאדים מגיעים בצעדים בודדים, לאחר מכן צריך ללכת מעט. השביל יהפוך מן הסתם לחלק מפעילויות הדרכה של המצפה. נעיר רק כי קנה המידה למרחק (אורך השביל) ולגודל כוכבי הלכת, אינו אותו קנה מידה. במידה והיה כזה, קוטר השמש היה כשלושה סנטימטרים בלבד. חישוב קל שעשיתי מראה שהכוכב הקרוב יותר אלינו יהיה לפי קנה המידה של השביל יהיה בערך באזור אתונה.

עמוד כוכב הלכת ארץ
עמוד כוכב הלכת ארץ
כל עמוד בטון המייצג כוכב לכת צבוע בצבעים הייחודיים לאותו כוכב לכת. פיגמנטי הצבע מעורבבים בבטון משעת היציקה. יואב שביט סיפר כי הוא ערבב את הצבעים בבטון ויצק מלמעלה על תבנית שקופה כאשר הוא בודק מלמטה כל פעם את התוצאה. בשיטה זו הצבעים הם חלק מהבטון ועמידים מאד.
אם אתם תושבי גבעתיים כדאי מאד שתלכו להתרשם וגם אם אתם מזדמנים לסביבה כדאי שתכירו את פינת החמד היפה הזו.




יום חמישי, 25 ביוני 2015

פלוטו וחללית אופקים חדשים

החללית New Horizons -  אופקים, חדשים עומדת לסיים מסע של כמעט עשור בחלל ולהגיע לכוכב הלכת (הננסי) פלוטו ב 14/7/2015. החלית לא תנחת על פלוטו וגם לא תיכנס למסלול סביבו אלא רק תחלוף לידו במרחק זעום של 11,000 קילומטר בלבד. מעט לאחר מכן היא תחלוף ליד הירח הגדול שלו כארון. צריך הרבה סבלנות בחקר החלל. די מדהים לחשוב שעשור של תכנונים ועוד עשור של מסע בחלל מתנקזים בסוף למעבר של כמה שעות בלבד.
בראש המאמר נביא עדכונים שוטפים על המשימה והתיאור הכללי שלה מופיע בהמשך.

עדכונים שוטפים:

16/7/2015 - הרים מכוסי קרח בגובה 3.5 קילומטר
פני שטח מעניינים מאד. הרים חדשים יחסית (רק בני מאה מיליון שנה) בגובה 3.5 קילומטר ומורכבים כנראה מקרח מים. לי זה נראה קצת כמו עור של פיל בחלק מהמקומות... התמונה היא מלפני שיא המעבר ממרחק של 77000 קילומטר.
פני השטח של פלוטו.
פני השטח של פלוטו. נאסא


15/7/2015 - NH Phone Home!!!
חדר הבקרה של משימת אופקים חדשים, ברגע קבלת ההודעה.
חדר הבקרה של משימת אופקים חדשים, ברגע קבלת ההודעה. צילום ביל אניגלס, נאסא
לאחר 21 שעות ללא תקשורת החללית התקשרה בדיוק בשעה המתוכננת (מעט לפני 4 בבוקר אצלנו) עם תשדורות של רבע שעה (ואם אמרנו שהיא מעבירה 20 בתים בשניה - תכפילו ב-900 ותגלו שכל נפח התעבורה היה 18K בלבד).
אבל זה מספיק כדי לדעת שהחללית בסדר גמור, שהנתונים נאספו ושהמשימה הצליחה!
וככה השמחה נראית בחדר הבקרה (צילום ביל אינגליס באדיבות NASA)


העבודה מתחילה
שנה וחצי של שידור נתונים (ויהיו תמונות מדהימות - זה בטוח, אבל הן לא העיקר)
ועוד שנים של עבודה למדענים בניתוח

14/7/2015 - היום זה היום
מאיפה אפשר להתעדכן בזמן אמת?
טלוויזית NASA היא אופציה מעולה אבל יהיו גם הרבה שידורים חוזרים. מתי שלא תפתחו, יהיה משהו על פלוטו
עדכונים קצרים ומהירים - טוויטר @NasanewHorizons
פלוטו מעט גדול יותר ממה שחשבו. קוטרו הוא 2370 קילומטר ולכן הוא העצם הגדול ביותר (כרגע) בחגורת קויפר. עוד נמצא כי יש לו כיפת קרח (לא של מים אלא לא מתאן גזים קפואים אחרים)
כצפוי, לקראת מסיבת העיתונאים בזמן המעבר (שכבר חלף לו) ועקב העובדה שתקשורת חדשה לא תהיה עד לפנות בוקר, שיחררה נאסא תמונה מאתמול בדיוק בזמן המעבר. האת תמונה פנטסטית (מעובדת כמובן). שימו לב שהלב כבר לא נראה ממש כמו לב, ושפלוטו לפחות לפי הצבעים שהם די אדום.
צפו לתמונות תקריב מהממות.
פלוטו 760000 קילומטר בלבד
פלוטו 760000 קילומטר בלבד! מקור: נאסא


13/7/2015 - תהומות על כארון ואינפוגרפיקה של המעבר
כארון הוא ירחו הגדול של פלוטו. גודלו הוא כמחצית מגודל פלוטו, הוא קרוב מאד לפלוטו ומרכז המסה שלהם נמצא הרחק מחוץ לפלוטו. מקובל לכן להתייחס לצמד כאל מערכת בינארית מאשר לכוכב לכת וירח (אחרי כארון הירח שלנו הוא העצם המשפיע ביותר על כוכב הלכת שלו). תמונות עדכניות של כארון מגלות אפשרת למכתשי מטאורים ותהומות עמוקים שבאופן יחסי לגודל הירח גדולים ועמוקים יותר מאשר הגרנד-קניון.
כארון 11/7/2015
כארון 11/7/2015 - 4 מיליון קילומטטר. נאסא

והנה תרשים של הפעילות במעבר עצמו
במהלך המעבר החללית תתרכז רק במדידות.  מעט לפניו מוקצה זמן שידור לכדור הארץ, ניחוש שלי שישודרו עוד כמה תמונות ממרחק קרוב לטובת מסיבת העיתונאים. לאחר המעבר עצמו יחלו השידורים המאסיביים אבל החללית עדיין מספיק קרובה לפלוטו וכארון ולכן גם המדידות המעיות יימשכו במקביל. רוצים לדעת בדיוק מה קורה?  עקבו אחריה דרך אתר העיניים של נאסא - פלוטו (דורש התקנת אפליקציה). באפליקציה אפשר לראות גם את יתר המשימות של נאסא בכוכבי הלכת וקחו בחשבון שיכול להיות שתהיו שם לא מעט זמן...
כמו שאפשר לראות בתרשים, רוב הפעילות אינה צילום תמונות אלא מדידות של טמפרטורת והרכב פני השטח, שדות מגנטיים, בדיקת הרכב האטמופסירה, חיפוש ירחים נוספים, בדיקת אבק ופלסמה, חיפוש טבעות, חישובים טובים יותר של מסת פלוטו והירחים ועוד. וכמובן תמונות. יהיו הרבה תמונות. אל תדאגו.



12/7/2015 - גלו את פלוטו!!
 זהו קלייד טומבאו, מגלה פלוטו והוא עשה את זה בגיל 24.
קלייד טומבואו.
קלייד טומבואו. מקור: מצפה לוואל
זה לא היה פשוט. לעבור על המון צילומים ולחפש משהו קטן שזז, נכון פעם זה היה מעט קל יותר (לא היו מטוסים ולווינים למשל), אבל זו משימה שמחשב ממוצע עושה בחלקיקי שנייה ואילו לקלייד היה רק מכשיר שמכניסים לו שתי תמונות, מיישרים אותן כך שיחפפו ואז אפשר לראות כל פעם רק תמונה אחת. עם מחליפים מהר אפשר לשים לב אם נקודה מסוימת זזה. נסו לגלות את פלוטו בעצמכם עם התמונות המקוריות (תשובה בסוף המאמר)
איפה פלוטו?
איה פלוטו? מצפה לוואל

איפה פלוטו?
איה פלוטו? מצפה לוואל



11/7/2015
שבוע טוב.  בסוף השבוע קיבלנו תמונות חדשות, קרובות וטובות יותר. רואים בבירור תצורות שטח מורכבות על פלוטו ואפשר התחיל לנחש מה רואים. כמובן שהדמיון פעיל, והקוים הישרים המזכירים פוליגון נראים לי כמו מולקולות כימיות. יש גם צורות עגולות. האם הן מכתשים? התשובות בקרוב, וכל יום מתקרבים יותר. התמונה הבאה מ 10/7/0215 ממרחק 6 מיליון קילומטר.

פלוטו ממרחק 6 מיליון קילומטר
פלוטו ממרחק 6 מיליון קילומטר. הצורה המכונה לוויתן מצד ימין למטה. שימו לב לפוליגון (אמצע שמאל) ולשרשרת הארוכה. מה זה? הניחוש שלכם טוב כמו של כל אחד אחר. מקור: נאסא
והנה תמונה מעודכנת עוד יותר (11/7/2015)
פלוטו 11/7/2015 - 4 מיליון קילומטר
פלוטו 11/7/2015 - 4 מיליון קילומטר. מקור: נאסא

פלוטו וכארון.
פלוטו וכארון. מקור: נאסא

מה קורה עכשיו על החללית? מה היא עושה? מצלמת? משדרת? עקבו אחריה דרך אתר העיניים של נאסא - פלוטו (דורש התקנת אפליקציה).

הזכרנו את עניינית התקשורת המסובכים (ראו בהמשך). שימו לב שכל תחנת GOLDSTONE עוסקת רק במשימה זו (צילום מסך נכון לעכשיו)! המשימה תעסיק את רשת ה-DSN במשך חודשים.
כל תחנת גולדסטון מכוונת ל לחללית אופקים חדשים (NHPC)
כל תחנת גולדסטון מכוונת ל לחללית אופקים חדשים (NHPC)


מהו זמן פלוטו אצלכם? הצטרפו לחגיגות ברשתות החברתיות. העלו צילומים, תייגו, השתמשו בזמן-פלוטו ושתפו את העולם בכך שגם בישראל מתעניינים במשימה!
נאסא משררת כל יום סרטון קצר עם תמונות, חדשות וסרטונים. צפו בקרוב בחדר המשימה, מה הם עושים וגם בלוגרית החלל איימי שירה טייטל מופיעה. מומלץ!







9/7/2015 - הלב של פלוטו ורשימת ההפתעות לחייזר שיפתח את החללית
תמונות חדשות זכו להצלחה רבה על פני כדור הארץ מפני שרואים בהם צורה שדומה מאד ללב. צפו בעצמכם. צורות אלו אינן חדשות. על מאדים התגלה פרצוף. לרוב אלו רק אשליות של המח שלנו (בתוספת מעט עיבוד תמונה, הבהרות נכונות וכו) שמחפש בזכרונו דברים דומים וצילומים מזוויות שונות הורסות את האשליה. אורכו של הלב הוא כמעט 2000 קילומטרים ולדברי החוקרים אולי הוא מרמז על שכבות חדשות יותר של קיפאון (של מתאן או גזים אחרים). שימו לב לצורה הכהה משמאלו, המכונה הלוויתן המתפרשת על פני עוד 3000 קילומטרים.
הלב של פלוטו. מקור: נאסא
הלב של פלוטו. מקור: נאסא

בתמונה אחרת, צורת הלב כבר פחות בולטת ולא בטוח כלל שהייתם חושבים שזה לב אם הייתם רואים רק את התמונה הזו.
הלב של פלוטו. מקור: נאסא
הלב של פלוטו. מקור: נאסא

והנה עוד כמה פריטי טריוויה מעניינים. בחלל כל גרם קובע ולא משגרים דברים לא נחוצים. אבל, ותמיד יש אבל, עקב סיבות סנטימנטילות בכל זאת משגרים כל מיני שמונצעסים ללא שום סיבה פרט  ליצירת עניין ורגש בציבור. מילא בפרטים שחוזרים לכדור הארץ (ובמעבורות החלל נשלחו מאות פריטים כל פעם). אבל לפלוטו? אז הנה רשימת הדברים באדיבות אתר Universe Today שם גם תוכלו לראות תמונות של חלק מהפריטים.
  1. מעט שרידי אפר של קלייד טומבו המגלה של פלוטו. מה שהופך אותו ליצור האנושי שהגיע הכי רחוק מכדור הארץ.
  2. CD עם שמות של למעלה מ400000 איש שנרשמו באתר של נאסא. זה נהיה כבר עניין מקובל על כל חללית ואם פספסתם עד היום תקפידו להירשם בחלליות הבאות. אני דרך אגב לא מופיע ש, אבל מאז נרשמתי לכל מיני משימות אחרות.
  3. CD נוסף עם תמונות של כל חברי צוות המשימה.
  4. מטבע של רבע דולר ממדינת פלורידה. אם ET ירצה להתקשר הביתה מטלפון ציבורי, שיהיה לו איך.
  5. דגל מדינת מרילנד שם נבנתה החללית.
  6. חלק קטן מחללית .Spaceship One
  7. שני דגלים של ארצות הברית - לא באמת חשבתם שלא יהיו.
  8. בול משנת 1991 עליו כתוב: פלוטו - טרם נחקר.

8/7/2015
החללית יצאה ממצב בטוח ועבר למצב מיפגש. כעת למעשה החללית עובדת בעצמה עם רמת אוטונומיה גבוהה מאד. במקרה של תקלה החללית מבצעת איתחול מחדש באופן עצמאי ומסתדרת לבד בלי לחכות להוראות מכדור הארץ. הסיבה היא זמן השידור הארוך. גם המשימות המדעיות חודשו ונתונים יתחילו לזרום בקרוב. מדידות פלסמה שונות וכמובן תמונות שהולכות ומשתפרות ככל שהמרחק מתקצר
רבים שואלים למה החללית לא נכנסת למסלול או אפילו נוחתת על פלוטו. אני יכול רק לנחש שאין אפשרות להאט את החללית למהירות הדרושה לכניסה למסלול. האטה ממהירותה הנוכחית 14.5 קילומטר לשנייה למהירות הקפה (שבהתחשב במסתו הנמוכה של פלוטו צריכה להיות איטית למדי) תדרוש כמויות עצומות של דלק, שבשביל להביא אותן למרחק כזה מכדור הארץ היה צריך משגר ענק וגם אי אפשר היה להגיע למהירות שבכלל הביאה את החללית לאיפה שהיא נמצאת (כלומר גם אם היו סוחבים את כל הדלק המשימה הייתה מתאחרת בכמה שנים). כמו כן נראה שאין מספיק נתונים בשביל להיכנס למסלול יציב סביב פלוטו (שהוא למעשה מערכת בינארית סבוכה למדי כי גם לכארון יש מסה ניכרת שצריך להתחשב בה), ושוב, המרחק הארוך לא היה מאפשר ביצוע ומתן הוראות מדויקות לכניסה למסלול כזה. בקיצור נסתפק במעבר.

7/7/2015
בתאריך 4/7/2015 הקשר עם החללית אבד למשך שעה וחצי. כשחודש הקשר התברר שהחללית נכנסה למצב בטוח והפסיקה את הפעילות המדעית. אנליזה מהירה על כדור הארץ הצביעה על כך שמחשבי החללית נדרשו לבצע שתי משימות עיבוד בו זמנית וכח המיחשוב לא היה מספיק. החללית עברה למצג גיבוי במחשב המשני, הפסיקה את הפעילות המדעית וחיכתה להוראות חדשות מכדור הארץ.
התקלה גרמה לאיבוד של כשלושים תצפיות (חלקן יישלחו מחדש לאחר המעבר), אולם כל אלו לא היות תצפיות בדרגה ראשונה. הפעילות המדעית תחודש בתאריך 7/7/2015 בשעות הערב המאוחרות כאשר במשך שלושה ימים בוצעו בדיקות נוספות להבטחת פעילות תקינה בזמן המעבר. (להרחבה על התקלה באנגלית)

30/6/2015
ככל שהחללית מתקרבת התמונות יותר ברורות. ממרחק של בערך 20 מיליון קילומטר (סוף יוני 2015) זה נראה כך
פלוטו וכארון
פלוטו וכארון - NH שילוב תמונות ממצלמות RALPH ו LORRI. מקור: נאסא


 הנה סרטון שיכניס אתכם לעניינים עם ההיסטוריה של חקר כוכבי הלכת והדמיות אמן של מה שאולי נראה בפלוטו.

אתם קוראים את המאמר בבית במחשב או במשרד או בנייד. תסתכלו קצת סביבכם. כמה חשמל המחשב צורך? כמה אור דולק מסביב? אם הגעתם ליותר מ-200 וואט עברתם את ההספק הזמין לחללית. אני מתחיל דווקא מנתון זה כי הוא די מדהים. עם הרבה פחות חשמל ממה שנחוץ להפעיל רק חלק מהאורות בסלון הביתי, חללית שלמה צריכה לתפקד. אספקת החשמל מגיעה מרכיב RTG המבוסס על דעיכה של איזוטופים גרעיניים. בתמונות תראו את ה-RTG המורכב מחוץ לחללית.

החללית בגודל של מכונית בערך: 2.7*2.1*0.7 מטרים (או כפי שהציע פרופ' נח ברוש - פסנתר כנף) ומשקלה קצת פחות מחצי טון. הרכיב הגדול ביותר הוא צלחת השידור בקוטר שני מטרים הדרושה על מנת שהאות החלש אותו משדרים יצליח להיקלט בכדור הארץ.

הנה שתי תמונות של החללית והמיכשור שעליה. כל פריט עם ראשי תיבות הוא מיכשור מדעי. ספקטרומטרים באורכי גל שונים,  מגנטומטר, מצלמה, טלסקופ קטן ואפילו ניסוי סטודנטים (שבוודאי חלקם נהיו כבר מזמן פרופסורים) למדידת אבק.


חללית New Horizons מקור: נאסא
חללית New Horizons מקור: נאסא

חללית New Horizons מקור: נאסא
חללית New Horizons מקור: נאסא


הפעילות המדעית כבר החלה למרות שמהמרחק של החללית כיום (3 שבועות לפני המעבר משהו כמו 50 מיליון קילומטר) אפשר בעיקר רק לצלם וגם שם האיכות לא משהו. רוב הצילומים נועדו לתיקוני ניווט אבל חלקם גם לחיפוש סימנים לחלקיקי אבק ואטמוספירה. ראו תמונה לדוגמה מלפני כשבוע. לא רואים בה הרבה. בעיקר רואים שהחיישן סובל מחשיפת יתר שיוצרת את הקווים הלבנים.
יש גם כמה תמונות של פלוטו יותר טובות אבל צריך לחכות עוד קצת עד שיגיעו תמונות באיכות גבוהה.




פלוטו מסווג ככוכב לכת ננסי וכחלק מחגורת קוויפר. זוהי חגורה המכילה מספר עצום של גרמי שמים בגדלים מעל 100 קילומטר וחקירתה מהווה מעין מסע ארכיאולוגי לימי יצירת מערכת השמש. פלוטו וכארון הם גם המערכת היחידה הבינארית במערכת השמש (הם כמעט זהים בגודלם ולכן אפשר להתייחס אליהם כמערכת בינארית ולא ככוכב לכת עם ירח) הבנה של הגופים האלו תוכל לתת מידע חדש על התהליכים שיצרו את מערכת השמש כמו שאנו מכירים אותה כיום. בהתאם לכך הוגדרו המטרות המדעיות ההכרחיות של המשימה:
  1. אפיון הגיאולוגיה והמורפולוגיה של פלוטו וכארון.
  2. מיפוי פני השטח של פלוטו וכארון תוך קביעת הרכב החומר.
  3. מדידת האטמוספירה של פלוטו וקצב הבריחה שלה.
משימות אלו חיוניות להגדרת המשימה כהצלחה. משימות אחרות מוגדרות כחשובות או כרצויות: מדידת טמפרטורה של פני השטח. מיפוי אזורים מסוימים ברזולוציה גבוהה יותר, מדידות נוספות וכמובן תמונות. חשיבותן המדעית של התמונות אולי אינה גבוהה אבל חשיבותן למחלקת יחסי הציבור של נאסא עצומה. שימו לב שהצילום הוא בשחור לבן, למצלמה הראשית (המכונה LORRI) אין פילטרים ובגלל שלא צפויים גם ככה צבעים מיוחדים, צילום צבעוני מהווה בזבוז זמן (צריך 3 צילומים במקום צילום אחד וכמובן גם זמן השידור מוכפל בשלוש. למכשיר אחר (RALPH) יש יכולת דימוי בצבע ותמונת הצבע למעלה היא שילוב נתונים משני המכשירים.

מכשירי החללית יאספו נתונים בכמויות עצומות (בוודאי למערכת שתוכננה לפני 15 שנה). ואלו ישודרו לכדור הארץ תוך שימוש ברשת DSN. מהירות השידור היא איטית להחריד (משהו כמו 1K בארבע שניות) וכמות הנתונים העצומה מחייבת שידור במשך תשעה חודשים וגם אז יתקבלו רק נתונים חלקיים. שידור מלא יקח כמעט שנה וחצי! נראה שרוב משאבי רשת ה-DSN ובפרט האנטנות הגדולות של 70 מטר ישרתו את המשימה.
תושבה לחידת איפה פלוטו. בשתי התמונת הבאות יהיה לכם הרבה יותר קל לראות אותו
הנקודה שזזה - פלוטו
הנקודה שזזה - פלוטו. מצפה לוואל

הנקודה שזזה - פלוטו
הנקודה שזזה - פלוטו. מצפה לוואל


המפגש עם פלוטו אינו סוף פסוק. לחללית יש מספיק יכולת היגוי כדי לשנות מעט את מסלולה ואולי להגיע בטווח של 5-7 שנים לאובייקטים נוספים בחגורת קוויפר.

 רוצים לדעת עוד? המקום הטוב ביותר להתחיל הוא מערכת העיתונאים שנאסא הכינה.
עובדות מרתקות על פלוטו
לעדכונים: אתר המשימה בנאסא