המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

כוכב הלכת נוגה

בימים אלו מיד לאחר השקיעה, מבט מערבה מגלה כוכב שמימי בהיר בצורה יוצאת דופן. הוא כל כך בהיר שהוא נראה כריבוע ולא כנקודה ולעיתים אפשר להתבלבל ולחשוב אותו למטוס. זהו כוכב הלכת נוגה, העצם הבהיר ביותר בשמים פרט לשמש ולירח. נוגה הוא כוכב הלכת השני במערכת השמש. מרחקו מהשמש כמאה מיליון קילומטר, וגודלו כמעט זהה לגודל כדור הארץ. בעבר נוגה נחשב מעין תאום של כדור הארץ. במציאות, אם יש גיהנום במערכת השמש, נוגה הוא אחד המתמודדים הראשיים על התואר.

לא לגמרי ברור איך ומה קרה בנוגה. בשלב מסוים, אולי כתוצאה מפגיעת מטאורים, התפרצויות וולקניות או גורמים אחרים, כול הנוזלים שהיו על פני השטח שלו התאיידו לאטמוספירה. מכאן התחיל תהליך שאין ממנו חזור, הידוע בשם אפקט החממה, האטמוספירה נהייתה עבה יותר וצפופה יותר. האטמוספירה היתה חדירה לקרינת אינפרא אדום (קרינת חום), אך אטומה לשחרור שלה, האויר הלך והתלהט עד שהמערכת הגיעה לשיווי משקל כמו שהיא היום. אנשי איכות הסביבה טוענים שדבר דומה יכול להתרחש גם בכדור הארץ.

שיווי המשקל הוא נוראי, הטמפרטורה על פני נוגה היא בין 400 ל-500 מעלות כאשר אין כמעט הבדל בין קו המשווה לקטבים ובין יום ולילה. הרוחות בנוגה מהירות מאד והאויר החם מתפזר במהירות על פני כל כוכב הלכת ולא מאפשר לו להתקרר. האטמוספירה מורכבת מפחמן דו חמצני וגופרית ופני השטח לעיתים מבעבעים בגלל הטמפרטורה. כמובן שאין מה לדבר על נוזלים והגשם היחידי שאולי יורד הוא גשם חומצי המתאדה מייד. בהחלט מקום לא נעים.
תמונת ראדאר של נוגה
תמונת רדאר של פני השטח של נוגה. הצבעים ובססים על גשושיות שהצליחו לנחות על ונוס. מקור הצבעים בגופרית ובשאר החמוצות שבאטמוספירה. מקור: נאסא.

לנוגה עוד מספר מאפיינים מוזרים, כיוון סיבובו העצמי הוא ממזרח למערב, הפוך מרוב כוכבי הלכת האחרים, ולכן השמש זורחת במערב (בכיוונים במונחי כדור הארץ). זמן הקפתו סביב השמש קצר מזמן הקפתו העצמית (כלומר אורך היום גדול מאורך השנה במושגי יום ושנה כפי שאנו מכירים אותם) ועדיין למרות שצד מסוים לא פונה לשמש במשך כמעט 4 חודשים, צד זה לא מצליח להתקרר.

נוגה סובב לאט מאד. מהירות הסיבוב בקו המשווה היא 6.5 ק"מ לשעה. לו היה אדם רץ או הולך מהר בקו המשווה הוא היה יכול לראות שקיעות באורך אינסופי (לשם השוואה, מהירות הארץ בקו המשווה היא 1600 קמ"ש - מהירות של מטוסי קרב בטיסה על קולית). אבל בנוגה, השמש נראית בקושי, חיוורת מבעד לאטמוספירה הסמיכה וכוכבים אינם נראים כלל. בסמיכות של האטמוספירה אדם בקושי היה מסוגל לזוז ומהירות של 6 קמ"ש תיחשב שם גבוהה מאד. צפיפות האויר על פני השטח גבוהה פי 90 מאשר בארץ (ושקולה לצפיפות בעומק קילומטר מתחת לפני הים). מי שהיה הולך שם היה נמעך מיד. קשה להיות על נוגה.

מרחקו הקרוב של נוגה וגודלו גורמים לבהירותו הגבוהה בשמים. בשיא קרבתו נוגה נמצא בין כדור הארץ לשמש ולא נראה כלל (כמו הירח, כל האור הנופל אליו חוזר לשמש). למרות זאת לנוגה יש אטמוספירה ולכן אפשר לצפות בו גם בשיא הקירבה ולראות רק את האור העובר דרך האטמוספירה. בשיא ריחוקו הוא נמצא בדיוק מאחורי השמש ולא נראה כלל (אמנם כל האור
מהשמש חוזר אלינו, אבל נוגה נעלם באור השמש החזק) בין לבין נוגה משנה מופעים כדוגמת הירח.

השינויים הקיצוניים במרחקו של נוגה, מ-50 מיליון קילומטר  ועד 250 מיליון קילומטר, מתבטאים בכך שגודלו משתנה מאד, וניתן לראות שינויים אלו בקלות דרך טלסקופ (בדומה לשינויים בכוכב הלכת מאדים). גם את שינויי המופע ניתן לראות בקלות וכבר גלילאו שם לב לשינויים אלו בגודל ובמופע ואפילו טרח להצפין מידע זה בהודעה לטינית לקפלר שלא הצליח לפענח אותה. לאיזון מגיע נוגה כשהוא במרחק מקסימלי מהשמש. מופעו אז הוא בדיק חצי, גודלו ממוצע, ובהירותו גבוהה מאד. במרחק זה מהשמש הוא גם מגיע לשיא מרחקו הזוויתי מהשמש ונראה כשלוש שעות לאחר השקיעה.

השינויים בגודל ובמפוע של נוגה.צולם על ידי Statis Kalyvas בתקופה של כחמישה חודשים

נוגה בלבל את התוכנים הקדמונים, בגלל היותו כוכב לכת פנימי (בין השמש לכדור הארץ), הוא נראה לפעמים מיד אחרי השקיעה, או כמה שעות לפני הזריחה, מסיבה זו הוא זכה גם לכינוי איילת השחר, וגם לכינוי כוכב המערב, הקדמונים הבינו שמדובר באותו כוכב בדיוק ושמרחקו לשמש קטן ממרחק הארץ לשמש.

נוגה הוא אוביקט התצפית ההמונית הראשון. כאשר נוגה נמצא בין הארץ לשמש הוא יכול לעבור בדיוק על פני דיסקת השמש. זהו אירוע נדיר במיוחד המתרחש בממוצע 4 פעמים ב-240 שנה. במעבר של 1761 צפו עשרות אסטרונומים בנסיון לקבוע זמנים מדויקים ואת המרחק של הארץ מהשמש (ראו עוד במאמר על מדידת מרחקים ביקום). המעבר האחרון התרחש בשנת 2012 ונראה היטב מישראל. המעבר הבא יתרחש רק בתחילת המאה הבאה.



נוגה כל כך בהיר שאפשר גם לראותו ביום. המאמץ משתלם. בלילות בלי ירח במקום חשוך וללא אורות, נוגה מסוגל להטיל צל. הצל שונה מצל שמש וגם מצל ירח ויש לו איזו כחלחלות משונה. מומלץ מאד לנסות ולראות את הצל שנוגה מטיל.
תצפית טלסקופים על נוגה תראה כוכב לבן ללא שום פני שטח. אנו נראה את העננים של נוגה וללא שום תצורה מפני הקרקע. רק  חלליות שנשלחו לנוגה ובסיוע רדאר המצליח לחדור את העננים הצליחו למפות את פני כוכב הלכת נוגה. הנקודה הישראלית: משימה של לווין מחקר ישראלי הכולל רדאר למשימת מיפוי מדויקת מאד של נוגה הוגשה לנאסא אך לא התקבלה ובניית הלווין לא יצאה אל הפועל.

יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

קאסיני - מתכוננים לגראנד פינאלה

חללית קאסיני נמצאת כבר שנים רבות מסביב לכוכב הלכת שבתאי. הדלק אוזל והמשימה מתקרבת לסיומה הבלתי נמנע. בכדי לסיים את המשימה כמו שצריך ועם גרנד-פינלה שייזכר עוד שנים רבות בנאסא, הוחלט להטיס אותה ישירות לתוך שבתאי!
בפעולה חריגה זו מרוויחים שני דברים - חקר האטמוספירה העליונה של שבתאי (למשך זמן קצרצר אמנם, אבל בכל זאת משהו) והסרת החשש שהחללית תתרסק על אחד מירחי שבתאי ותזהם אותו בחומר ביולוגי ארצי (תתפלאו כמה זמן חיידקים ושאר מרעין בישין יכולים להחזיק מעמד בחלל).

סוף המשימה: 15/9/2017 14:54 שעון ישראל.
זה הסוף. משימת הגראנד פינאלה הוכתרה בהצלחה. נאספו תמונות קרובות מאד לפני האטמופסירה ובתוך הטבעות הפנימיות. לא היו התנגשויות עם חלקיקים מהטבעות ולא שינויי מסלול רציניים. נותרה רק הכניסה לאטמוספירה עצמה. קאסיני תמשיך לאסוף מידע בשלבי החדירה לאטמוספירה של שבתאי וגם לנסות לשדר אותו, אולם הכניסה מהירה ואלימה ולא בטוח שנצליח לקלוט משהו על כדור הארץ. לאחר כמעט עשרים שנה מהשיגור, משימת קאסיני תסתיים.
הנה הסרטון האחרון מ-JPL.



  5 אפריל 2017
זה הזמן לרומנטיזציה. נאסא שחררו את הסרטון הבא, והשמועות אומרות שאנשי המשימה לא הצליחו להסתיר את הדמעות. האמת לאחר עשרים שנה אני מסוגל להבין אותם. צפו ותהנו/

השלב הבא הוא ב-22 באפריל. מעבר קרוב ליד טיטאן ינצל את הגרביטציה שלו לשינוי המסלול ולהתחלת המסלולים מגרדי הטבעות. שלב זה ינצל כמעט שליש מכמות הדלק שנשארה. כרגע ההערכות הן שנשארו 36 ק"ג הידראזין בלבד במכילים המדחפים ואפילו פחות מכך במנוע הראשי (שלא צפויות הפעלות שלו).




למה המשימה מסתיימת?
הסיבה היא פשוטה. נגמר הדלק. את האנרגיה הדרושה להגעה לשבתאי קאסיני קיבלה מהטילים המשגרים אותה ומכוכבי הלכת שחלפה לידם: נוגה, ארץ וצדק כשחלפה לידם, אבל הפעלתה במסלול סביב שבתאי דורשת הרבה דלק. כל שינוי מסלול (לרוב על מנת לעבור ליד אחד הירחים) דורש דלק. אפילו הפנייה הל שחללית לכיוון מסוים, כדי לצלם בזווית הנכונה, דורשת דלק וכמובן אחר כך צריך להפנות את החללית כך שהאנטנה תכוון לכדור הארץ לשליחת וקבלת הודעות. חומר הדלק הוא הידרזין, חומר רעיל במיוחד, אבל יעיל ביותר לצרכים אלו. תהליך הבעירה שלו משחרר גזים שיוצרים דחף בכיוון הרצוי. לחללית שני מיכלי דלק. מיכל למנוע הראשי בו משתמשים לתיקוני מסלול מהותיים ומיכל למערכות המדחפים בו בהם משתמשים לשנות את האוריטנציה של החללית בלי לשנות את מסלולה (לפי הצירים שמאל/ימין עלרוד, סבסוב).

נובמבר 2016
סיום מפואר זה יקרה רק בספטמבר 2017 אבל כבר מהשבוע הקרוב החללית תעבור שינוי מסלול, באמצעות הפעלה מספר 183 וכנראה האחרונה של המנוע הראשי, ותחל סדרה של עשרים מעברים שיגרדו את טבעות שבתאי (לא יעברו דרכן אבל סמוך אליהן). קאסיני תעבור ליד טבעות מסדרה F, הטבעות החיצוניות ביותר בקבוצה הראשית. ישנן טבעות רחוקות יותר, אבל הן דלילות בהרבה. במעברים יעשה ניסיון לדגום חלקיקים מהטבעות ולהבין את ההרכב המדויק שלהם.
באפריל ישונה המסלול שוב כך שיתקרב יותר ויותר לשכבת העננים העליונה של שבתאי ויגיע עד מרחק מזערי של 1600 קילומטר ממנה ובאמצע ספטמבר, הגראנד פינאלה, צלילה חופשית לתוך שבתאי.
סיום מפואר למשימה מפוארת שיספק עוד נתונים רבים על כוכב הלכת היפה במערכת השמש!

טבעות שבתאי קיבלו את מספרן בהתאם לסדר הגילוי שלהן. מקור התמונה: נאסא JPL
והנה הדגמה מהצד. המסלולים האפורים הם מסלולי גירוד הטבעות. בשלב האחרון יהיה מסלולי גירוד שבתאי עצמו (בכחול) והפס האחרון בכתום הוא הגראנד-פינאלה (הסבר מפורט באנגלית)

סיום משימת קאסיני, אילוסטרציה. מקור התמונה: נאסא JPL
סיום משימת קאסיני, אילוסטרציה. מקור התמונה: נאסא JPL

והנה סרטון מ-JPL  שמדגים את סיום המשימה :


מאמרים נוספים על קאסיני עם שפע תמונות ממשימה נהדרת זו:



יום שני, 7 בנובמבר 2016

סופרמון

מפעם לפעם שומעים בחדשות על ירח גדול ובהיר במיוחד שלא היה כבר עשר, עשרים מאה או אפילו אלף שנים. אפילו נתנו לזה שם -  "סופר מון". התקשורת יוצרת ציפיות מוגזמות והירח ייראה די דומה לכל ירח מלא אחר. הנה כל מה שרציתם לדעת על סופרמון ולא העזתם לשאול. המרחקים והזמנים מתייחסים לסופרמון  ביום שני 14/11/2016.

מהו סופר-מון?
הכינוי לרוב מתייחס לירח מלא שגם נמצא בפריגאה מכדור הארץ. מסלול הירח גורם לכך ששני אירועים אלו (ירח מלא + ירח קרוב) מתלכדים כל כמה חודשים, וזוכים לתואר סופרמון וחשיפה תקשורתית מרובה.

כמה הירח יהיה קרוב?
מרחקו הקרוב ביותר של הירח בכל הקפה משתנה ואינו קבוע. הוא נע סביב 357000 קילומטר, ויכול גם להיות פחות מכך. ככל שהירח יותר קרוב הוא כמובן נראה יותר גדול בשמים.

המרחק הפעם (14/11/2016) הוא 356511 קילומטר. המרחק הוא בין מרכזי הארץ והירח וכמובן המרחק משתנה בהתאם למיקומו של כל צופה על הארץ. בישראל הירח יזרח כמה שעות לאחר השיא.
  • ירח בפריגאה 13:24
  • ירח מלא 15:54
  • זריחת הירח בישראל (משתנה מעט ממקום למקום): 16:58

האם ההפרש בגודל משמעותי?
ההפרש בין ירח קרוב לירח רחוק משמעותי  ויכול להגיע ל-14%. לרוב בהודעות תראו את המספר הזה, אבל ההתיחסות צריכה להיות ביחס לירח ממוצע ולכן יש פה הטעייה והגזמה. את ההפרש בין ירח קרוב לרחוק קל לתעד  בתמונות שצולמו בתאריכים שונים (הנה למטה).  אכן הפרש מרשים.


הפרשים בגודל הירח 
אבל ההפרש בין ירח קרוב לירח קרוב  אחר אינו משמעותי בכלל. נניח שהוא אלף קילומטרים (ולפעמים הוא אפילו הרבה פחות). הבדל של שליש האחוז. חשוב לזכור שמרחק כזה הוא זניח. שני צופים בכדור הארץ יכולים להיות מרוחקים מהירח מרחק גדול הרבה יותר. ולכן הכותרות כמו "מאז 1948 הירח לא היה קרוב כל כך" אולי נכונות עובדתית אך חסרות כל משמעות לגודלו ובהירותו של הירח.

תסביר קצת יותר את המשפט האחרון המודגש בבקשה.
המרחק המצוין של 356511 הוא המרחק בין מרכז הארץ למרכז הירח, אבל הוא לא רלוונטי לצופה שנמצא במיקום מסוים על כדור הארץ. צופים רבים כלל לא יראו את הירח בדיוק בשעה שהוא בפריגאה אלא כמה שעות לפני או אחרי, כך שהמרחק כבר משתנה. המרחק לצופה על פני כדור הארץ תלוי מאד במיקום שלו. למעשה בכל לילה כאשר צופים בירח הזורח תוך כמה שעות מתקרבים אליו בכמה אלפי קילומטרים רק בגלל סיבוב כדור הארץ (מתקרבים מרחק רדיוס שלם, אם הירח היה מעל הראש). ולכן אפילו אם מרכזי ארץ ירח לא היו קרובים יותר מאז 1948, סביר שצופה מסוים היה קרוב יותר לירח בפרק הזמן הזה, מאחר וההבדלים הם של מאות קילומטרים בודדים. בגלל זה, הנתון כעובדה אולי נכון, אבל חסר משמעות.


ולמה הירח כתום או גדול במיוחד כשהוא זורח?
לצבע הכתום ולאשליית הירח הגדול בזריחתו או בשקיעתו אין שום קשר לסופרמון. אלו אשליות אופטיות והשפעות של האטמוספירה.

האם צופה בישראל יראה הבדל כלשהו בגודל הירח?
סביר להניח שלא. אם תצאו ותביטו בכל ירח מלא תראו שהוא מאד בהיר. אולי תשימו לב שהוא יותר בהיר מהירח שהיה יום קודם, אבל זה נכון לגבי כל ירח מלא. גם מבחינת גודל, אין למה להשוות את הירח, ובהשוואה לירח שראיתם אתמול הוא באותו גודל. אני מתקשה להאמין שיש מי שמסוגל להשוות לירח מלא מלפני שבעה חודשים.  רוצים בכל זאת להשוות. צלמו תמונות, חכו בסבלנות כשבעה חודשים (ואז יהיה בקירוב ירח מלא ורחוק) וצלמו שוב.

ומה לגבי הבהירות?
איך אומרים בעברית? This is a whole new ball game . הגודל הנראה של הירח תלוי רק במרחקו מהצופה. אבל הבהירות רבותי, תלויה בעוד כמה גורמים ולכן אם הדיווחים על הגודל עוד אמינים במידה מסוימת, הדיווח על הבהירות כמעט תמיד שגוי לחלוטין.

תסביר!
שני הגורמים הברורים ביותר שמשפיעים על הבהירות הם מרחק הירח מהארץ אבל גם מרחק הארץ מהשמש. ככל ששניהם קרובים יותר, בהירות הירח תגדל. כדור הארץ קרוב לשמש בתחילת ינואר. סטייה אפילו של חודש מתאריך זה פוגעת בבהירות הירח. 

אמרת שיש שני גורמים ברורים, יש עוד?
יש עוד. גורם משמעותי במיוחד שמשום מה רבים לא מתייחסים אליו הוא מרחקו של הירח (במעלות קשת) ממישור המילקה! ככל שהוא רחוק יותר הוא יהיה פחות בהיר. בסופרמון הנוכחי (11/2016) הירח רחוק לגמרי מהמילקה. יותר מחמש מעלות! הבהירות שלו ממש לא תהיה גבוהה יותר מירחים שהיו בעבר. מצטער.

אז מתי בעצם יהיה הכי הכי הכי בהיר?
טוב, בואו נראה. נניח שיש לנו ירח מלא בפריגאה (הכי קרוב), נניח שכדור הארץ בפריהליון (הכי קרוב לשמש), ונניח שהוא גם בדיוק על מישור המילקה. במצב הזה הירח יהיה הכי הכי הכי בהיר שאפשר. אבל דא-עקא תקראו טוב את כל התנאים ותגלו ששילוב של כולם מוביל לכך שאנחנו באמצע ליקוי ירח עמוק במיוחד! חוויה נהדרת לצפייה אבל ירח לא רואים. אופס.... מסיבה זו, לירח יש בהירות מקסימלית תיאורטית אולם לעולם לא ניתן לצפות בה. שוב מצטער.

נו ובכל זאת מתי הכי הרבה שאפשר לצפות?
נחשוב שוב על התנאים בסעיף הקודם. כולם צריכים להתקיים, הפשרה היחידה שאפשר לעשות היא שהירח לא יהיה בדיוק מלא אלא טיפה פחות או יותר (הפרש של שעות אחדות) כלומר הירח הכי קרוב לארץ, הארץ הכי קרובה לשמש, יש ליקוי ירח מלא. הירח הבהיר ביותר האפשרי יהיה בדיוק לפני או אחרי כניסה לאזור הצל של כדור הארץ.

ומתי זה יקרה בפעם הבאה?
אברר ואודיע לכם כשזה יקרה. ביררתי. הפעם הקודמת הייתה בליקוי של 9/1/2001 והפעם הבאה תהיה בליקוי של 12/12/2114. הכי הכי בהיר בין השנים 1800-2200 יהיה בתאריך 3/1/2151, כאשר הארץ כמעט בפריהליון. הנתונים נלקחו מתוך ספרו של ז'אן מיו Jean Meeus, Astronomical Morsels II. 

ומה זה ירח כחול ירח שחור ועוד כל מיני ירחים?
אלו כינויים למצבים כמו שני ירחים מלאים בחודש אחד, או ארבעה ירחים מלאים ברבעון, או חודש פברואר שאין בו ירח מלא כלל. לא משהו מעניין. תתעלמו. יש גם שמות פולקלוריים לירחים מלאים. נחמד אבל חסר חשיבות אסטרונומית.

אז על מה כל המהומה?
כרגיל, על לא מאומה. אבל אם אנשים בגלל זה יוצאים להביט בירח, דיינו. צפייה בירח המלא זורח היא תמיד חוויה. הנה תראו בעצמכם בסרטון המצורף!

אז מה כן מעניין לצפות בירח?
ירח תמיד מעניין לצפייה. אפילו עם משקפת קטנה אפשר לראות פרטים עליו והם משתנים מדי יום בהתאם למופע של הירח. ליקויים הם תמיד מעניינים וגם התקבצויות של הירח וכוכבי לכת או כוכבים בהירים הם מעניינים. עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותקבלו עדכונים שוטפים. למשל יום לאחר הסופרמון, הירח יכסה את הכוכב אלדברן בשור. בישראל יראו רק את הדקות האחרונות של ההתכסות, אבל בתחילת הערב תיראה התקבצות יפה וקרובה.

עוד שאלות?
שאלו בתגובות ואשמח לענות!



לקריאה נוספת
הירח בעין צופיה - סדרה בת שלושה מאמרים על תצפיות בירח ללא טלסקופ
בהירות הירח


יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

וזרח השמש

אחת מתופעות הטבע הפשוטות ביותר לצפייה היא הזריחה והשקיעה. הופעת קצה השמש או העלמותה באופק היוו השראה לאדם מאז שחר האנושות.

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (קהלת א' ו)

בתקופה זו של השנה, מתאפשר לי לראות את הזריחה ממרפסת ביתי בינות לבניינים הרבים. טוב, לא בדיוק את הזריחה שכן כל מי שגר באזור גוש דן לא רואה את האופק המזרחי, אלא את פסגות הרי שומרון ולכן אפשר לראות את השמש לראשונה דקות ספורות לאחר הזריחה.

צילמתי את הזריחה בכמה ימים עוקבים. אמנם אין חדש תחת השמש, אבל הצילום מאפשר לראות את התזוזה של השמש דרומה (כמובן, תזוזה הנגרמת מתנועת כדור הארץ), קצת יותר מחצי מעלה ביום. לאחר סדרת התמונות נביא מעט הסברים על מיקומי הזריחה השונים לאורך השנה.

יום ראשון כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016 - היו הרבה עננים כך שלמעשה לא ניתן היה לראות את הזריחה ואת מיקומה המדויק של השמש, אבל התמונות הנאות מפצות על כך.

זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016

זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
זריחה כ"ב אלול תשע"ו 25/9/2016
"וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל..." (בראשית ל"ב לב)

יום שני כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016 - הגבעה בתמונה היא ג'בל טרוג'ה הוא מצפה הר אפרים. במקום קבר שייח ואנטנה של חברת התקשורת הפלשתינאית. המקום כולו בשטחי A ולכן ליהודים אין אפשרות גישה אליו. חבל. נשמע כמו מקום עם תצפית יפה. מיקום הגבעה 35.5 קילומטר ממקום הצילום.
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016

שימו לב לעץ (העץ נמצא בגבעת שמואל, כ-400 מטר ממיקום הצילום).
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
"וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית" (יונה ד' ח)

וסתם ציפור שהצטרפה לשמש

זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
זריחה כ"ג אלול תשע"ו 26/9/2016
"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" (דברים ל"ג ב)

יום שלישי כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016 - שימו לב לתזוזה ביחס לג'בל
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016

ואפשר גם להנות מסרטון יפה של הזריחה (דקה בהילוך מהיר *6)


או רק להנות מתמונה בה העננים נראים כבולעים את השמש

זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
זריחה כ"ד אלול תשע"ו 27/9/2016
"וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁכִּים..." (שופטים ט' לג)
"וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל-הַמָּיִם..." (מלכים ב ג' כב)

יום רביעי כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016 - הזריחה משמאל לעץ
זריחה כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016
זריחה כ"ה אלול תשע"ו 28/9/2016
"וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח-שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ" (שמואל ב כ"ג ד)

יום חמישי כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016 - הזריחה כבר מימין לעץ
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
 ועוד ציפורים

זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
"וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק" (מלאכי ג' כ)

יום שישי כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016 - הזריחה ממשיכה להדרים

זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016


זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
זריחה כ"ז אלול תשע"ו 30/9/2016
"תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל-מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן" (תהים ק"ד כב)

שבת קטעה את רצף הצילומים ולכן הצילום הבא הוא מיום ראשון, ערב ראש השנה כ"ט אלול 2/1/02016, זו הזריחה האחרונה של שנת תשע"ו.
זריחה כ"ט אלול תשע"ו 2/10/2016
זריחה כ"ט אלול תשע"ו 2/10/2016
"כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם" (מלאכי א' יא)

הנה תמונת רחבה יותר (צולמה בנייד) המראה את הגיזרה הרלוונטית. ביום הראשון השמש זרחה בגבעה השמאלית וביום הצילומים האחרון, שבוע לאחר מכן, בקצה הימני מעל הבניין. התמונה צולמה ב 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
זריחה כ"ו אלול תשע"ו 29/9/2016
תנועתה הנראית של השמש בשמים מורכבת משתי תנועות. התנועה של כדור הארץ סביב עצמו היא התנועה המוכרת המגדירה לנו את היום ואת הלילה, התנועה השנייה היא תנועתו של כדור הארץ סביב השמש הגורמת לכך שבכל יום הזריחה (והשקיעה) יראו במקום שונה מעט.
המיקום המדויק תלוי בתאריך ובמיקום הצופה על כדור הארץ.
הסבר מפורט על תנועת השמש הנראית נמצא במאמר - השמש בעין צופיה

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

ליקוי ירח צל חלקי

ישנם שלושה סוגים של ליקויי ירח. המלך הוא ליקוי ירח מלא, יש גם ליקוי ירח חלקי ויש את הבן החורג, הכבשה השחורה של משפחת ליקויי הירח, ליקוי צל-חלקי או בשמו האחר ליקוי חצי צל - Penumbral eclipse.
למרות שליקויים אלו מפורסמים פחות, ניתן וכדאי לצפות בהם וגם אין צורך במיכשור מיוחד. הנה כמה שאלות ותשובות על ליקויי צל חלקי ולאחריהם פרטים על הליקוי הקרוב (11/2/2017)

מהו ליקוי צל חלקי?
בליקוי צל חלקי, הירח עובר בצל-החלקי של כדור הארץ. זהו אזור בחלל שאינו נמצא בצל כדור הארץ (כלומר רואים ממנו את השמש) אבל הוא מקבל רק חלק מאור השמש כי כדור הארץ מסתיר חלק ממנה, כתוצאה מכך הירח יחזיר פחות אור לכדור הארץ ויהיו בהיר פחות.

איך זה נראה על הירח?
מי שנמצא על חלק הירח שנמצא באזור הצל החלקי - יראה ליקוי חמה חלקי. מי שנמצא על הירח בחלקו הנמצא בצל כדור הארץ יראה ליקוי חמה מלא. בליקוי ירח מלא, כל הירח נמצא באזור בצל ולכן כל מי שבצד הקרוב של הירח יראה ליקוי חמה מלא.
הנה אילוסטרציה שעשה ידידי דייב דיקנסון  (לליקוי אחר) המראה את המראה מהירח (התוכנה מוסיפה קרניים לשמש ועוד אפקטים שלא קיימים במציאות חסרת האטמוספירה של הירח).


ומה בכלל אנחנו נראה?

הירח המלא בהיר מאד, במהלך הליקוי יהיה אפשר להבחין שאזורים מסוימים שלו הולכים ונהיים כהים יותר. חדי עין יוכלו לראות את הפס עצמו על הירח. מומלץ לנסות. למתקדמים אפשר לצלם את הירח ולהקפיד שהגדרות המצלמה של זמן חשיה, צמצם ו-ISO יהיו זהות (במצלמות המאפשרות כיוונון ידני) ולראות את הפרשי בהירות בין התמונות.
הנה דוגמה לליקוי ירח בשלב הצל-חלקי. צד שמאל למעלה נוגע בשולי הצל ואילו צד ימין למטה בהיר לחלוטין. הבדלי הבהירות נראים בבירור.
ירח בשלב ליקוי צל חלקי
ירח בשלב ליקוי צל חלקי
הנה תרשים במבט מהצד
(המחשה בלבד - קנה המידה  ממש לא מדויק).




מתי יש ליקויי חצי צל?
כל סדרת ליקויים המכונה מחזור סארוס - סדרה של ליקויים בהפרש של 18.6 שנים שנמשכת מאות שנים - מתחילה ונגמרת בליקויי חצי צל. הם אינם נדירים אבל שומעים עליהם פחות.

מתי הליקוי הבא שיראו מישראל
שמח ששאלתם. ממש עוד מעט 11/2/2017 (הליקוי בלילה בין שישי לשבת). אור לט"ו טבת תשע"ז.

ליקוי תמיד באמצע חודש עברי?
ליקוי אכן אמור להיות באמצע חודש עברי אבל בגלל חוקי הלוח העברי והדחיות שלפעמים דוחים את ראש השנה ביום או יומיים, כבר אין זהות מוחלטת והבדל של יום יומיים אינו נדיר.

תן לנו איזה תרשים או משהו גראפי שימחיש מה קורה.
בבקשה. שמח ששאלתם:
ליקוי ירח חצי צל 11/2/2017
ליקוי ירח חצי צל 11/2/2017


וקצת הסברים?
החלק הכהה UMBRA הוא הצל של כדור הארץ. אם הירח שם יש ליקוי חלקי, אם כול הירח שם יש ליקוי מלא. החלק האפור הוא ה-PENUMBRA האיזור בו הצל חלקי. אם הירח שם יש ליקוי חצי צל. בתרשים רואים את מסלול הירח בתוך אזור הצל החלקי.  רואים שהוא לא מגיע לאזור המלא אבל כמעט כולו (יותר מ-98%!) באזור החלקי.
הזמן הראשון בו חלק מהירח נכנס לאזור הצל החלקי מכונה P1. הרגע האחרון בו חלק מהירח נמצא בצל החלקי הוא P4.

איפה P3 ו-P2 נעלמו?
P2 הוא הרגע הראשון שבו כל הירח באזור הצל החלקי. כפי שרואים מהתרשים אין רגע כזה הפעם. P3 הוא הרגע האחרון בו כל הירח בצל חלקי. ברור שגם רגע כזה אין הפעם.

אז בעצם כל ליקוי ירח (חלקי או מלא) מתחיל בליקוי חצי צל?
נכון! בליקוי מלא/חלקי יש קודם כל P1. אחר כך נהיה מעניין יותר ויש רגע המכונה U1 (הרגע הראשון בו חלק מהירח נמצא באזור הצל). אם הליקוי מלא יש גם U2 (כל הירח בצל - תחילת השלב המלא של הליקוי) ו-U3 (הרגע האחרון בו כל הירח בצל - סוף השלב המלא). וכמובן U4 ו-P4 שאחריו אפשר להגיד חזל"ש.

רגע רגע רגע - אז בליקוי חלקי מלא שוב פעם P2 ו-P3 נעלמו?
כן ולא. כן - הנקודות לפי ההגדרה קיימות, לא - בגלל שרוחב החלק האפור כרוחב הירח, כאשר מגיעים ל-P2 בעצם הגענו גם ל-U1 שזה קצת יותר מרגש ולכן לרוב נוטים להתעלם מנקודה זו ולא לציין אותה בלוחות הזמנים (ובצורה דומה U4=P3).


ומה זו המפה בתחתית התרשים?
המפה מראה מאיפה בכדור הארץ יראו את הליקוי. בחלק הכהה לא יראו שום חלק מהליקוי - פשוט בגלל שבזמן הליקוי הירח יהיה מתחת לאופק. בחלקים האפורים יראו רק חלק מהליקוי (ושאר הליקוי יהיה לאחר שהירח שקע או לפני שהוא זרח). בחלק הלבן, וישראל שם, יראו את כול שלבי הליקוי.

אז מתי לצפות?
את התאריך כבר כתבנו - 16/9/2016, השעות המדויקות הן:
תחילת הליקוי - P1- 00:34
שיא הליקוי - 02:45
סיום הליקוי - P4 -04:53

כדאי לצפות?
בגלל השעה המאוחרת והעבודה שאין שלב של ליקוי חלקי, הצפייה מוגדרת לחובבים רציניים בלבד.


מאמרים מומלצים נוספים על הירח

הירח - מאמר מבוא על הירח ותצפיות בו שאפשר לעשות ללא טלסקופ
להגיע לירח - על מסע בחלל
ירח כתום וגדול - על הירח הגדול והצבעוני שרואים לפעמים




יום רביעי, 31 באוגוסט 2016

איידלהייטטרה - טיול משפחתי בסלובקיה

סלובקיה נפתחת בשנים האחרונות לישראלים ואפשר לומר שהתיירות מישראל משמעותית למדינה זו. עיקר התיירים באים לעיר הבירה או לאזור הרי הטטרה. את היעד בחרנו לפי מחירי הטיסות, כאשר הטיסה לקטוביץ' בפולין הייתה זולה ומשם המרחק ליעד הוא כשלוש שעות נסיעה.
נביא כאן רשמים וטיפים. לפעמים הדברים יהיו מעט ארוכים, אבל נקווה שכול טיפ יוכל לסייע למישהו. ההרכב: אימא (שאחראית על כל התכנון), אבא (שאחראי על הנהיגה , הצילום והתיעוד), וילדים בגילאי 18,16,12,11. נעזרנו רבות בתכנון שאבא שלי  עשה לטיול שלו (שבפועל היה אחרינו) לסלובקיה.

יום רביעי - טיסת לילה לקטוביץ'
הטיסה בחברת ויזאיר, והוזמנה דרך אתר נסיעות ספרדי. לא נסענו עם חברה זו בעבר והבנו שיש לה הגבלות על תיקי עלייה למטוס לגודל קטן יותר מהרגיל. לא ידענו עד כמה בודקים בארץ ובחו"ל אבל לא לקחנו צ'אנס והבאנו תיקים בגדלים המתאימים. את הצ'ק אין אפשר לעשות זמן רב לפני הטיסה ועשינו גם צ'ק אין לטיסה חזור וכמובן הדפסנו את כל הכרטיסים לעלייה למטוס. אי עשיית צ'ק אין יכולה לגרור תשלום נוסף. למרות שלפי הבנתנו הזמנו מזוודות של 23 קילו, בצ'ק אין הסתבר שהמשקל המותר הוא 32 קילו (כנראה נבע בגלל שהזמנו מאתר חיצוני ולא ישירות מהחברה). לא התלוננו - יותר משקל לקחת, וכדתיים אנחנו לוקחים לא מעט אוכל. כדאי להיזהר שהמזוודות לא ינזקו מהמשקל (לפחות בחזור סימנו את המזוודה עם סרט heavy).
בשדה התעופה הייתה תקלה כלשהי והרישום לטיסה התאחר בשעה (וכך גם הטיסה). נחתנו בקטוביץ', באזור 02:00. הזמנו מלון ליד שדה התעופה בשביל לישון כמה שעות עד שלוקחים את האוטו ונוסעים. מלון וילגה, קרוב מאד, מספק שירותי הסעה (מהשדה השירות היה בחינם), ולמרות שאין בחדרים מיניבר, למלון יש פריזר גדול ושמנו שם את כל המזון הקפוא שלנו. החדרים נקיים ויפים, המלון פשוט. שני חדרים עלו לנו כ-100 אירו.




יום חמישי - נוסעים לסלובקיה
לקחנו את הרכב (רנו טראפיק 9 מקומות, הושכר מחברת אויס בסיוע אורן מרום) משדה התעופה (יש שירות הסעות מהמלון כל חצי שעה במחיר עשרה שקלים לאדם) והתחלנו בטיול.
כל חברת השכרה מציעה לך לקנות מראש מיכל דלק מלא מראש. כך אתה חוסך את הצורך למצוא תחנת דלק קרובה לשדה התעופה. לרוב זה פחות משתלם מתדלוק עצמי כי לך תדע בכמה דלק תשתמש, ואין פשרות לתכנן לחזור עם מיכל ריק. בפולין הפתעה. החזרת מיכל מלא - יחזירו לך את התשלום. לא התלבטתי והזמנתי מיכל, למרות שתחנת הדלק במרחק של פחות מקילומטר מהשדה (ספוילר: בפועל נסענו 1006 קילומטר כול הטיול בלי צורך לתדלק כלל וסיימנו עם מיכל די ריק. היה לנו זמן לתדלק, ההפרש בין מה שאני שילמתי לבין מה שאויס חייבו אותי  והחזירו, היה ארבעים שקלים בלבד, מה שמראה שהמחירים שלהם הוגנים וסבירים!).
ליד המלון (סמוך למלון איסקרה) יש מגרש שעליו מוצב מטוס מיג 21. הצטלמנו לידו והתחלנו בנסיעה.

הנסיעה לרוב איטית. מדובר בדרכים כפריות שכל כמה קילומטרים מגיעים לעיירה או כפר והמהירות מוגבלת ל-40 קמ"ש. המרחק כ-200 קילומטר אבל הדרך לוקחת שלוש שעות ואפילו יותר עם עצירות לשירותים ומנוחה (רוב השירותים בפולין ובסלובקיה ללא תשלום בניגוד למערב אירופה, עדיין לא התקלקלו). קניות בסניף טסקו בדרך (התברר כטעות כי היה סניף לא פחות גדול ממש קרוב לצימר) והצטיידות בסים מקומי.

הערה: אני לא חובב תוכניות של חברות ישראליות , נראה לי יקר מדי ללא הצדקה. אני משתדל לקנות סים מקומי בארץ היעד. לחברת טסקו יש סים בעלות של 4 אירו בלבד שמאפשר שיחות וגם גלישה ברשת ואמור להספיק לשבוע בלי שום בעיות. הגענו לצימר לקראת ארבע בצהרים, התארגנות מהירה ומחשבה מה עושים.


הצימר: פנסיון ויה מארה. חיפשנו צימר מרווח עם מטבח, מקרר גדול, פריזר וכיריים שאפשר לבשל. הצימר עונה על כל התנאים ויש בו גם חצר מרווחת עם טרמפולינה גדולה וחדר משחקים הכולל טניס שולחן, כדורגל שולחן ושולחן פול. תענוג לילדים. באופן לא מפתיע היו עוד שלוש משפחות ישראליות בצימר. פנסיון ויה מארה ענה לציפיות והיה מוצלח מאד.


החלטנו ללכת לפארק המים טטרהלנדיה הממוקם דקות נסיעה בודדות מהצימר. הפארק פתוח עד תשע וקיווינו שנספיק משהו. הגענו לשם בחמש וחצי, והתגלתה בעיה ראשונה, כרטיס האשראי לא עובד! שילמנו במזומן.
כרטיסי אשראי - למחרת נתקלנו בעוד מקום בו כרטיסי האשראי לא עבדו. זה כבר נהיה מלחיץ איך כל הכרטיסים התקלקלו פתאום (אחרי שעבדו בחנות טסקו). ביקשנו מחברים שבאו כמה ימים אחרינו להוציא לנו אירו מזומן בארץ. בפועל הסתבר שיש מכשירי סליקה שלא מקבלים את הכרטיסים, אין לי מושג למה. בכספומט הצלחתי להוציא אירו בלי שום בעיה. מסקנה: תצטיידו בקצת יותר מזומן ממה שאתם צריכים, ותקחו כמה כרטיסים. אם יש בעייה חפשו כספומט של בנק וכנראה יהיה בסדר. הכי גרוע יש סניפים של WESTERN UNION בכל עיירה.
נחזור לפארק - הגענו ויצאנו מיד למגלשות. בחוץ כבר נהיה קריר ואחרי כמה גלישות הבנו שחייבים להיכנס למתחם הסגור, אחרת נקפא מקור. בפנים יש בריכות חמות  ועוד מגלשות. לא היו כמעט תורים למגלשות (למרות שהיו הרבה אנשים בפארק) וגלשנו הרבה פעמים. יש כמה פעילויות בתשלום נוסף (ספא, גלישת גלים) שלא ניסינו. יצאנו מהפרק עייפים ומרוצים בשמונה וחצי בערב בהרגשה שהספקנו הכול. אפשר בקלות להיות שם גם יום שלם בצורה רגועה (הבנו שבשעות היום, התורים ארוכים יותר). בסמוך ישנו פארק מים נוסף, ג'ינו, הכרטיסים לכל אחד מהפרקים מקנים הנחה מסוימת בכניסה לשני. לא תכננו ללכת לפארק נוסף, אבל כדאי לשמור על הכרטיסים.

יום שישי - צ'ופוק - טטרה נמוכים
מתחילים לטייל! נסיעה קצרה מאד מהצימר לחניון למרגלות הר צ'ופוק, עליה עד לפסגה  (רכבל פתוח + קרונית + רכבל סגור). העלייה כל חצי שעה עגולה בלבד והמחיר לכולנו היה 80 אירו (בתוספת פיקדון על הכרטיס המגנטי שחייבים לזכור להחזיר). מפסגת ההר עשינו מסלול טיול שהסלובקים מדרגים אותו בדרגת קושי 2 מתוך 5. הבעיה במסלול היא חלק ממנו המתבצע בירידה תלולה מגובה 1800 ל 1300 בסרפנטינות. ירידה שדופקת את הברכיים ולא מתאימה למי שלא מורגל. המסלול באורך 9.1 קילומטר ולקח כמעט 5 שעות. צריך לקחת גם מספיק מים, ואי אפשר לשתות ממי הנחל. לקראת הסוף מגיעים למלון ושם אפשר להמשיך עם הכביש עד החניון או לפנות מעט שמאלה ולהקיף את האגם. הצטיידנו במים מהמלון, נחנו קצת והמשכנו דרך האגם. מצורפת מפה. תחילת המסלול בפסגת צ'ופוק על שביל אבנים מרוצפות אדומות (בגלל הערפל התקשינו למצוא את השביל ומישהו מהדכון של התלת אופן סייע לנו). הליכה על קו הרכס עד Sedolo Polany ומשם סקפנטינות וירידה עד האגם (צבע השביל משתנה ואינו אדום יותר אלא ירוק). באמצע הדרך עוד התפצלות, בחרנו בדרך הקצרה יותר.

כאשר רק עלינו לפסגת צ'ופוק הכל היה מוקף עננים וטווח הראייה היה מטרים בודדים. העננות השתנתה לאורך כל היום כאשר לפעמים ראו טוב ולפעמים אפילו ראינו את גלישת העננים מעבר לקו הרכס.

 תמונת הפנורמה הבאה היא לאחר פסגת "דרזה", ועדיין על קו הרכס. אם תגדילו אותה (מומלץ ביותר!) תוכלו לראות בניין לבן, זה איזור המלונות המסמל את סוף המסלול (ממנו בערך עוד קילומטר וחצי לחנייה) בצד שמאל תוכלו לראות את הסרפנטינות היורדות מהרכס.

שלטי נקודות גובה וסימוני המסלול. מומלץ להוסיף חמישים אחוז לזמני ההליכה המצוינים בשלט.
 פטריות כמו של גמד (ורעילות במיוחד!)
 לאחר הירידה מבט לאחור.


 ושוב נוף מלמעלה

"הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶּה לַשְׁפַנִּים" (תהלים ק"ד ח)
 בחלק מהירידה מצטרפים לנחלון חביב שמלווה אותנו כמעט כל הדרך.
האגם מסמל את סוף המסלול. יש לא מעט שבחרים לעשות טיול מסביבו (מסלול קצר של כחצי שעה).
 יש את הרצל על המרפסת בבזל ויש את אשתי על המעקה לגדות האגם.


המשכנו משם רק עוד למקום אחד שהיה בדרך חזרה לצימר - מגלשות הרים. גם שם לא היה כמעט תור וקנינו כרטיסיה של 10 נסיעות. יש שם עוד כמה פעילויות שנראות מתאימות לילדים צעירים יותר. נהננו מאד וקצת נרגענו מהטיול. חוזרים לצימר ומתארגנים לשבת, הדלקת נרות, שיר השירים, קבלת שבת פרטית בנוסח קרליבך וארוחת שבת חגיגית עם מיטב המאכלים של אשתי.

יום שבת - מנוחה
טיילנו מעט מסביב לצימר וליד הנחל וקצת לכיוון האגם.

יום ראשון - הטטרה הגבוהים , מגלשות, מזכרות, קניות והפתעה ענקית (תרתי משמע!)

התחזית הראתה שמתישהו ביום ראשון יתחיל גשם. עדיין כאבו לנו השרירים מהמאמץ של הטיול ביום שישי ולכן החלטנו להוריד הילוך ובדקנו היטב שאנו לא עושים מסלול קשה מדי. המסלול שנבחר בהרי הטטרה הגבוהים היה לחנות בעיירה סטארי סמקוביץ, לעלות להרבינוק ולבצע שם טיול מעגלי. יש עוד לא מעט אפשרויות בהתאם לזמן ולמזג האוויר, חלקן כוללות טיול לא מעגלי וחלקן כוללות עלייה ברכבלים נוספים לפסגות הגבוהות יותר. מומלץ להתקין בבית אפליקציה שנקראת High Tatra ושמראה את מסלולי הטיול, כולל איפה אתם נמצאים במסלול.

בסטארי סמקוביץ החנייה בתשלום וכשתעצרו את הרכב יגש אליהם בחור ויבקש את התשלום (6 אירו ליום). את הפתק כמובן מניחים צמוד לשמשה הקדמית. משם עלינו בקרונית להרבינוק והתחלנו ללכת במסלול האדום. לאחר כעשרים דקות מגיעים להתפצלות, שביל קצר יורד לביקתה (בה אפשר לקנות שתייה) והדרך האדומה ממשיכה לנחל ולמפלונים. גם מהביקתה אפשר להתקדם מעט להגיע למפלונים (דקה הליכה) ושם על גשרון עץ קטן עוברים את הנחל. מפה המשכנו בשביל האדום כעשר דקות עד למפל הגדול יחסית ומשם חזרנו דרך הבקתה להמשך המסלול על שביל בצבע כחול, שמוביל דרך מפגש הנחלים, לאזור נוסף עם מפלונים. שם השביל הכחול ממשיך לאזור אחר בטטרה ולהרבינוק חוזרים עם שביל ירוק קצר.
אלו התחנות במסלול (לקרוא משמאל לימין פרט להליכה הנוספת שעשינו למפל וחזור)
Hrebienok – Rainerova chata - Vodopády Studeného potoka – Bilíkova chata – Hrebienok
ומפה עם סימוני השבילים בצבעים

תמונות מהטיול







ירדנו בקרונית ונסנעו למגלשות הרים נוספות tatrabob. בדרך חיכתה לנו הפתעה, תוך כדי נסיעה משהו גדול חצה את הכביש. דוב! איזו התרגשות. בקושי הספקנו לראות וכמובן שאין מה לדבר על צילום. מסתבר שיש דובים ויש יער. לאחר הגלישה הקצרה קנינו מזכרות בחנויות הסמוכות.

נסענו לכפר פיריבין, בו יש מוזיאון פתוח עם בתים ישנים מהאיזור. איך שעמדנו לצאת מהרכב התחיל גשם שוטף ולכן ויתרנו על הביקור וחזרנו לצימר. משם יצאנו לסיבוב קניות קצרצר ואחריו הגענו לבית הכנסת הישן של ליפטובסקי מיקולש. בית הכנסת היה כבר סגור אולם עדיין התרגשנו להביט פנימה מהחלונות ולעשות סיבוב מסביב לבניין.










יום שני - מערה ומצודה
גם ביום זה התחזית דיברה על גשם, לפחות בשעות הבוקר ולכן החלטנו ללכת למערה. כמעט כל המערות בסלובקיה סגורות ביום שני והלכנו למערת Stanisovska. הסיור יוצא כל חצי שעה (התדירות פוחתת מחוץ לעונה) מאזור הקופות למטה, עולים כעשר דקות למערה וממשיכים משם. ההסברים בסלובקית ובסיומם תקציר באנגלית. היה סיור מעניין , אולם אם ברצונכם במערות הגדולות שבהן נטיפים מרשימים או מערות קרח, כנראה תרצו לבקר במערות אחרות.



משם המשכנו בנסיעה לכיוון מצודת ספיש. החנייה למרגלות המצודה ואפשר לעלות אליה בכביש סלול או בעלייה תלולה יותר בשביל רגלי (מומלץ השביל הסלול). גם למצודה יש אפליקציה שיכולה להחליף את המדריך הקולי (שלפעמים נגמר). במצודה יש WIFI ואפשר להתקין שם, אבל כדאי להתקין בבית (ובפרט להוריד את קבצי הנתונים). באפליקציה אפשר לקרוא את ההסבר במקום להקשיב (לפעמים איטי מדי). הסיור במצודה ארך כשעתיים וכמובן שעלינו למגדל התצפית הגבוה ואחר כך המשכנו גם לטייל בחלקה התחתון של המצודה. המצודה חרבה והזכירה לי את קלעת נמרוד.
 תמונות פנורמה מראש המגדל (מומלץ להגדיל)

 חלקה התחתון של המצודה - אפשר ללכת על החומות






 מדרגות העלייה למגדל

שיט על נהר Vah
שיט על נהר Vah
יום שלישי - שיט, מסלול ונסיעה
את הבוקר פתחנו באריזת החפצים ופינוי הצימר ונסענו לראפטינג ברוזמברוק. חובה להזמין ולתאם מראש (אפשר ומומלץ בווטצאפ) ומירו עוה לכל שאלה. בחרנו במסלול של שעה. הזרם היה טוב לאחר שירדו גשמים בימים הקודמים, וכנראה הסכר באגם הסמוך נפתח ושחרר קצת מים לנהר, ולא נאלצנו כמעט לחתור. כך נהננו משיט רגוע בליווי הסברים באנגלית של המדריך (שמעולם לא ראה דוב בטבע). השיט אורך כשעה, אולם כול הלוגיסטיקה, המתנה למונית שתיקח את הנהגים לנקודת ההתחלה וחזרה ברכב, אורכת עוד כשלושת רבעי השעה.
שיט על נהר Vah
שיט על נהר Vah


שיט על נהר Vah
שיט על נהר Vah


משם המשכנו למסלול טיול בהרי הפאטרה. המסלול מתחיל בחניית מלון DIERY (החנייה עולה 3 אירו) שנמצאת Biely Pototk ועשינו מסלול קצר של השביל כחול, לאחריו השביל הצהוב (חלק מהמשפחה) שמתחבר בסופו לשביל הכחול. בשביל הצהוב, יש מעט סולמות וגשרונים, ועלייה תלולה אבל הוא לא קשה במיוחד אלא פשוט לוקח יותר זמן (החלק הצהוב לוקח כשעה, אותו חלק בשביל הכחול יקח מחצית הזמן). כולם נפגשים ב -Podziar. משם אפשר להמשיך קצת או לחזור בנתיב הכחול (לא לחזור בנתיב הצהוב) חזרה למלון.
תמונות מהטיול











לאחר ארוחת צהרים התחלנו את הנסיעה לקראקוב, כמו בכיוון ההלוך, הנסיעה היא איטית למדי ובדרכים כפריות ואם מגיעים לדרך יותר מהירה, תוך כמה קילומטרים היא מסתיימת. הגענו לקראקוב לקראת שבע בערב, חנינו מול הדירה (החניה בתשלום, יש מכונות אוטומטיות ואפשר גם לרכוש כרטיס ליום שלם דרך האינטרנט).
הדירה: Si Si apartmnet, דירה יפהפיה במרכז קראקוב. חמש דקות מכיכר העיר ולכיוון השני, חמש דקות מהרובע היהודי. חנינו על המדרכה ושילמנו במדחן הסמוך (יתרת הזמן עוברת למחרת בבוקר). הדירה מעוצבת ומאובזרת, טלוויזיות, סרטים, מטבח מלא, מדיח כלים, מכונת כביסה, ואפילו המקרר עם כמה בקבוקי שתייה. המגרעה היחידה לא הייתה לנו רלוונטית, כמו הרבה דירות גם הכניסה לדירה זו כרוכה בכרטיס RF, ותיתכן בעייה בשבת (דלת הדירה היא מפתח, הכניסה המשותפת היא עם התג).
 יצאנו למסעדה בה חשבנו שהזמנו מקום (אנחנו חשבנו שהזמנו לאחר שדיברנו בטלפון וגם שלחנו אימייל עם כל הפרטים - במסעדה לא רשמו את ההזמנה), בסופו של דבר אכלנו בפלאפל שלום, שהיווה אלטרנטיבה טובה. לאחר חזרה לדירה, יצאנו לכיכר העיר קראקוב, השוקקת חיים וראינו אותה בלילה.











יום רביעי - בוקר בקראקוב וחוזרים

חילקנו את היום לשניים - בחלקו הראשון חזרנו לכיכר קראקוב ביום ולמצודת וואול (לא נכנסו שם לתצוגות, מחוסר זמן, ייתכן שהתצוגה הארכיאולוגית מעניינת, אולם רוב התצוגות קשורות לנצרות). בחלקו השני סיירנו ברובע היהודי, בבתי הכנסת (נכנסו רק לבית הכנסת קופה ולבית הכנסת הרמ"א) ובבית הקברות. היה סיור קצר ובוודאי יש עוד אתרים לראות ואזורים נוספים לטייל בהם.

















ומהאיזור היהודי. בתי הכנסת ניזוקו קשות בשואה וכמעט כל החפצים הפנימיים נבזזו ונהרסו

קירות בית הכנסת קופה
קירות בית הכנסת קופה


תקרת בית הכנסת קופה
תקרת בית הכנסת קופה

בית קברות ליד ביה"כ הרמ"א
בית קברות ליד ביה"כ הרמ"א

ציון הרמ"א
ציון הרמ"א


קיר בית הקברות חופה בשברי המצבות
קיר בית הקברות חופה בשברי המצבות



החזרה לשדה התעופה לקחה כשעה וחצי וסופסוף מצאנו אוטוסטרדה אמיתית (אפשר לסוע 140 קמ"ש). הנסיעה כרוכה בתשלום ועברנו דרך שתי עמדות תשלום (עשרה שקלים בכל אחת).

בטיסה חזרה עוד הספקתי לצלם את צדק ונוגה קרובים אחד לשני
שקיעה מהמטוס
שקיעה מהמטוס


צדק ונוגה קרובים (ימין למעלה)
צדק ונוגה קרובים (ימין למעלה)


הטיול היה קצר מאד והשאיר טעם של עוד. נשארו עוד המון מסלולים, רכבלים, מערות ושאר אטרקציות, אולי עוד נחזור פעם!