המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום חמישי, 31 במרץ 2016

התכסות נוגה

בתאריך 6/4/2016 תהיה התכסות של כוכב הלכת נוגה. החדשות הטובות הן שההתכסות תיראה מישראל. החדשות רעות הן שלא רק שההתכסות היא בשעות היום, הירח ונוגה קרובים מאד לשמש - 16 מעלות בלבד! וקשים לראייה.
צפיה בעין היא על גבול אפשרות הראייה. גם באמצעים אופטיים יש לנקוט זהירות כדי שלא לצפות בשמש בטעות. הדרך הטובה היותר היא לצפות למרגלות בניין גבוה החוסם לחלטין את השמש, אולם משאיר את הירח ונוגה בשדה הראייה.

תחילת ההתכסות: 10:30 וסיומה עם ההתגלות מחדש של נוגה בשעה 11:51. השלב היותר מענין הוא ההיעלמות מאחורי חרמשו הדקיק של הירח. הירח רחוק 26 שעות בלבד מהמולד, החלק המואר שלו הוא 2% בלבד, קשה מאד לצפייה בשעות היום. נוגה לעומת זאת מואר כמעט כולו ולכן ייראה כעיגול קטן ולא כחרמש.

מיקום בשמים - אזימוט 148 מעלות, גובה 52 מעלות. השמש תהיה משמאל כמעט באותו גובה ובאזימוט 122 (בהערת אגב, שימו לב שהמרחק במעלות אינו נמדד כהחסרה פשוטה של המיקום, מאחר והוא זהה בכל מקום על כיפת השמים וללא תלות בגובה האויבקטים).
תמונת הדגמה אפשר לקרוא לה: "מישהו ראה את הירח שלי?"
התכסות נוגה 6/4/2016 - אילוסטרציה
התכסות נוגה 6/4/2016 - אילוסטרציה


הצפייה תהייה קשה ולכן לא נכעס על מי שיוותר ויסתפק בסרטון מ-2007


קישורים למאמרים קודמים בנושא:
התכסות נוגה 2010



יום שלישי, 22 במרץ 2016

צדק והירח

התקבצויות בין הירח לצדק (ולכל כוכב לכת אחר) אינן אירוע נדיר וקורות מדי חודש. לפעמים הקירבה יוצרת הזדמנות צילום מעניינות. בעמוד זה נציג תמונות של מפגשים כאלו (תמונות מוקדמות יותר בתחתית הדף)

תמונה יפה התקבלה בתאריך 25/11/2016 לפנות בוקר. המרחק בין השניים 1.45 מעלות.
הירח וצדק 25/11/2016
הירח וצדק 25/11/2016


ההתקבצות המענינת הבאה תהיה בתאריך 9/7/2016. אפשר לנסות לצפות כבר באמצע היום ולנסות להיעזר בירח כדי לראות את צדק. לא קל אבל אפשרי ושימוש במשקפת יעזור (תוך חובת זהירות עצומה לא להסתכל בשמש). בשעה 15:00  צדק יהיה כשתי מעלות מעל הירח. לפנות ערב בשעה 19:00 צדק יהיה 3 מעלות מימין לירח. עם רדת החשיכה הצמד ייראה בבירור. גם אם רואים רק את הירח ביום, אפשר לנסות לצלם במצלמה עם הגדלה גבוהה. בחינה מדוקדקת של התמונה עשויה לגלות נקודה לבנה או אפילו צבעונית - צדק (ראו דוגמה למטה וכן במאמר לראות את צדק ביום)

בתאריך 22/3/2016 הירח כבר התרחק מעט מצדק אבל בתחילת הערב הם היו אחד מתחת לשני סיפקו אפשרות לצילומים נאים:

הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16

הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16
הירח וצדק 22/3/16

בתאריך 21/3/2016 ההתקבצות לא הייתה קרוב במיוחד. 5 מעלות מרחק בתחילת הלילה ו2.5 מעלות פנות בוקר, אבל מי נשאר ער... את צדק אפשר לראת אפילו לפני השקיעה והתמונה הראשונה היא מ 17:45. המצלמה היא Nikon P900
The moon 17:45
הירח בשעה 17:45
ואת צדק אפשר לראות בצד שמאל (מומלץ להגדיל)
The moon and faint Jupiter (Bottom left)
הירח וצדק 21/3/2016
לאחר מכן צילמתי שוב בשעה 21:00  בערב
The moon 21:00
הירח בשעה  21:00
ואת הצמד בתמונה אחת, בחשיפה אחת תוך ניצול מירבי של אלכסון התמונה. המרחק הוא 4 מעלות ואת צדק תוכלו לראות ממש ממש בפינה השמאלית תחתונה, כאשר רואים בבירור שהוא דיסקה ולא נקודה בודדת, וגם רמזים כלשהם לצבעו הצהוב-כתום.
The moon and faint Jupiter (Bottom left)
הירח וצדק 21/3/2016
בתאריך 27/1/2016 הייתה התקבצות של פחות משתי מעלות:
2016-01-27 - Moon and Jupiter
2016-01-27 -הירח וצדק
בתאריך 7/1/2015 בתקבצות במרחק של קצת מעל 6 מעלות:
הירח וצדק 7/1/2015
הירח וצדק 7/1/2015




יום שני, 21 במרץ 2016

סטלאריום

תוכנת סטלאריום היא תוכנה חינמית המציגה את מפת השמים ומיקומי כוכבי הלכת. התוכנה חזקה ובעל, אפשרויות רבות. הבעייה העיקרית שלי היא הממשק שאינו ידידותי למשתמש במיוחד לעומת תוכנות מסחריות שהשקיעו יותר בהנדסת אנוש.
צילום מסך מתוכנת סטלריום
צילום מסך מתוכנת סטלריום

את התוכנה אפשר להוריד מאתר סטלריום (התוכנה גדולה למדי) ועל מנת להקל את השימוש בתוכנה הכנתי סרטון קצר של כ-8 דקות המסביר את האופציות הבסיסיות של התוכנה (יש עוד הרבה, אבל רובן, כמו גם בסיסי הנתונים המורחבים המכילים מיליוני כוכבים, לא נחוציםלאסטרונום המתחיל).
לתוכנה קיים ממשק בעברית אבל הוא רחוק מלהיות מושלם ואני ממליץ להישאר בגירסה האנגלית בלבד.



יום שני, 14 במרץ 2016

התכסות אלדברן

במהלך השנה האחרונה (וגם בזו שתבוא) יש כמעט כל חודש התכסות של כוכב אלדברן בירח, אבל עד היום אף התכסות כזו לא נראתה מישראל. היום 14/3/2016 הייתה התכסות בשעות היום שנראתה מישראל. אלדברן בהיר מספיק שאפשר לראותו בקלות בטלסקופ גם בשעות היום, אבל מזג האוויר לא היה כל כך טוב והשמים היו מעוננים. כאשר ראיתי שהשמים מתבהרים פחות או יותר החלטתי לנסות לצפות ולצלם.
הבעייה הראשונה הייתה כמובן כיוון החצובה לצפון ביום בלי לראות את כוכב הצפון. לרוב בתצפיות כאלו עושים את הכיוון בלילה הקודם אבל הייתה תחזית לגשם ולא רציתי להשאיר את החצובה בחוץ, אפילו עם כיסוי. כיוונתי לפי מצפן וידעתי שאצטרך לעשות תיקונים ידניים במהלך התצפית.
ההחלטה השנייה הנדרשת היא איך לצלם והחלטתי להשתמש בטלסקופ רק לתצפית ויזואלית ולא לצלם דרכו ובמקום זה לשים את המצלמה שיש לי עם זום גבוה ברכיבה על הטלסקופ ולצלם וידאו בשעת ההופעה מחדש ותמונות.
כל ההכנות הושלמו ונשאר רק לחכות, תוך ביצוע תיקוני עקיבה. ואכן בתצפית בעין פתאום הופיעה נקודה לבנה בהירה על שפת הירח והולכת ומתרחקת ממנה. המראה היה מרהיב ומרשים! לשמחתי הרבה, גם הוידאו קלט את ההופעה למרות הרוח החזקה שגרמה לרעידות בצילום. כנראה היה כדאי להשתמש בעוד משקולות.
אלדברן הוא הכוכב הראשי בקבוצת שור. מרחקו מאיתנו כ-65 שנות אור (הירח מרוחק קצת יותר משניית אור אחת), ורדיוסו גדול פי 44 מהשמש. אכן כוכב ענק.

הנה הטלסקופ והמצלמה


הטלסקופ והמצלמה
הטלסקופ והמצלמה
בוידאו רואים את אלדברן מציץ לאחר כשש שניות (בשעה 2 בערך). שימו לב שאתם צופים באיכות HD ורצוי מאד על מסך מלא.


הנה תמונה מתוך הוידאו, עשרים שניות לאחר ההופעה מחדש (בשעה 2)
אלדברן והירח
אלדברן והירח

בתמונה הבאה רואים את אלדברן בשעה 4 לערך. התמונה צולמה 4 דקות לאחר ההופעה מחדש.
אלדברן והירח
  אלדברן והירח
ובתמונה הבאה אלדברן כבר התרחק מהירח (שעה וחצי) וגם השמש כבר שקעה

אלדברן והירח
אלדברן והירח

יום ראשון, 13 במרץ 2016

מרתון מסייה

שארל מסיה (Messier) היה אסטרונום צרפתי שפעל במאה ה-18. מסיה חיפש שביטים בשמים וכל פעם שמצא איזו נקודה שאינה כוכב, מעין ענן או ערפילית קטנה רשם אותה, אולם לרוב גילה שאלו אינם שביטים אלא אובייקטים קבועים בשמים. מסיה יצר קטלוג ובו מעל מאה אובייקטים כאלו ולאחר מותו הוספו לקטלוג עוד כמה אובייקטים. כך נוצר קטלוג מסיה המכיל 110 אובייקטים בשמים, חלקם מהמוכרים ביותר שיש כמו גלקסיית אנדרומדה, ערפילית אוריון והפליאדות. מיעוטם של העצמים נראה בעין, כמעט כולם יראו במשקפת של 50מ"מ וחלקם דורשים טלסקופים. מסיה ראה את כולם דרך טלסקופ 4.5 אינץ', טלסקופ קטן במונחים של ימינו.
הלילה של מסיה - לוגו האירוע
הלילה של מסיה

בכל לילה אפשר לראות עשרות רבות של אוביקטים מקטלוג מסיה. לפני כמה עשרות שנים, התגלה שבימים מסוימים בשנה בהם אפשר לראות בלילה אחד משקיעה עד זריחה את כל 110 האובייקטים. הדבר אפשרי כאשר השמש נמצאת באזור בשמים בו אין אף אובייקט. אירוע בו מנסים לצפות בכל האובייקטים מכונה מרתון מסיה. האוביקטים ברובם אינם קשים למציאה, זכרו שלמסיה היה טלסקופ קטן, למעט חריגים אליהם נתייחס בהמשך. הקושי הוא האינטנסיביות של התצפית. ברוב התצפיות לוקחים את הזמן, עובדים באיזי, נחים בין אויבקט למשנהו, אוכלים קצת ואפילו תופסים תנומה קלה. כול הלקוסוס הזה בלתי אפשרי במרתון מסיה בו יש אולי שעה אחת במהלך הלילה בה אפשר להוריד הילוך. נציין שיש כאלו שמבצעים את המרתון דווקא עם טלסקופ קטן בגודל של מסיה וכן ששימוש בטלסקופ ממוחשב בעל פונקציית GOTO שמוצא בעצמו את האוביקטים נחשב "רמאות". יש למצוא אותם לבד על ידי שימוש במפות ובכוונות.

השנה אורגן מרתון מסיה לחובבי אסטרונומיה. היוזם היה שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה שחברו יחד לאגודה הישראלית לאסטרונומיה להפקת אירוע בתצפית בנגב. לאירוע הגיעו כארבעים איש, חלקם לכל הלילה וחלקם פרשו במהלכו. הטלסקופ בו אני השתמשתי היה דובוסני 16" של חברת MEADE. אלי הצטרפו יובל פדר ומשה גלנץ ועוד אנשים באו והלכו. השתמשתי בעינית 40מ"מ לקבלת שדה רחב ובעינת 14 מ"מ לראייה בהגדלות.

מתארגנים לתצפית
מתארגנים לתצפית

שלמה בוסקילה ועגלת הציוד של הדובה הגדולה
שלמה בוסקילה ועגלת הציוד של הדובה הגדולה

ההכנות מתחילות לפני השקיעה כאשר פורשים ומרכיבים את כל הציוד. מיד לאחר השקיעה, הציוד כבר מוכן, התחלתי לחפש את הירח החדש של חודש אדר ב' שנצפה בשעה 17:42 (כ-7 דקות לאחר השקיעה).
גדי וענת מחפשים את הירח
גדי וענת מחפשים את הירח: צילום: אורי דניאל


הירח החדש
הירח החדש דרך טלסקופ

כל המספרים מציינים את מספר האובייקט בקטלוג מסיה. הצפייה בהם היא לפי סדר מומלץ שהוכן מראש (לא לפי הסדר הסידורי שלהם) ומפעם לפעם רשמתי גם את השעה.

את המרתון עצמו התחלנו כאשר כבר נראו כוכבים. האוביקט הראשון היה גלקסיית אנדרומדה (M31), שהייתה סמוך לאופק וכמובן לא נראתה בעין. ראינו אותה בשעה 18:35 ולידה את הגלקסיה הנלווית M32. גלקסיה M110 היוותה אתגר קטן, לרוב רואים אותה בקלות אבל כאשר היא נמוכה כל כך, היא נראית ככתם חיוור ותו לו. לאחר עוד כמה דקות, השמים החשיכו מספיק וגם היא נראתה בקלות (18:56), אפשר להירגע, המרתון החל וזה הזמן להעלות הילוך!

עברנו ל-M103 צביר חיוור בקבוצת משולש ול-M33 גלקסייה שגם הייתה חיוורת מאד (19:13). ועכשיו הפתעה, צריך למצוא את M74, שהיא גלקסיה בקבוצת דגים שכבר שקעה או נמצאת ממש ממש נמוך. אופס. מתברר שיש טעות קטנה בסדר האוביקטים שהוכן מראש (ולא נגלה על ידי מי). לא נורא.
המשכנו בקצב, M76 ולאחריו M34 וגלקסיה  M77 בלוויתן.
ועכשיו לאוביקט מוכר - M45 הלוא היא קבוצת הפליאדות הנראית בקלות גם בעין.
הפליאדות - M45
הפליאדות - M45

לאחריה M79 ואחר כך שלושת הצבירים הפתוחים בקבוצת עגלון (נראים מצוין גם במשקפת) - M38 M36 ו-M37 . אחריהם ערפילית הסרטן שיש לה את הכבוד להיות האוביקט הראשון ברשימה - M1
אחריה שוב אוביקט מוכר, ערפילית אוריון שנראית בעין ולמעשה קוטלגה כשני אוביקטים M42 M43. בטלסקופ של ה-16 הערפילית נראתה נפלא עם זרועות ארוכות במיוחד.
בדרך ל-M78 עצרתי ליד אלנילם, ודמיינתי לראות אזור כהה יותר, אזור שבו נמצאת ערפילית ראש הסוס אותה אי אפשר לראות ללא פילטר מיוחד.
המשכנו לצביר M35 בתאומים (שבתוכו עוד צביר קטן שאינו חלק מהקטלוג) ולצביר M41 בכלב הגדול. שם שמתי לב למשהו מוזר, סמוך לאופק ראיתי צביר בעין. זה צביר 2451 בקבוצת VELA שאינו חלק מהקטלוג אבל היה יפה וברור. כדי לזהות אותו קראתי לנדב רוטנברג מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה שיעזור לי למצוא אותו במפות (ובאפליקציות - מחידושי הטכנולוגיה).
שני הצבירים בקבוצת סרטן M44 הנראה בעין ככתם ו M67 הקטן יותר, נמצאים בקלות.
השעה כבר 20:40 והוספנו גם את הצביר M50 לרשימה וממשיכים הלאה...
שני צבירים בקבוצת חד קרן שנמצאים אחד ליד השני M46 M47. בצביר M46 יש ערפילית פלנטרית ולכן גם השתמשנו בהגדלה . המראה היה יפה מאד וקראנו להרבה אנשים לבוא ולראות.
M93
M48
הגלקסיות הצמודות בעגלה הגדולה M81 M82
שלישית הגלקסיות באריה M96 M95 M105 שהייתה חיוורת מאד
ולאחריה משום מה קפיצה לדובה הגדולה לערפילית הינשוף M97 וגלקסיית M108 באותו שדה.

בנקודה זו נזכיר לטובה את שלמה בוסקילה בעל הלב הרחב, שלמעשה ויתר על המרתון והסתובב ודאג שכולם בסדר, הכין סיר מרק משובח לכולם וכל פעם "גנב" הצצה באיזה אוביקט והגדיל לעשות בכך שחילק לצופים בירה ביתית משובחת וקרה, שטעמה הצונן כטעם המים הזכים אשר ירוו כל צמא. ללא ספק הבירה שיפרה את מצב הרוח וגם סייעה מאד לראות כוכבים כפולים. נזכיר גם כי גרמתי התרגשות רבתי כאשר ניסיתי לראות את סיריוס B ואכן ראיתי כוכב קרוב מאד לצדק בהגדלה של פי 400 והתחילו ויכוחים עזים עד שבא "המבוגר האחראי" - הלוא הוא נדב רוטנברג, וטען בנימוס (אך בתקיפות) שאני כנראה מתבלבל. אין ברירה, עם נדב לא מתווכחים, ואת סיריוס-B ננסה בפעם אחרת (כי זה אפשרי!). עוד סייעו כל אנשי הדובה הגדולה והאגודה לאסטרונומיה, בעצות הדרכה וארגונים, וגם הכנת תעודות למסיימים ושאר מזכרות!

חזרנו לקבוצת אריה עם צמד הגלקסיות M65 M66 ועוד כמה 98M 99M M10 M61
השעה כבר 22:30 ואנחנו ב-M40, סתם כוכב כפול שלא ברור מה עושה בקטלוג, כנראה טעות של מסיה.
ועכשיו האתגר. צבירי הגלקסיות בבתולה ובשערות שולמית. אין הרבה כוכבים באזור ויש המון גלקסיות. בטלסקופ 16" אפשר לראות את רובן ולך תדע מה זה מה. באזור הזה אין שום אפשרות להשתמש בכוונת ליידר או נקודה אדומה בלבד וחייבים כוונת אופטית. אחרת אין אפשרות להיות בטוחים שרואים את הגלקסיה הנכונה ולא גלקסיה שנמצאת לידה.
כמו כן חייבים להשתמש במפה טובה של האזור ולעבוד לאט תוך שימוש בטכניקה הטובה והישנה של דילוגי כוכבים. בדיקת הכוכבים עצמם הנראים בפיינדר ובעינית והתאמתם למפות. ואכן עם מעט זמן וסבלנות הצלחנו לראות את כל הגלקסיות שם ועוד רבות אחרות שאינן חלק מהקטלוג:
M100
M84 M86 M87 בשדה אחד עם עוד 5 גלקסיות קרובות (באותו שדה או דורשות הזזה קטנטנה של הטלסקופ) 22:45
M89 M90 - ביחד
M59 M60 - ביחד
M58 - חיוורת מאד
M88 M91
M85
M49 ולידה בתוך שני כוכבים עוד גלקסיה שמספרה 4526 ולידה חיוורת מאד 4535
M68
M104 - גלקסיית הסומבררו בעורב. היפה בגלקסיה זו שאפשר לראות בה פס אבק (שנראה כפס דק דק ושחור לכל אורכה)
 M94 M64 M63 וגלקסיית המערבולת הנפלאה M51 שנראתה מצוין עם הזרועות

M83 - גלקסיה חיוורת מאד בהידרה
M3 - צביר גלובולרי יפהפה שהופרד בקלות בהגדלה ועוד שתי גלקסיות בדובה M101 M102
M54 ו-M92
ובום טראח 2:00 בלילה והמון עננים! אנשים התחילו לקפל אבל אני הייתי אופטימי (וממילא מי שהביא אותי לתצפית ישן שנת ישרים ככה שלא היה איך לחזור). אז קצת נחתי אבל מתישהו גם התחילו לרדת טיפות ואז כבר לא הייתה ברירה אלא לקפל את הציוד. נשארתי רק עם משקפת דרכה הוספתי עוד כמה אובייקטים בהירים בערך בשעה 4:30 (M4 M12 M14 M27) והמרתון הסתיים

תודה לכל המארגנים. היה אדיר. אם השמים היו נשארים פתוחים היינו מתקרבים להשלמת המשימה, כי כל האוביקטים שנשארו פרט לאחרונים שנראים על אור דמדומים הם קלים למציאה. לא נורא. נשלים אותם בפעם אחרת.
סך הכל כ-75 אוביקטים מהרשימה (יש לי חשש ששכחתי לרשום כמה...) ועוד הרבה אוביקטים אחרים וכמובן הירח שפתח את התצפית, צדק ומאדים תוך כדי ונוגה, איילת השחר שסימנה לנו שהזריחה כבר ממש קרובה.


לסיכום הנה סרטון שהכין יובל פדר (מומלץ מאד לאחר פתיחת הסרטון לראות אותו במסך מלא באת יוטיוב)



ואיך אפשר בלי מעט פריחה מדברית:

יחנוק


קחוון
קחוון
שלח ערבות
שלח ערבות
מקור החסידה
מקור החסידה



דרדר
דרדר




פרעושית גלונית
פרעושית גלונית


חומעה וורודה
חומעה וורודה


חומעה וורודה
חומעה וורודה



אני מצלם את הזריחה
אני מצלם את הזריחה. צילום: יובל פדר


יום שני, 7 במרץ 2016

איריסים בדרום

בדרום הארץ פורחים שלושה מינים שונים של איריסי היכל - איריס שחום, איריס ירוחם ואיריס הנגב. איריס הנגב או אירוס הנגב? השם הנפוץ הוא אירוס בגלל צמח שמוזכר במשנה, אבל כנראה כלל אינו איריס. השם הנכון יותר והזהה למשמעות הלועזית - הקשת בענן, הוא איריס וכך גם נשתמש במאמר זה.  החלוקה למינים מתבססת בעיקר על חלוקה גיאוגרפית שונה והבדלים  בצבע ומעט על הבדלי גודל, כאשר יש טענות ודעות כי מדובר בתתי מינים או בוריאנטים, אבל עד שלא יתבצע מחקר גנטי מדויק, יהיה קשה לדעת. לנו כאוהבי פרחים זה לא כל כך משנה.

למרבה הנוחות, מועד פריחתם של האיריסים השונים חופף וגם אתרי הפריחה קרובים יחסית ונוחים מאד לגישה. אחד לשני וניתן תוך כמה שעות לטייל ולראות את כולם. כמובן שהאיריסים וכל שאר פרחי הבר מורגנים, אסור לקטוף אותם ויש להיזהר לא לדרוך עליהם ועל פרחים אחרים.
איריס שחום
איריס שחום
תחילת הטיול באנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע. מהחנייה בתחתית האנדרטה הביטו סביב וחפשו נקודות חומות. בשביל היוצא לשמאל האנדרטה ומסובב אותה מתחתיה תוכלו למצוא ריכוזים של איריס שחום. מומלץ לשלב ביקור גם באנדרטה עצמה.

האיריסים הם פרחים עדינים ומומלץ להתקרב בזהירות ולהביט בפרטים העדינים שלהם


איריס שחום - מבט בפנים
איריס שחום - מבט עמוק פנימה

מאנדרטת הנגב נעבור לשמורת איריס ירוחם. שמורה קטנה הנמצאת על כביש דימונה ירוחם, כמה קילומטרים צפונית לירוחם ודורשת נסיעה בדרך עפר של כמה מאות מטרים עד החנייה. איזור זה הוא איזור התפוצה היחידי של איריס ירוחם ולמרות שהשטח מימין, משמאל ובצדדים זהה במאפייניו ובמאפייני יתר הצמחייה שלו, האיריסם גדלים רק בשטח מצומצם. שטח השמורה מגודר ויש בו מסלול הליכה מסומן עם חבלים. אל תסטו מהמסלול ואין מה לדאוג. האיריסים נמצאים ממש על המסלול ולא תהיה לכם שום בעי לראות ולצלם אותם מקרוב. לא לפספס קבוצה קטנה של איריסים צהובים. זו מוטציה גנטית של איריסים שחסרים את הצבע הראשי שלהם ואז מופיע רק צבע הבסיס שהוא צהוב. גם לאירוס ארגמן ואירוס הגלבוע יש וריאנט צהוב.
איריס ירוחם צהוב
איריס ירוחם צהוב
בכל המקומות האלו יש פרחים נוספים וכדאי לחפש גם את שאר היצורים החיים: חרקים ופרוקי רגליים, לטאות וציפורים
הנה שפע משמורת איריס ירוחם:

איריס ירוחם
איריס ירוחם
איריס ירוחם
איריס ירוחם


 ולא לשכוח להסתכל על היצורים הקטנים
עלית על חיפושית שחוראית
עלית על חיפושית שחוראית
חיפושית יולנדיס ברקנית
חיפושית יולודיס ברקנית

 וגם ציפורים בשפע
סלעית
סלעית
 ולטאות
לטאת חומט
לטאת חומט
 ועוד פרחים
נץ חלב דקיק עלים
נץ חלב דקיק עלים


 וזה בכלל סוג של סרטן
טחבן המדבר
טחבן המדבר

 התחנה האחרונה היא לצפות באיריס הנגב. איריס זה היה נפוץ בכל מרחבי הנגב המערבי אבל החקלאות, הצבא וגם הדורבנים המעיטו אותו מאד. אזור תפוצה יפה נמצא באזור ניר יצחק, אבל יש גם אפשרות קרובה יותר על כביש 222 בין רביבים לצאלים בקילומטר 163.5. את הצבע הסגול תראו עוד מהכביש הראשי. האטו ובזהירות פנו לשביל צדדי חנו וטיילו בין האיריסים.

 
איריס הנגב
איריס הנגב
איריס הנגב
איריס הנגב

 ושוב, כדאי להביט מקרוב.
איריס הנגב
איריס הנגב

תם ולא נשלם מסענו באיריסי ההיכל הדרומיים. 

יום ראשון, 6 במרץ 2016

שביטים קרובים לכדור הארץ

בחודש מרץ 2016 יעברו שני שביטים קטנים ליד כדור הארץ. שביטים, כדור הארץ והעובדה שמדובר בתקופה לפני פסח, גרמה לכל מיני שמועות מוזרות לרוץ ברשת ונשאלתי בנושא. אז הנה הנתונים כפי שידועים לנו כיום.
שני שביטים עם מסלול דומה מתקרבים לכדור הארץ. שביטים מעניינים בעיקר חוקרים שיעקבו אחריהם בטלסקופי רדיו וחובבים שאולי ינסו לצלם אותם בטלסקופים רגילים. ייתכן ומדובר בשביט אחד שהתפצל לשניים. השביט הראשון הוא שביט ידוע 252P/LINEAR 12  והוא יעבור במרחק של 5.3 מיליון ק"מ מכדור הארץ, פי 14 ממרחק הירח בתאריך 21/3/2016.
השביט השני, P/2016 BA14 (Pan-STARRS), יעבור יום אחד אחרי בתאריך 22/3/2016 במרחק קרוב יותר של 3.5 מיליון ק"מ, פי 9 ממרחק הירח. זהו מרחק קרוב לשביטים, אבל לא מרחק שמהווה סיכון כלשהו לכדור הארץ ולא תהיה כל השפעה על כדור הארץ ואפילו לראות אותם בעין לא יהיה אפשר.


גופים אחרים שעוברים אפילו במרחק קרוב יותר לכדור הארץ, גם הם כמעט תמיד ללא השפעה הם אסטרואידים. גם שם נשמעות טענות שאסטרואיד יתנגש בכדור הארץ, ולכן יש לנטר ולעקוב אחריהם ובמידה ויתגלה סיכון, יש גם מה לעשות.